תסתכל לי בעיניים

הרשומה הפעם נכתבה על ידי גל חיימוביץ', איש מעולה וחוקר מגניב במיוחד. גל הוא בוגר דוקטורט בביולוגיה מולקולרית בטכניון. כיום עושה בתר-דוקטורט בביולוגיה מולקולרית באלברט איינשטיין קולג' לרפואה בניו יורק. מתמחה ב-single molecule microscopy. אוחז בבלוג מדעי שניתן למצוא בקישור הזה. בין לבין מתמחה בלהיות אבא לפלג וקשת.

אמנם האביב כבר מאחורינו, אבל כבר מזמן רציתי לכתוב על המחלה שמיררה את חיינו, וחיי הורים וילדים רבים אחרים.

אביבית, או בשמה המלא דלקת הלחמית אביבית (ובלועזית Vernal kerato-conjunctivitis) היא מחלה אלרגית שתוקפת בעיקר ילדים קטנים (גילאי 3 ומעלה). המחלה נפוצה יותר אצל בנים מאשר בנות. המחלה טיפוסית לאקלים חם ויבש (כמו המזה"ת, הודו ואפריקה). אנחנו נתקלנו במחלה כשבני הבכור היה בן 3 וחצי. זה התחיל משיפשופים בעיניים וקצת הפרשות. כמו כן, שמנו לב שהילד ממצמץ הרבה בחשיפה לאור. עם הזמן, נהיה לו יותר ויותר קשה לסבול את האור. לא הבנו מה קורה. במשך תקופה מסוימת אפילו כעסנו עליו על כך שהוא מבקש שנכבה את האור או שקשה לו לצאת החוצה. עברנו דרך מספר רופאי עיניים וסדרת טיפולים לא פשוטה לפני שהתחלנו להבין עם מה אנחנו מתמודדים ומה הטיפול שעובד.

 אז מה זו בעצם אביבית?

למרות השם החביב, זו מחלת עיניים לא פשוטה. כאמור, היא מתבטאת בגרד בעיניים, הפרשות, דמע, אודם של הלחמית, התנפחות קלה של העפעף ובמקרים היותר קשים – פוטופוביה ("פחד" מאור). הפוטופוביה מתחילה במצמוץ מוגזם והרמת היד כדי להגן מהשמש, ומגיעה עד לחוסר יכולת לסבול אור בכלל. כן, ישבנו בבית בחושך כמעט מוחלט (רק מנורה אחת קטנה). אפילו הקטנו את עוצמת התאורה של מסך הטלוויזיה. הילד ראה טלוויזיה עם משקפי שמש. עד כדי כך זה חמור.

אם מביטים יותר מקרוב בעיניים, ניתן לראות שעל העפעף העליון מתפתחות פפילות גדולות ( נקראות גם cobble stones). הפפילות הללו שורטות את הקרנית. ללא טיפול, זה יכול לגרום ליצירת צלקות וכיבים בקרנית, עד כדי עיוורון.

מה גורם לאביבית?

ברמה התאית-ביוכימית, עדיין לא ברור מהו המנגון של המחלה. היא מוגדרת כמחלה אלרגית. במקרים קלים טיפול אנטי היסטמיני (יעיל במיוחד באלרגיות שונות) עוזר. עם זאת, במקרים קשים יותר מתפתחת דלקת כרונית, ועל כן יש למחלה גם מאפיינים של מחלה אוטואימונית. מכיוון שמדובר בעין, יתכן שיש גם מעורבות של תאי עצב. ולבסוף, יתכן שגם להורמוני המין יש קשר למחלה שכן אחת ההבטחות שההורים מקבלים מהרופא היא שהמחלה לרוב חולפת בגיל ההתבגרות.

 איך מאבחנים?

האבחנה של המחלה נעשית בבדיקת עיניים, כאשר הגורם המאבחן העיקרי הוא אותן פפילות אופייניות (לעיתים צריך להפוך את העפעף – בדיקה לא נעימה, במיוחד לילדים), והשריטות על גבי הקרנית.  אלו, בנוסף לפוטופוביה, מצביע על אביבית. גורם נוסף באבחון הוא רקע של מחלת אלרגית כרונית אצל הילד או במשפחה (למשל אסתמה, קדחת השחת, דרמטיטיס ועולי). ב-90% מהמקרים של אביבית יש רקע אלרגי במשפחה. יחד עם זאת, בחצי ממקרי האביבית לא מצליחים לזהות את האלרגן שגורם למחלה.

אז, איך מטפלים?

 כפי שציינתי למעלה, נדדנו דרך מספר רב של רופאים, כולל רופאי עיניים ומומחים לאלרגיה. לקח לנו זמן רב למצוא רופאה שמכירה טוב את המחלה, יודעת להתאים את הטיפול לילד אבל גם לא לוקחת סיכונים מיותרים. חלק מהסיבה לנדידה בין הרופאים היא שיש כל מיני טיפולים ולא כל הרופאים מכירים את כולם (או מצדדים בהם).

חשוב לציין שרוב אפשרויות הטיפול מיועדות למניעה של הסימפטומים ולא ריפוי של המחלה. כל הרופאים מסכימים שברוב המוחלט של המקרים המחלה עוברת מעצמה בגיל ההתבגרות.אם כך, הנה סקירה של הטיפולים העיקריים, מהקל לכבד.

  • קומפרסים של מי קרח – הקור מכווץ את כלי הדם וכך מקטין את הפפילות. המים גם מרככים את ההפרשות מהעין (בייחוד כאלו שהצטברו בלילה). הטיפול עוזר במקרים קלים, או כטיפול משלים לטיפולים אחרים. מכיוון שהקור מקל, מומלץ לשמור במקרר את כל טיפות העיניים המתוארות בהמשך.
  •  טיפות עיניים לסיכוך – אלו מקטינות את השפשוף של הקרנית. בנוסף, הן מדללות אלרגנים שנמצאים בעין.
  • טיפול אנטי היסטמיני – היסטמין היא מולקולה המופרשת מתאי מערכת החיסון כדי לחולל תגובה אלרגית. טיפול אנטי היסטמיני עשוי לעזור בשלב מוקדם של המחלה. בשלב מתקדם, כשכבר מתפתחת דלקת, זה עשוי שלא לעזור.
  • סינגולייר – זוהי תרופה שמיועדת לטיפול מונע באסתמה וברונכיטיס. קיים דיווח בספרות המקצועית שתרופה זו מקלה במקרה של אביבית. אולם, התרופה אינה ממותגת לטיפול במחלה ולכן רופאי העיניים אינם רושמים אותה.
  • טיפול למניעה והקטנת הדלקת – טיפות עיניים כמו אופטילסט, אופטיכרום, או זדיטן הן תרופות שאמורות למנוע מעורבות של תאי מאסט (תאים שמשתתפים בדלקת) ולעכב התפתחות דלקת. אלו הן תרופות לא-סטרואידליות בדרגות עוצמה שונות. במקרים קלים ובינוניים, הן עשויות לעכב את התקפי המחלה.
  • טיפות ציקלוספורין – ציקלוספורין היא תרופה שמשמשת לטיפול בדלקות פרקים כרוניות. היתרון של התרופה הוא שאין לה תופעות לוואי כמו לתרופות סטרואידים. אולם, הטיפול בטיפות העיניים הוא מאוד מאוד קשה: הטיפות שורפות (בערך כמו לשפשף פלפל חריף לתוך העין). צריך ילד ממש טוב וחזק נפשית כדי שהוא יסכים לשים את הטיפות בעיניים, פעמיים שלוש ביום, במשך חודשים. בנוסף, אלו טיפות יקרות מאוד ומיוצרות רק בהזמנה מיוחדת. התרופה די יעילה, אבל חשוב מאוד לא להפסיק את הטיפול באופן חד, שכן זה עלול לגרום להתקף חריף.
  • טקרולימוס (פרוטופיק) – זהו חומר מעכב דלקות. ניסויים בארץ הראו שמתן המשחה מעכב ומונע את הסימפטומים. (זהו אחד הטיפולים שלא ניסינו)
  • טיפול סטרואידי – זהו בפירוש הטיפול היעיל ביותר, עם הקלה מידית (תוך יום כל הסימפטומים נעלמים). עם זאת זהו גם הטיפול המסוכן ביותר. יש כמה דרכים לתת סטרואידים לילד החולה:
    • טיפות עיניים –מתן טיפות עיניים מאפשר הקלה מידית ואינו מהווה סיכון לאיברים פנימיים בגוף (כלל מערכת החיסון, כבד, כליות ועוד). אולם, הטיפול מסוכן לעיניים. טיפול ממושך עלול לגרום לעליה בלחץ התוך עיני (שגורם ללחץ על עצב הראיה) כמו גם לקטרקט, שניהם עלולים להוביל לעיוורון. בשל כך, רופאי העיניים נותנים רק מהלכי טיפול קצרים, שבוע עד עשרה ימים, של טיפול בטיפות. עם זאת, לאחרונה יצא דור חדש של סטרואידים שאמור להיות בטוח יותר לשימוש.
    • מתן סטרואידים בסירופ – במקרה הזה, אין סיכון לעיניים, אך כדאי לעקוב אחר תפקודי כבד, כליות וכולי. עם זאת, מנסיונינו, המינון הוא לרוב נמוך מהמינון שניתן עבור מחלות אחרות. כמו כן, מומלץ לרדת בהדרגה במינון (ירידה של 30%-50% בכל שבוע-שבועיים היא סבירה), עד הפסקת הטיפול.
    • הזרקת סטרואידים לעיניים – במקרה זה, תרופה סטרואידית מוזרקת לעפעף ומשתחררת באיטיות לאורך זמן. הטיפול הוא יעיל ועשוי להחזיק מעמד לתקופה של 3 חודשים עד חצי שנה או יותר. עם זאת, הוא כולל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפות עיניים סטרואידיות, אך ללא היכולת להפסיק את מתן הסטרואידים לעין אם מתגלה בעיה. לכן, יש צורך בבדיקות תכופות (כל שבועיים) של הלחץ התוך-עיני.

  • ניתוח להסרת הפפילות – זהו טיפול חדש בארץ (ויש מעט פרסומים על כך מחו"ל), אך נראה שהוא יעיל למדי. במהלך הניתוח, מסירים את הפפילות הגדולות ומשתילים במקומן רקמה בריאה (שנלקחה מאזור אחר בעפעף). לא ברור איך זה עוזר, אך לפי הפרסומים הטיפול מונע לחלוטין את ההתקפים לתקופה של חודשים עד שנים (המעקב הממושך ביותר עד כה שראיתי בדק עד שנתיים וחצי, ללא החרפה).
  • שינוי סביבתי – אם מזוהה הגורם האלרגני, כמובן שכדאי מאוד להמנע ממנו. שינוי חריף בסביבה, כמו למשל מעבר לאזור אקלימי אחר (אירופה או צפון אמריקה) עשוי גם כן לנטרל את המחלה.

 אנחנו מתמודדים עם המחלה כבר יותר משלוש שנים. זו לא מחלה מאוד מוכרת, אפילו בקרב רופאי עיניים. לקח לנו כמעט שנה של ריצות, נבירה באינטרנט ובספרות המקצועית, ונסיון של הרבה טיפולים (והוצאת הרבה כסף) לפני שמצאנו את הטיפול שעוזר לילד. כיום, המחלה תחת שליטה וסימן ההיכר היחיד שלה הוא משקפי שמש וכובע מצחיה שהילד חובש בכל יציאה לשמש.

פלג בטיול כיתה, שמח למרות הכל

להרחבת הידע:

—-

וגם הודעה, כמה מפתיע!

השבוע שוב ארצה על חיסונים, הפעם במודיעין. אתם מוזמנים בשמחה להצטרף. החל משמונה וחצי בפאב "אומה" (כל קשר לטרי פראצ'ט מקרי בהחלט). פרטים נוספים אפשר למצוא כאן.

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה קצת מכל דבר. שמירת הקישור.

27 Responses to תסתכל לי בעיניים