הצילו, וירוסים! או – למה לא כולנו הולכים למות מוירוס MERS-CoV, בניגוד לתחזיות בעיתונות הפופולרית?

בזמן שהייתי באפריקה החלה התפרצות של וירוס חדש בדרום קוריאה, שזה מאד לא מתחשב מצד הווירוס! עד שיש בלוג שמוקדש למחלות מגיחות, הן מגיחות דווקא כשאני מנותקת מהאינטרנט!

MERS-CoV מוכר היטב לקוראי הבלוג הזה, ולא חדש בכלל לאפידמיולוגים, אבל הוא הופיע במדינה חדשה, בחלק אחר לגמרי של העולם מזה שבו היה נפוץ עד עכשיו, ולפיכך קיבל את התואר "מחלה מגיחה" ושלל כתבות הפחדה בעיתונות.

מי זה? מאיפה הוא הגיע?

וירוס MERS שייך למשפחת הקורונווירוס, בדיוק כמו ה-SARS הזכור מלפני מספר שנים. הוא לא וירוס מדבק במיוחד, ומחייב מגע קרוב עם אדם או חיה נגועים על מנת לחלות.

הווירוס תוקף את מערכת הנשימה וגורם לחום גבוה, נזלת, שיעול והרגשה כללית גרועה. בשיעור קטן מהמקרים מצב החולה מתדרדר עד כדי כשל איברים ומוות. אין היום חיסון או טיפול יעיל בו, והטיפול העיקרי שניתן לחולים הוא טיפול תומך, כלומר, נוזלים, משככים כאבים, הנשמה במקרה הצורך וטיפול בסיבוכים הנובעים מהמחלה.

ההתפרצות הראשונה של MERS-CoV אירעה בערב הסעודית לפני שנתיים, ומאז היו מקרים ברחבי העולם, כולם קשורים למגע עם חיות נגועות או עם חולים אחרים. אנו משערים היום שהמאכסן הטבעי של הווירוס הם עטלפים, והווירוס מועבר לבני אדם בעקבות מגע עם חיות נגועות, בעיקר גמלים.

התמונה באדיבות נתאי פרץ

התמונה באדיבות נתאי פרץ

אבל בדרום קוריאה אין גמלים, אז מאיפה כולם נדבקו?

כאמור, ההדבקה ב-MERS היא בעייתית, ודורשת מגע קרוב עם חולים. עיקר ההדבקה בדרום קוריאה היא ממטופלים לבני משפחתם או לצוות הרפואי שטיפל בהם.

ועכשיו הוא הולך להרוג את כולנו!

לא. בשנתיים האחרונות הווירוס הספיק לנדוד ברחבי העולם ולהדביק לפחות 1041 אנשים, מתוכם 460 מתו. כלומר, כארבעים אחוזי תמותה. זה נשמע כמו מספר גבוה מאוד, אבל חשוב לדעת שהווירוס הזה נראה כמו סתם הצטננות, ורוב האנשים המצוננים לא מגיעים לבית החולים או נבדקים כדי לגלות איזה וירוס בדיוק גורם להם להצטנן. כלומר, הרבה יותר אנשים נדבקו בו ממה שידוע לנו, ויכול להיות ששיעור התמותה האמיתי מהווירוס נמוך בהרבה. אנחנו פשוט לא יודעים.

בדרום קוריאה, נכון לאחד ביולי, אובחנו בסך הכול 182 אנשים עם הווירוס החדש, מתוכם 33 מתו, כלומר, כשמונה עשרה אחוזי תמותה. זה עדיין הרבה, אבל פחות בצורה משמעותית מהמספרים מערב הסעודית. ההבדל יכול לנבוע מהבדל ברמת הטיפול המוענקת לחולים, משיטות אבחון מתקדמות שמאבחנות יותר חולים, גם כאלה שלא היו מגיעים לאבחון באופן רגיל, או משינוי בוירוס עצמו. מבחינה גנטית הווירוס אמנם שונה מעט מהווירוס שמקורו בערב הסעודית, אבל לא בצורה משמעותית, כך שסביר שההבדל באחוזי התמותה נובע מהטיפול והאבחון ולא מהווירוס.

מבין כל החולים, 25 הם עובדי מערכת הבריאות, שבאופן טבעי נחשפים ליותר מחלות מוזרות מאשר רוב האנשים.

הגיל הממוצע של הנפטרים הוא 70. אין דיווח מפורט של מחלות רקע, אולם אם לשפוט על פי הידוע לנו מכלל המקרים בשנתיים האחרונות, סביר שרוב הנפטרים (אם לא כולם) הם אנשים בעלי מחלות כרוניות קשות.

אז אם יש לי מחלה כרונית קשה אני הולך למות?

לא. כל המקרים, פרט לאחד, נדבקו בבתי חולים בדרום קוריאה, בהם אושפזו החולים. יש שרשרת הדבקה ברורה, ומרגע שגילו אותה עצרו את ההתפרצות בצורה פשוטה – הקפדה על היגיינה, בידוד של החולים, וניקוי אגרסיבי של כל מכשירי ההנשמה והאביזרים הקשורים לטיפול בחולה.

אה-הה! אמרת שמישהו נדבק מחוץ לדרום קוריאה!

נכון. המקרה הראשון נדבק בעת ביקור בבחריין, והביא איתו את הווירוס לדרום קוריאה. אבל הוא הדביק רק את בני המשפחה שלו, ואני מניחה שאף אחד מקוראי הבלוג איננו בן משפחה של אותו אדם.

בכל מקרה ההתפרצות הזו הולכת וגוועת. שימו לב לגרף היפה הזה:

 

מספר מקרים לאורך זמן - מרס בדרום קוריאה

מספר מקרים לאורך זמן – מרס בדרום קוריאה

ככל שהזמן עובר נדבקים פחות ופחות אנשים, כיוון שמצליחים להשתלט על המחלה.

 

אני לא סומך עלייך. אני משוכנע שנדבקתי. מה לעשות?

לשמחתנו, ארגון הבריאות העולמי הוציא את האינפוגרפיקה המשעשעת הזו, שיכולה ללמד את כולנו מה לעשות אם אנחנו חוששים מפני הדבקה.

mersinfographic

אה. טוב. אז… איך היה באפריקה?

מדהים, תודה ששאלת 🙂

כרגיל, תודה אינסופית לאהוד מימון על העריכה וניכוש הטעויות הקפדני.

תמונת הגמל המכונף באדיבות נתאי פרץ, צלם דוקומנטרי מוכשר להפליא.


להרחבת הקריאה:

 

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה וירוסים, מחלות מגיחות, קורונווירוס - MERS/SARI. שמירת הקישור.

3 Responses to הצילו, וירוסים! או – למה לא כולנו הולכים למות מוירוס MERS-CoV, בניגוד לתחזיות בעיתונות הפופולרית?

  1. פשוט יעל כתב/ה:

    תודה על הפוסט המעולה!

    בפינת הקטנוניות היומית, למרות הניכוש הקפדני בכל זאת נפלה לך שגיאה קטנה: כתבת שבדרום קוריאה יש "כשמונה עשרה אחוזי תמותה", במקום "כשמונה עשר".

  2. יוסי כתב/ה:

    ברוכה השבה, ותודה על הפוסט.

    אם יורשה לי שאלה קטנה – בימי הסרס העליזים יצא לי לראות עובד בית חולים עם מסיכת בד על הפנים.
    יעילות המסיכה הזאת סקרנה אותי מאוד:
    מצד אחד, הוירוסים קטנטנים הרבה יותר מהרווחים בבד. אבל מצד שני, אולי המסיכה עוצרת רסיסי נוזלים המכילים את הוירוסים. האם המסיכה באמת אפקטיבית למניעת הדבקות? ומה בנוגע למסיכת מנתחים?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      המסיכות בהן משתמשים מכילות יותר מאשר בד. אלה מסיכות שמכילות חומרים מיוחדים שיכולים למנוע חדירה של חלקיקים קטנים ביותר. יש גם מסיכות שמתאימות למניעת חדירת וירוסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *