דקירה אחת וזה עובר

הבטחתי בהרצאה במודיעין לכתוב רשומה מיוחדת על חיסוני מבוגרים. וכך, למרות הפיתוי העז לכתוב על השגיאות הביולוגיות ב"פרומתיאוס" שראינו השבוע, או להתייחס לכתבה הנהדרת בניו אינגלנד לגבי השינוי בסיבות התמותה עם השנים, אעמוד בהבטחתי ואדבר על חיסונים.

למה לחסן מבוגרים בכלל?

מי שנכח בהרצאה שלי כבר יודע להגיד שיש שני סוגים של חיסונים – אלה שמגנים על האדם ואלה שמגנים בנוסף גם על סביבתו. פעמים רבות אנו מחסנים אנשים אפילו שהם לא הניזוקים העיקרים מהמחלה נגדה מחסנים, פשוט כי אי אפשר לחסן את קבוצת היעד. למשל, לא ניתן לחסן נשים בהריון כנגד אדמת, ולכן אנו מחסנים את כלל האוכלוסיה כדי למנוע מצב שבו אשה בהריון שמסיבה כלשהי לא מחוסנת לאדמת – תחשף למחלה שגורמת לנזקים איומים לעובר.

חיסוני המבוגרים גם כן נחלקים לאותן קבוצות – אלה שמיועדים להגן על האדם ואלה שמיועדים להגן גם על סביבתו.

ישנה גם קבוצה שלישית, של אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון כלשהי (למשל, לאחר ניתוח לכריתת טחול, עובדי מעבדה וכו') ולכן זקוקים להגנה ייחודית נגד חלק מהחיידקים. לא נתייחס לקבוצה זו, אלא רק לקבוצת האנשים הבריאים בגופם, נטולי העבודות המסוכנות שלא נוסעים בזמן הקרוב לארצות בהן עדיין שורצים חיידקים מסוכנים.

אסכרה-פלצת-שעלת

או, בעברית, דיפטריה – טטנוס – פרטוזיס. זהו חיסון שמורכב משלושה חיסונים במטרה לצמצם את מספר הזריקות שאדם מקבל. למה להדקר שלוש פעמים אם אפשר להדקר רק פעם אחת?

דיפטריה

דיפטריה היא מחלה חיידקית שנגרמת על ידי רעלן שמופרש על ידי החיידק Corynebacterium diphtheriae. היא מועברת מאדם לאדם על ידי רסיסי רוק שמכילים את החיידק. הנה קטע מגניב – לא כל C. diphtheriae  יכול לגרום למחלה! רק החיידקים שמודבקים על ידי וירוס מיוחד (בקטריופאג') מפרישים את הרעלן וגורמים למחלה. מכאן גם אפשר להבין מדוע במקרה של דיפטריה מחסנים נגד הרעלן ולא נגד החיידק. אנחנו רוצים למנוע את המחלה הקשה, לא רק הדבקה בחיידק.

כאשר החיידק (המודבק) מגיע לגוף הוא מתחיל להפריש את הרעלן הייחודי לדיפטריה. הרעלן הזה גורם לשלל תגובות שהמפורסמת בינהן היא יצירת קרום קשה על החך הרך (החלק האחורי של הלוע). הקרום גדל, בלתי ניתן להסרה, וללא טיפול עלול לחסום את דרכי האוויר. במלים אחרות – ללא טיפול דיפטריה היא מחלה קטלנית ב-10% מהמקרים, גם היום.

הטיפול היעיל ביותר הוא מניעה, ובמקרה הזה – חיסון. פעם בעשר שנים לאדם מבוגר שקיבל את כל החיסונים בילדותו.

טטנוס

על פלצת כתבתי רק לפני שבועיים. תסלחו לי אם לא אכתוב עליה שוב.

שעלת

המטרה בחיסון שעלת היא למנוע מחלה במבוגרים כדי להפחית את הסיכון להדביק תינוקות קטנים בשעלת. תינוקות מתחת לגיל שנה נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח סיבוכים של שעלת (דלקת ריאות, בעיות נוירולוגיות ועוד), עד כדי מוות.

מחסנים מבוגרים נגד שעלת מכיוון שהחסינות נגד שעלת יורדת עם השנים, ואדם לא מחוסן עלול להדבק בשעלת ולחשוף תינוקות בסביבתו למחלה הזו. חשוב לדעת שגם אם אדם חלה במחלה בילדותו, החסינות נגד שעלת יורדת עם השנים, כך שמחלה לא מקנה עמידות להדבקות שניה.

אז מחסנים, גם כן פעם בעשר שנים, כדי להגן על המבוגרים אבל בעיקר כדי להגן על התינוקות הקטנים.

 

חצבת-חזרת-אדמת

שוב, חיסון שמכיל שלושה חיסונים בזריקה אחת. החיסון הזה לא מומלץ לכלל האוכלוסיה אלא רק למי שאיננו מחוסן כראוי, כלומר, לא קיבל שתי מנות בעברו. אנשים שנולדו לפני 1957 נחשבים מחוסנים (מכיוון שאז המחלות האלה הסתובבו באין מפריע באוכלוסיה).

אנשים שנולדו אחרי 1957 צריכים לבדוק את פנקס החיסונים שלהם כדי לראות האם הם מחוסנים או לא.

חצבת

זהו הוירוס המדבק ביותר הידוע לאדם. שזה מאד מגניב על הנייר, קצת פחות מגניב כשבודקים ורואים שאדם אחד יכול להדביק 15-18 אנשים אחרים בממוצע.

המחלה מועברת בנשימה, חלק ממה שהופך אותה לכל כך מדבקת. היא מאופיינת לרוב בחום ופריחה, אבל בשליש מהמקרים ישנם סיבוכים נוספים כמו דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ואפילו מוות (ב-0.2% מהמקרים). מעניין לראות ששיעור התמותה מהמחלה לא השתנה עם השנים, למרות ההתקדמות בטיפול הרפואי.

המניעה היעילה ביותר היא חיסון, אין טיפול תרופתי טוב.

מחסנים על מנת למנוע את סיבוכי המחלה, וכמובן על מנת להגן על אלו שלא יכולים להגן על עצמם, כלומר אנשים ללא מערכת חיסון תקינה, תינוקות קטנים (בהם שיעור הסיבוכים הוא הגבוה ביותר), וכו'.

חזרת

גם חזרת היא מחלה ויראלית. גם היא מאופיינת בחום ופריחה. גם היא גורמת לסיבוכים, אבל שונים מאלה של חצבת. הסיבוך המפורסם ביותר של חזרת הוא דלקת אשכים שנגרמת ב20-50% מהנערים החולים. כשזוכרים שאחד הסיבוכים של דלקת אשכים היא עקרות בלתי פתירה, אז ההשלכות של חזרת נשמעות בעייתיות יותר מאשר "רק" חום ופריחה.

סיבוכים נפוצים נוספים הם חרשות ודלקת לבלב.

גם חזרת ניתן למנוע בעזרת חיסון!

אדמת

אדמת, כמה מפתיע, היא מחלה נגיפית שגורמת לחום ולפריחה. היא יכולה לגרום לכאבי פרקים קשים בנשים ובנערות, ולעיתים לפגיעה בקרישת הדם ולסיבוכים אחרים.

אבל הסיבוך המשמעותי ביותר של אדמת היא אדמת מולדת. אם אשה נדבקת לראשונה באדמת בזמן ההריון, הוירוס יכול לעבור את השליה ולגרום לסיבוכים קשים בעובר. החל מעוורון וחרשות ועד לחוסר התפתחות של המוח ולפיגור קשה.

בעבר, כאשר חיסנו רק את הנערות, עדיין היו מקרי אדמת מולדת, ולכן החלו לחסן גם את הנערים. כיום אין מקרי אדמת מולדת בישראל, למרות מקרים ספורים של אדמת שמתגלים פה ושם אחת למספר שנים. זהו כוחו של חיסון העדר – כאשר כולם מחוסנים נגד מחלה אחת, ניתן להגן על החברים החלשים באוכלוסיה.

 

אבעבועות רוח

החיסון הזה מיועד רק למי שלא חלה ולא חוסן נגד אבעבועות רוח. כלומר, ילידי 1993 ואילך שלא קיבלו חיסון נגד אבעבועות רוח (רוצו לחפש בפנקס החיסונים שלכם! מהר!).

אבעבועות רוח היא (מפתיע!) מחלה ויראלית שגורמת לחום ולפריחה. לרוב היא מחלה קלה, אלא אם היא מסתבכת. בין סיבוכי אבעבועות רוח ניתן למנות דלקת ריאות, דלקת של מערכת העצבים המרכזית, והסיבוך הנפוץ ביותר – זיהום של הפצעים על ידי חיידקים, מה שיכול להוביל לסיבוכים נוספים.

גם אבעבועות רוח ניתן למנוע על ידי חיסון! נכון שאתם מופתעים…?

 

שפעת

וירוס השפעת הוא וירוס מרתק, שבנוי משני חלקים שעוברים שינויים כל הזמן. לכן אין אפשרות להתחסן מראש לכל החיים כנגד שפעת (עובדים על זה, עוד אין תוצאות). מכיוון שכל הזמן יש שינויים בוירוס, יש צורך לרענן את החיסון כל שנה מחדש.

לא נעים להדקר כל שנה, אני יודעת, אבל לחיסון השנתי יש השלכות מעבר לשמירה על בריאות המתחסן. שפעת היא מחלה שכמעט לא גורמת לסיבוכים באנשים צעירים ובריאים, אבל בהחלט גורמת לתמותה בקרב תינוקות קטנים ואנשים מבוגרים.

ניסוי מרתק נערך ביפן (בלי כוונה, כמובן). בעבר היתה נהוגה שם חובת חיסון נגד שפעת בקרב ילדי בית ספר. לאחר הפסקת חובת החיסון של תלמידי בית הספר נצפתה עליה של תחלואה ותמותה כתוצאה מסיבוכי שפעת בקרב האוכלוסיה המבוגרת. השינוי בתמותה בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצביע יותר מכל על החשיבות הסביבתית שמקנה חיסון. כאשר ילד בגיל בית ספר לא חולה בשפעת – הוא לא מדביק את סבו וסבתו בשפעת, וכך מונע מהם מחלה שיכולה להסתבך.

אחת הבעיות עם חיסון האוכלוסיה המבוגרת בלבד (כפי שהיה נהוג עד כה) היא שהמערכת החיסונים נחלשת עם הגיל, ולא מגיבה היטב לחיסון. ניתן לראות זאת במחקרים מארצות הברית בהם למרות שיעור חיסון גבוה יחסית בקרב האוכלוסיה המבוגרת, שיעור התמותה מסיבוכי שפעת לא ירד עם השנים.

 

יופי. מה אנחנו עושים עכשיו?

  1. קודם כל, הולכים לחפש את פנקס החיסונים העתיק שלכם. זה שכתוב בו איזה חיסון קיבלתם באיזה גיל, וכמה מנות מכל חיסון.
    • אם לא מצאתם את פנקס החיסונים, בקשו מרופא המשפחה שלכם לבדוק את רמות הנוגדנים שלכם. זוהי בדיקת דם שמאפשרת לדעת נגד אילו מחלות אתם מחוסנים ונגד אילו לא.
    • השלימו את החיסונים שחסרים לכם, אם חסרים.
  2. התחסנו כל עשר שנים נגד דיפטריה-טטנוס-שעלת.
  3. התחסנו כל שנה נגד שפעת.

 

והכי חשוב – תהיו בריאים!

—-

להרחבת הקריאה:

 

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה אבעבועות רוח, אדמת, דיפטריה / אסכרה, וירוסים, חזרת, חיידקים, חיסונים, חצבת, טטנוס / צפדת, שפעת. שמירת הקישור.

57 Responses to דקירה אחת וזה עובר

  1. איתי כתב/ה:

    מה לגבי hpv? עבורו יש חיסון גם למבוגרים – גברים ונשים

  2. trilliane כתב/ה:

    טטנוס = פלצת? חשבתי צפדת! (כך במאגר המונחים של האקדמיה ללשון ובמילון, אם כי ויקיפדיה מכירה את שתיהן).

    תודה על עוד רשומה מרתקת, השכלתי!
    אין לי מושג היכן פנקס החיסונים העתיק שלי (אימא בטח שמרה באיזו מגירה) אבל ידוע לי שחוסנתי בכל חיסון שניתן לבני גילי (זה כלל אפילו אבעבועות שחורות, יש לי צלקת למזכרת). הוריי לא מתנגדי חיסונים (זה גם לא היה אז באופנה…), וחייתי בארץ ברציפות; קיבלתי את כל החיסונים בינקות, בביה"ס ובגיוס (היו ארבע זריקות, אחת בכל יד ובכל פלח עכוז, וכל אחת מהן כאבה ביום אחר בטירונות :-P).

    מאז הספקתי לקבל גם טטנוס ב-2003 (אחרי שכלבה נשכה אותי, כפי שציינתי ברשומה הקודמת) אבל זה היה כ"כ כואב (לא הדקירה, השבוע שאחריה) שזה די מוציא לי את החשק לחזור על הפעולה סתם כך… אני יודעת שזה טיעון אינפנטילי, אבל זה כאב יותר מהנשיכה! (והביץ' תקעה בי ביס ביס) ומכיוון שאפשר לחסן גם אחרי שקורה משהו שמעורר חשד לטטנוס, אני מודה שהמוטיבציה שלי לא בשמים.

    כמו כן התחסנתי במשך שנים נגד שפעת כל חורף ואכן לא חליתי; מנגד, בשנתיים האחרונות לא יצא ועדיין לא חליתי… אבל החיסון נגד שפעת לא כואב אז בחורף הקרוב אתחסן, שיהיה.

    • ולנסיה כתב/ה:

      זה כואב וזה גם לא נוח…

      כל רופא ממליץ על אמצעי הזהירות הסבירים לפי התחום שלו, בלי לראות שבתמונה הכוללת זה פשוט לא נוח ומפריע לשגרת החיים. במיוחד כשאחיות שנותנות חיסונים לרוב עובדות בקופת חולים בערך שעה וחצי ביום, בדיוק כשצריך להיות בעבודה…

      • קרן לנדסמן כתב/ה:

        גם להיות חולה לא בדיוק מתאים לשגרת החיים…
        (אמרה זו שפרצה לעצמה דיסק כי לא היה לה נוח להתעמל באופן קבוע).

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      זה לא בדיוק "סתם כך". אם את מתחסנת מראש הסיכון שלך נמוך במיוחד במקרה של חשיפה לחיידק טטנוס.
      בנשיכה עמוקה, מספיק שהתחסנת חמש שנים לפני הנשיכה ולא תצטרכי לקבל זריקה נוספת. בכל מקרה לדעתי הסיכון שבמחלה עולה על הכאב הזמני שבזריקה.

  3. נתי א כתב/ה:

    אנחנו צריכים לדאוג לזה לבד? לאיקראו לנו ממכבי או משהו?

  4. לנסיה כתב/ה:

    מעולה – תודה!
    אם אפשר שאלות מהקהל – למה נתקלים בכ"כ הרבה המלצות סותרות לגבי חיסון נגד שפעת לנשים הרות? עד כדי כך שכשעבדתי במוסד רפואי גדול, כשקיבלנו את זריקות השפעת השנתיות, הם לא חיסנו עובדות הרות…
    ומוסיפה רק עוד נקודה קטנה – אם את מתכננת הריון, תבדקי נוגדנים לאדמת גם אם חוסנת. בחלק קטן מהמקרים נדרשת זריקת דחף נוספת. עדיף להתחסן לאדמת לפני ההריון, אם ניתן.

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      תודה רבה 🙂

      אם אפשר – רצוי לבדוק את רמות כל המחוללים המסוכנים לעובר לפני ההריון. הבעיה היא שיש הבדל אדיר בין המלצה של משרד הבריאות לבין היישום בפועל.
      אני לא מכירה המלצות סותרות לגבי חיסון נשים הרות, רק יישום סותר בשטח. על פי המלצות משרד הבריאות (סעיף 1.1.1.4 ) מומלץ לחסן נשים הרות לשפעת שכן הסכנה לסיבוכים עולה בזמן ההריון (החלשות של מערכת החיסון וכו').
      דרך אגב, יש שמתלבטים כיום לגבי אפשרות להמליץ לכל אשה לאחר לידה להתחסן נגד שעלת כי למנוע מצב שבו האם מדביקה את הרך הנולד.

      • ולנסיה כתב/ה:

        אני יודעת לגבי TORCH – אם יש לך הרבה כניסות לפוסט ההוא מתפוז, זה ב"אשמתי" :-). פשוט אדמת נראה לי הכי קריטי לבדוק כי יש חיסון, את האחרים אפשר גם לבדוק בתחילת הריון. לצערי שמעתי מלא מעט בנות שהרופאים שלהן לא רצו לתת להן הפניה.

        אני לא מבינה למה לא הציעו את חיסון השפעת לעובדות ההרות… זה מרכז רפואי ממשלתי, הוא אמור לפעול עפ"י הנחיות משרד הבריאות, לא?

        את יודעת במקרה אם צריך הפניה לחיסונים האלה? איך זה הולך?

        • קרן לנדסמן כתב/ה:

          למעשה, את כל ה-TORCHים יש לבדוק לפני הכניסה להריון. כי CMV, למשל, נזכרים לבדוק בסוף השליש הראשון, ואם הוא יוצא חיובי קשה להחליט האם זו הדבקה ראשונית או משהו אחר. בעיה…

          אין לי מושג למה לא הציעו את החיסון לנשים הרות. לא הייתי שם.

          אני לא יודעת מה הפרוצדורה בכל קופת חולים. אני מקבלת הפניה מרופא המשפחה שלי, קובעת תור לחיסון, הולכת לתחנת אחיות (לא לטיפת חלב) ומתחסנת.

  5. אחת כתב/ה:

    אולי פעם אחת תכתבי גם על תופעות הלוואי בחיסונים? הרי יש כאלה. גם אם מעטות..
    ומעניין לשמוע את דעתך וידיעותייך בעניין…

  6. גל כתב/ה:

    ומתי כבר נפתח חיסון נגד טפשת…

    פוסט מצוין כרגיל.
    מה לגבי פוליו? האם מחסנים רק ילדים? למה?

    ועוד שאלה – האם משרד הבריאות דואג לחסן עולים חדשים? או שמסתמכים על החיסונים שאולי קיבלו ואולי לא בארץ מוצאם?

    האם רואים יותר מקרים של המחלות שהזכרת בפוסט אצל מהגרים בלתי-חוקיים (מאפריקה, בעיקר) שסביר להניח שלא מחוסנים? אם כן, האם הרשויות עושות משהו בנדון?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      תודה תודה 🙂

      על פי הידוע כיום החסינות לפוליו מחזיקה כל החיים ולכן אין צורך במנות דחף בארץ שאיננה אנדמית לפוליו, אם הילד חוסן כהלכה בילדות. אני לא יודעת מה קורה במדינות כמו ניגריה או פקיסטן מבחינת ההמלצה על חזרה על חיסונים בגיל המבוגר (ובוא לא נשכח שזה גם שיקול כלכלי. קל יותר להמליץ על חיסונים חוזרים במדינות עשירות מאשר המדינות עניות).

      יש תוכנית חיסונים ספציפית לעולים חדשים, על פי המחלות והחיסונים שנהוגים בארץ ממנה הגיעו. לא בודקים את רמות הנוגדנים בעולים המגיעים לארץ, יש נוהל מסודר בנושא. הנה, למשל, הנוהל לגבי חיסון עולים מאתיופיה – http://www.health.gov.il/hozer/bz06_2006.pdf

      לרשויות אין אפשרות חוקית שידועה לי לאכוף חיסונים על מהגרים לא חוקיים שלא נתפסו. הנוהל (יש עוד אחד…) קובע שלפני הגירוש חזרה לארץ המוצא מחסנים ילדים מתחת לגיל 17 בחיסון לחצבת-חזרת-אדמת, אבל לגבי השוהים בארץ אין ממש מה לעשות. אלא אם הם נתפסים ונכלאים, ואז, כאמור, יש נוהל בנושא.
      בכל מקרה טיפות חלב וחיסונים מוענקים לתושבי מדינת ישראל לא לשוהים בלתי חוקיים.

      • גל כתב/ה:

        תודה. אז באמת יש יותר מקרים של המחלות הנ"ל אצל מהגרים בלתי חוקיים?

        אגב, את יודעת מה הנוהל אצל הפלסטינאים? האם הם גם דואגים לחיסונים? או שאנחנו צריכים לחשוש מפני מגיפות שיגיעו משכנינו?

        • קרן לנדסמן כתב/ה:

          לגבי חיסונים אצל מהגרים לא חוקיים – כאמור, אי אפשר לדעת מכיוון שאין מידע. אני יודעת שיש מגפת חצבת כרגע בדרום תל אביב, אבל לא הרבה מעבר לזה.

          לגבי מצב החיסונים ברשות – אין לי מושג. יש שם סוג של רשות בריאות שמספקת חיסונים, אבל המצב על הפנים. על פי יוניצף יש כיסוי של בין 87% ל-103% (קפוץ לעמוד האחרון למסקנות). מה שאומר שאי אפשר לסמוך על המידע הזה.
          טכנית, כן, יש אפשרות של התפשטות מגיפות שמקורן ברשות. מעשית – אין לי מושג. זו שאלה טובה, אבל. אני צריכה לחשוב מי יכול לענות עליה.

  7. עדי כתב/ה:

    יש לך תשובה טובה שתסביר להורים ש"חיסון הומאופתי" זה שטות? אני מחסנת את הבת שלי ושמחה לאמץ את את עצותיך בנושא חיסונים למבוגרים- אבל כל הטוב שבחיסונים עובד רק אם נצליח לשכנע כמה שיותר אנשים לחסן את ילדיהם ולהתחסן (ברור שהמניעה האישית מועילה, אבל זה רק "חלק מהטוב").

  8. סקפטי כתב/ה:

    מה דעתך לגבי ההאשמות כנגד חברת מרק על זיוף סיסטמי של תוצאות ניסויי חיסון החזרת?
    די מדאיג, לא? (ואני לא מתכוון לגבי החיסון ספציפית אלא לגבי המעשים הפליליים לכאורה בחברה שמייצרת הרבה מהחיסונים).
    http://www.courthousenews.com/2012/06/27/47851.htm

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      שכמו כל דבר שנמצא בבירור משפטי – כאשר יהיה פסק דין נדע יותר פרטים. כרגע מדובר בהאשמות שטרם התבררו בבית משפט.

  9. יעל כתב/ה:

    טוב, יצא לי לשבת עם חברה רופאה בבית קפה
    כשהגיע הסלט שלה היא אמרה:
    "מפחיד אותי כל הסודנים שעובדים בבתי קפה… את יודעת שכבר לא מחסנים לשחפת, נכון? את ואני עוד מחוסנות אבל הילדים שלנו לא והנכדה שלך בטח לא"
    אמת, נכון. ידעתי. לא חשבתי על שחפת כבר שנים
    "ברור לך שכמו שבאיכילוב לפני כמה זמן, כשהייתה התפרצות של חצבת ומצאו את עצמם צריכים להפריד בחדר המיון בין ישראלים לבין עובדים זרים, עם שחפת זה לא יעבוד. מספיק שאת הולכת באיזה חדר לא מספיק מאוורר מאחרי מישהו שנושם!"

    אז מה באמת עם שחפת? ועוד שחפת ריאתית…. 🙁

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      לשחפת יש טיפול תרופתי מאד יעיל. הוא אמנם ארוך ומשלב מספר תרופות, אבל מאפשר ריפוי של המחלה.
      החיסון נגד שחפת לא יעיל למניעת מחלה בכלל האוכלוסיה, ולכן לא מומלץ כיום (המחקר על הנושא, דרך אגב, נערך בארץ שבה חלק מבתי החולים לא חיסנו נגד שחפת וחלק כן, מה שאיפשר לבחון את ההשפעה שיש לחיסון על האוכלוסיה הכללית). הוא יעיל במידה מסוימת בקרב ילדים, בעיקר למניעת המחלה החוץ-ריאתית (סוג ספציפי של שחפת).
      כיום החיסון הזה מומלץ רק למי שנמצאים בסיכון לחלות במחלה, ללא אפשרות לקבל טיפול יעיל.
      אפשר לקרוא עוד על החיסון באתר "חיסונים". אפשר לקרוא על שחפת בכלל ברשומה שנקראת "למות כמו רומנטיקן אמיתי", ממש כאן 🙂

      דרך אגב – כדי להדבק בשחפת יש צורך במגע קרוב, יומיומי ורציף. האנשים שנמצאים בסיכון לחלות בשחפת הם בעיקר בני המשפחה והמטפלים הקרובים של החולה בשחפת. דוקא חצבת היא מחלה מאד מאד מדבקת, כשמספיק ילד אחד חולה במיון כדי שכל מי שלא מחוסן ידבק.

  10. עליזה אברון כתב/ה:

    אהבתי את ההרצאה ששמעתי וגם את המוקלטת. גם שיתפתי בפיסבוק , אולי צריך תקציר למי שלא יהיה סבלני מספיק להקשיב להרצאה המלאה – וזאת עקב החשיבות של בנושא. אפילו אני, אמא של.. לא הייתי מודעת להשלכות עד שלא שמעתי אותך.

  11. דורית כתב/ה:

    בקליפורניה יש בשנתיים האחרונות התפרצות מחודשת של שעלת, שקשורה לפחות חלקית להתנגדות לחיסון, ותינוקות מתים.

  12. עדי כתב/ה:

    תודה על הלינקים השימושיים, וסליחה שלקח הרבה זמן להודות לך.
    אמנם אתר הספקנים הישן לא עבד, אבל בזכותך מצאתי די והותר חומר משכנע. אנסה לגמול בלינק: http://tallguywrites.livejournal.com/148012.html תשובה מוצלחת, ובקומיקס, למצטטי ה"מחקר" על הקשר בין MMR לאוטיזם שלא רק מפריכה את מדעיות המחקר אלא גם חושפת שהוא הונע מסוג המניעים שמתנגדי חיסונים נוטים להאשים בהם את המחקרים התומכים בחיסונים.

  13. Pingback: ההרצאה החשובה ביותר שתראו – הגרסה הישראלית | מדע אחר

  14. יורם שטרן כתב/ה:

    היי.
    איזה חיסון עדיף נגד שפעת: זריקה (מומת) או תרסיס (מוחלש) ?

    תודה.

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      הכל שאלה של סבלנות. את החיסון בזריקה אפשר לקבל בלי בעיה היישר במרפאת האחיות. את החיסון המוחלש צריך לקנות קודם בבית המרקחת (עם מרשם מרופא) ורק אז לגשת לאחיות.

  15. Pingback: טירופוסט 2: "אז, דוקטור, זה יהרוג אותי?" | סוף העולם – מבט מהיציע

  16. מירב כתב/ה:

    היי קרן,

    רציתי לשאול מה המלצתך לגבי חיסון נגד שפעת לנשים בהיריון?
    האם יש השפעה כלשהי לתינוק וכמה זה באמת הכרחי?

    תודה

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      נשים בהריון נמצאות בסיכון לפיתוח סיבוכי שפעת. שימי לב שלא כל הצטננות היא שפעת, אלא מדובר בוירוס ספציפי שגורם למחלה קשה עם סיבוכים חמורים (דלקת ריאות, אלח דם ואף מוות).
      לכן מומלץ מאד להתחסן נגד שפעת בהריון.
      מבחינת העובר חיסון נגד שפעת איננו מזיק ואף מועיל, שכן נמצא שחיסון נגד שפעת בהריון מפחית את הסיכון להפלות. אפשר למצוא עוד מידע כאן –
      http://www.cdc.gov/flu/protect/vaccine/qa_vacpregnant.htm
      (וגם הפניות למאמרים רלוונטים בתחתית העמוד).

      • ירון כתב/ה:

        אני חושב שחשוב לציין שחיסוני השפעת הניתנים בישראל מעולם לא נבדקו בניסוי קליני על נשים בהריון. היצרנים כותבים את זה מפורשות בעלון היצרן.
        כתוצאה מזה – אין לדעת באמת האם חיסוני השפעת בטוחים לנשים בהריון ולעוברים שלהם.

        • קרן לנדסמן כתב/ה:

          זה, כמובן, לא נכון.
          מידע שנאסף במשך שנים מראה שחיסוני שפעת בטוחים לחלוטין לאמהות ולעוברים. לא רק זה, חיסון שפעת בזמן הריון *מפחית* את שיעור ההפלות.

          לקריאה נוספת:
          חיסוני שפעת בהריון מאתר המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (ה CDC – – http://www.cdc.gov/flu/protect/vaccine/pregnant.htm

          על חיסוני שפעת בהריון מאתר ACOG, הארגון האמריקאי לגניקולוגיה ולמיילדות –
          http://www.acog.org/Resources-And-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Obstetric-Practice/Influenza-Vaccination-During-Pregnancy

          חשיבות חיסון נגד שפעת במניעת הפלות –
          http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1207210

          שמחתי לעזור 🙂

          • ירון כתב/ה:

            הי קרן,

            וואו איזו מהירה את, שאפו!

            שלחת לי לינק לאתרים של ארגונים גדולים שממליצים לחסן נשים בהריון – אין לי ספק שזה מה שהם ממליצים, אבל לא הבנתי על סמך מה המסקנה שהחיסונים בטוחים לנשים בהריון? את זה לא מצאתי שם..

            אשמח לראות מחקר ספציפי שבדק את בטיחות החיסון של שפעת לנשים בהריון.
            מבדיקה שאני ערכתי – כל יצרני החיסון בעצמם מציינים בעלון לצרכן שהחיסון לא נבדק בניסוי קליני על נשים בהריון.

            מצאתי גם מאמר של פרופ' מייקל אוסטרהולם שהוא חוקר ידוע של חיסון השפעת (הוא גם שימש תקופה קצרה כמחליף לראש ה-CDC) שבו הוא מציין שב-1960 החליט פקיד רם-דרג בממסד הבריאות בארה"ב להמליץ על חיסון שפעת לנשים בהריון ולמבוגרים מעל גיל 65 *** למרות שלא היו כל נתוני יעילות או בטיחות לחיסון עבור קבוצות אלו ***.
            ב-50 השנים שעברו מאז, התנגד ה-CDC להכליל נשים בהריון או מבוגרים מעל 65 בניסויים קליניים של חיסוני השפעת – מסיבות אתיות."

            לינק למאמר של מייקל אוסטרהולם:
            http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22032844

            • קרן לנדסמן כתב/ה:

              ובכן, אני בדיוק מתחמקת מלעבוד על הרצאה.

              הנה הלינקים עליהם מבסס ה-CDC את המלצתו:
              http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/flu.html
              (גלול לתחתית העמוד).
              אתה מוזמן גם לקרוא את ההנחיות המקיפות של ACIP, הארגון האמריקאי העיקרי שדן בנושאי חיסונים (בכל הגילאים) לגבי חיסון שפעת בכלל ובהריון בפרט:
              http://www.cdc.gov/vaccines/hcp/acip-recs/vacc-specific/flu.html

              המחקר אליו קישרת מדבר על חיסוני שפעת מוחלשים מעל גיל 65. הוא מציין במפורש שמדובר בחיסון יעיל ובטוח בגילאים צעירים והמסקנה היא שחיסון מוחלש עדיף בגיל צעיר.
              אם יש לך רפרנס שמציג את מה שאתה אומר, כלומר, שהחיסונים האלה הוחלטו על פי פקיד כלשהו ולא על פי מידע מבוסס מדעית, אתה מוזמן להציג אותו.

              ו… כאמור – אני צריכה לעבוד. לילה טוב 🙂

              • ירון כתב/ה:

                קרן, שוב, הלינקים שאת מביאה הם של אירגונים גדולים שממליצים לנשים בהריון להתחסן לשפעת. לא כתוב שם מידע לגבי מבדקי הבטיחות והמחקרים שעל פיהם הגיעו למסקנה שהחיסון הזה בטוח לנשים בהריון.

                ושוב, במחקר שאליו קישרתי כתוב במפורש:
                "ב-1960 החליט פקיד רם-דרג בממסד הבריאות בארה"ב להמליץ על חיסון שפעת לנשים בהריון ולמבוגרים מעל גיל 65 *** למרות שלא היו כל נתוני יעילות או בטיחות לחיסון עבור קבוצות אלו ***.
                ב-50 השנים שעברו מאז, התנגד ה-CDC להכליל נשים בהריון או מבוגרים מעל 65 בניסויים קליניים של חיסוני השפעת – מסיבות אתיות."

                נכון שהוא דיבר על חיסון מוחלש, אבל זה לא באמת משנה. גם את החיסון המומת נותנים ללא ניסויים קלינים על נשים בהריון….

                אני עדיין מנסה להבין – איך ללא ניסוי מבוקר קליני שבודק בטיחות – ניתן לדעת בוודאות שהחיסון בטוח לנשים בהריון?
                למה יצרני החיסון כותבים במפורש שנשים בהריון לא נבדקו בניסוי קליני?

                ואם יש ניסוי קליני כזה או מחקר אחר שבדק את בטיחות החיסון על נשים בהריון – אנא ממך צרפי לי את הלינק (ולא קישור לאתר כללי של הCDC).

                תודה!

                • פרחשמש כתב/ה:

                  יו, ד"ר לנדסמן, איזה כבוד יש לך ש"ירון" הטרול האובססיבי ביותר בישראל הידוע גם בכינויים הדרקון הכחול/רוןבלב1/רינת/טוני מוריס/מיכאל174/רון/משה/יוסי/אביבה ועוד רבים וטובים… מגיע להגיב אצלך.

                  לצערו האמת נחשפה כפי שרואים במחקר הזה, אולי הוא יענה לשאלה הבוערת:
                  http://www.kipa.co.il/community/show/9587664

                • Dorit Reiss כתב/ה:

                  א. המאמר שלך לא מתמקד בנשים הרות. ולהזכירך, ההמלצה בארה״ב לחסן נשים הרות היא חדשה. המוקדם ביותר שמצאתי: 2011 http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/preg-guide.htm#5

                  ב. בלינקים שקרן נתנה יש רשימת מאמרים. אנא הבט. גם בלינקים שלי יש רשימת מאמרים ומאמרים ספציפיים. במילים אחרות, הטענה שאין מחקרים בנשים הרות אינה נכונה: הלינקים מציינים מאמרים רבים כאלה.

  17. Dorit Reiss כתב/ה:

    ירון צודק במובן זה שעלון הצרכן עוד לא עודכן לשקף את המחקרים הרבים שבחנו והדגימו את בטיחות חיסון השפעת בהריון. עידכון עלון הצרכן בארה״ב הוא הליך ביורוקרטי מסובך שלוקח זמן רב, ולא תמיד היצרן עושה זאת לעדכן עניין ספציפי. זו אחת הסיבות שהעלון לצרכן הוא מקום טוב להתחיל להבין את החיסון, אך לא מקום טוב לסיים (סיבה אחרת היא שמנסיוני, קל לטעות בהבנת העלון – למשל, קוראים רבים טועים וחושבים שרשימת התופעות שדווחו אחרי החיסונים היא רשימת בעיות שהחיסון גורם אותן, וזאת על אף שהעלון אומר במפורש שהוא מונה כל מה שדווח, בין אם נגרם על ידי החיסון ובין אם לאו).

    להוסיף למידע הנהדר שד״ר לנדסמן סיפקה, הנה עוד מחקרים על החיסון בהריון:
    https://www.facebook.com/notes/chillin-out-vaxin-relaxin-all-cool/studies-of-influenza-vaccine-in-pregnancy/494141367316459.
    . Most recently, see:
    Legge, Alexandra, et al, Rates and determinants of seasonal influenza vaccination in pregnancy and association with neonatal outcomes, CMAJ January 6, 2014, http://www.cmaj.ca/content/early/2014/01/06/cmaj.130499.

    Siri E. Håberg, et al, Risk of Fetal Death after Pandemic Influenza Virus Infection or Vaccination 368 N Engl J Med 333 (2013), http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1207210

    והנה על העלון לצרכן:

    http://www.harpocratesspeaks.com/2014/09/package-inserts-understanding-what-they.html

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      הסקירה האחרונה נראית מעניינת מאד. תודה על הלינק!
      (די לדחיינות! הולכת לעבוד! באמת!)

    • ירון כתב/ה:

      דורית,

      כבר עצם העובדה שהיצרן מציין בעלון שנשים בהריון לא נבדקו, וארגוני הבריאות החליטו למרות זאת (בזמן שעוד לא היו את המחקרים שהבאת) לחסן נשים בהריון נגד שפעת, זה כבר ביזיון ומחדל עצום. על סמך מה בדיוק ההחלטה? ברור שההחלטה היא לא על סמך מדע, כי מחקר ראוי של בטיחות לא נעשה.

      לגבי המחקרים שהבאת – אני ביקשתי מחקר שכלל ניסוי קליני, אקראי, מבוקר וכפול סמיות.
      לא הבאת אפילו אחד כזה.
      לא יכול להיות שמכניסים חיסון לשימוש נרחב ללא ניסוי כזה.
      כל המחקרים שצירפת הם מחקרים שמופיעים בדיעבד והם נחותים מתודולוגית.

      אם אני הייתי מביא לך את מחקרים דומים כהוכחה למסוכנותם של החיסונים לנשים בהריון, היית זורקת אותי מכל המדרגות, ובצדק.

      • פרחשמש כתב/ה:

        יו, ד"ר לנדסמן, איזה כבוד יש לך ש"ירון" הטרול האובססיבי ביותר בישראל הידוע גם בכינויים הדרקון הכחול/רוןבלב1/רינת/טוני מוריס/מיכאל174/רון/משה/יוסי/אביבה ועוד רבים וטובים… מגיע להגיב אצלך.

        לצערו האמת נחשפה כפי שרואים במחקר הזה, אולי הוא יענה לשאלה הבוערת:
        http://www.kipa.co.il/community/show/9587664

        נ.ב. כרגיל הטרול טוען שאין מחקרים אפילו שיש, לא שזה משנה כי הוא לא היה יודע לקרוא מחקר גם אם חייו היו תלויים בכך. ככה זה כשאת ההשכלה שלך קיבלת מאתרי קונספירציה ולא מהאוניברסיטה.

      • ריבי כתב/ה:

        איזה נודניק!

        שנות הששים היו מזמן! מזמן! עשו אז הרבה דברים שלא עושים היום, ואין שום טעם לדוש במה שהיה לפני 50 שנה. היה, עבר, נגמר.
        בין השאר למדנו מהטעויות שלהם והיום יש נהלים מסודרים הרבה יותר ובטיחותיים הרבה יותר.

        לא עברתי על כל המחקרים שהביאו פה, אבל ברור לי שבחמישים השנים האחרונות הצטבר נסיון קליני עשיר וכלל עולמי לגבי נשים בהריון שקיבלו חיסון נגד שפעת, וזה בטוח טוב יותר מכל מחקר כפול סמיות שמישהו יכול לתכנן. הנסיון הקליני הוא הדבר הכי טוב שיש. תמיד.

        זה שאתה החלטת על דרישות מטעם עצמך בגלל טעויות מלפני חמישים שנה זה נחמד, אבל זה לא טיעון נגד שום דבר. זה רק מדגים שאתה לא מבין מהחיים שלך.

        • ירון כתב/ה:

          ריבי, שנות השישים זה כאן ועכשיו. עובדה שאין בנמצא מחקר כזה גם היום במאה ה-21. מה שיש בנמצא זה מחקרים באיכות ירודה שנעשו בדיעבד.

          • ריבי כתב/ה:

            אם אין מחקר כזה – זה רק כי לא צריך. כפי שהסברתי.

            יש נסיון קליני. זה יותר טוב ממחקר כי זה מתעסק עם אוכלוסיות גדולות. היום עושים מחקרים כי למדו מהטעויות, אבל כשמדובר בחיסון ישן, זה שאולי אישרו אותו בחופזה לא משנה את העובדה שמאז ועד היום חוסנו מליוני נשים בהריון ויש מידע ברור ומדויק לגביהן.

            לא צריך את המחקר שלך! אתה נודניק!

            • ירון כתב/ה:

              אשמח לראות תיעוד של אותו ניסיון קליני עשיר שאת מדברת עליו.
              תוכלי למצוא רפרנס למאגר כזה שבודק תופעות לוואי מחיסונים?

              • Dorit Reiss כתב/ה:

                הדובר החל בטענה שאין מחקרים ספציפיים על נשים בהריון. הובאו מחקרים רבים על נשים בהריון הדבור פוסל אותם ודורש ניסוי קליני – למרות ששאלות רבות במדע נענות על ידי מחקרים שאינם ניסויים קליניים, ולמרות שהוא לא הצביע על בעייה במחקרים.

                העובדות הן שנעו מחקרים רבים על בטיחות החיסון נגד שפעת לנשים בהריון. המחקרים הובאו. כאשר מחקר אחר מחקר מראה רמת בטיחות גבוהה, גם אם התוצאה אינה זו שהדובר מחפש, היא תוצאה רבת עוצמה.

                שפעת מאד מסוכנת לנשים בהריון ולתינוקות רכים. מחקרים רבים מראים את ביטחון החיסון ואת יעילותו. לא, החלטה להגן על נשים בהריון מפני מחלה מסוכנת אינה מחדל ובזיון. מגיעה לנשים הללו, ולתינוקותיהן, הגנה זו.

              • ריבי כתב/ה:

                כבר הביאו לך פה כמה וכמה קישורים עם מחקרים על אוכלוסיה מחוסנת. כל אלה הם מעקבים אחרי נשים שחוסנו בהריון. זה בדיוק הנסיון הקליני.

                חוץ מזה, מחסנים כבר 50 שנה (לפי הנתונים שהבאת בעצמך), ואחרי כל חיסון יש מעקב בשגרה כדי למצוא תופעות לוואי. אם היו תופעות כאלה, אז היו עולים עליהן כבר מזמן, בדיוק כמו שעלו על אצווה קלוקלת אחת ב 1976. יש מערכות בקרה קבועות כל הזמן.
                זה הנסיון הקליני. אתה מוזמן לחפור לבד ולגלות עוד נתונים מעבר למחקרים שכבר הביאו לך.

                רק כדי לעשות סדר – מחקר בטיחות קליני בסמיות וכל זה עושים *לפני* שמשחררים חיסון לציבור הרחב. הסיבה שעושים את זה היא כדי לנסות לגלות בעיות ותופעות לוואי אפשריות כשזה עדיין בקנה מידה קטן כדי שלא יפגעו הרבה אנשים.
                מרגע ששחררנו את החיסון לאוכלוסיה, אין טעם בעוד מבדקי בטיחות – כי הוא כבר באוכלוסיה ואנחנו נראה בעיות במעקב הרגיל שמתבצע אחרי כל החיסונים (ע"ע חיסון הרוטה הישן שהורד מהמדפים כשראו בעיות שלא עלו במחקרים הקליניים – והוחלף בחיסון חדש ובטוח יותר).

                חיסון השפעת הוא חיסון ותיק ונמצא בשימוש בכל רחבי העולם במשך הרבה שנים, ואילו היתה בעיה בשימוש נשים בהריון, כבר היו עולים עליה מזמן מזמן.

                והכי יפה – אני בטוחה שאתה יודע את כל זה וסתם ניסית להשאיר את חותמך בפוסטים ישנים בבלוג המצוין הזה מתוך תקווה שאף אחד לא ישים לב ויצא שאתה "אומר את המלה האחרונה" ואף אחד לא יודע איך לענות. וזה כי אתה נודניק טרחן.
                לא הלך.

      • קוראת כתב/ה:

        להוסיף רק שמחקרים עדכניים מראים שחיסון נשים בהריון נגד שפעת מפחית ב-92% את הסיכון של התינוק להגיע לאישפוז כתוצאה מסיבוכי שפעת. אין צורך להכביר מילים לגבי ההגנה המעולה שהחיסון הזה מעניק לתינוק.
        סיבוכי שפעת הורגים תינוקות. תופעת לוואי מאד מאד קשה של אי-חיסון נשים בהריון לשפעת.

        • ירון כתב/ה:

          את מדברת על יעילות של החיסון ויכול להיות שאת צודקת והחיסון יעיל ומונע תחלואה בשפעת ולכן גם בעקיפין מונע את אותם סיבוכי שפעת.
          מה שחסר כאן זה הצד השני של המשוואה (צד הסיכון) שבלעדיו אי אפשר לבצע מאזן עלות תועלת.

          • פרחשמש כתב/ה:

            לא חסר. יש מחקרי בטיחות מקיפים.
            תחזור לקהל השבוי שלך בפייסבוק, שם מתייחסים אליך ברצינות, מאמינים לך, ולא יודעים שאתה טרול שמציק בכל פורום באינטרנט כבר שנים בשמות שונים עם אותם טיעונים לעוסים שמקורם בבורות שלך ובאתרי קונספירציה. אתה מעייף ומשעמם.

  18. פרחשמש כתב/ה:

    יו, ד"ר לנדסמן, איזה כבוד יש לך ש"ירון" הטרול האובססיבי ביותר בישראל הידוע גם בכינויים הדרקון הכחול/רוןבלב1/רינת/טוני מוריס/מיכאל174/רון/משה/יוסי/אביבה ועוד רבים וטובים… מגיע להגיב אצלך.

    לצערו האמת נחשפה כפי שרואים במחקר הזה, אולי הוא יענה לשאלה הבוערת:
    http://www.kipa.co.il/community/show/9587664

    נ.ב. כרגיל הטרול טוען שאין מחקרים אפילו שיש, לא שזה משנה כי הוא לא היה יודע לקרוא מחקר גם אם חייו היו תלויים בכך. ככה זה כשאת ההשכלה שלך קיבלת מאתרי קונספירציה ולא מהאוניברסיטה.