טירופוסט 2: "אז, דוקטור, זה יהרוג אותי?"

ברוכים הבאים לטירופוסט 2! והפעם – איך יודעים עד כמה מחלה באמת קטלנית?

רשומה זו נכתבת במיוחד עבור ראובן נווה, ששאל עד כמה צריך להתרגש ממספר המתים מהתפרצות האבולה הנוכחית יחסית למחלות הקטלניות האחרות ביבשת השחורה.

באופן פשטני (מאד) מחלה זיהומית נקבעת על ידי שלושה תנאים – המארח, המחולל והסביבה, שכולם חיוניים להתפתחות המחלה. אם, למשל, למארח יש מחלות רקע הוא פגיע יותר למחלות. אם, למשל, הצלחנו להכחיד את כל יתושי האנופלס, עם כל הרצון הטוב מלריה לא תוכל להתפשט באיזור שלנו. לכל אחד מקודקודי המשולש יש דברים שמשפיעים עליו, אבל לא על זה באנו לדבר.

בואו נדבר על המחולל.

מחולל המחלה יכול להיות כל גורם שהוא – חיידק, נגיף, פטריה, פריון או משהו אחר לגמרי.

עכשיו, צריך להבין משהו חשוב לגבי אפידמיולוגים – אנחנו מאד אוהבים מספרים, ומאד אוהבים לכמת את העולם בצורה שנוכל להשוות בין דברים. לכן על מנת להגיד כמה מחולל מחלה הוא מסוכן, מדבק או קטלני, המציאו כמה נוסחאות פשוטות מאד, ולמעשה רובן כל כך פשוטות שאני מוכנה להתערב שרוב הקוראים יגידו "מה? אבל זה מובן מאליו!" ואני אגיד "נכון!" ואז אתם תגידו "אז מה את עושה ב'התמחות' הזו שלך? אומרת את המובן מאליו?" ואני אגיד "נכון!" ואז כולנו נלך לשתות קפה.

בחזרה לעניין.

דבר ראשון שרוצים לקבוע הוא עד כמה המחולל מדבק. זאת עושים על פי היחס בין מספר המקרים עם זיהום לבין מספר האנשים שנחשפו למחולל המחלה בלי שיהיו חסינים לה. כלומר, אם אנחנו רוצים לדעת עד כמה אבולה מדבקת אנחנו צריכים לקחת מאה אנשים שמעולם לא חוסנו נגד אבולה, לשפוך לחדר תרסיס אבולה ולהתחיל לספור את החולים. זה, כמובן, לא מאד אתי, ולכן את המדד הזה מחשבים באופן עקיף על ידי הערכה של מספר הנחשפים ומספר החולים.

דרך נוספת להגיד עד כמה מחולל מדבק הוא על ידי חישוב R0. מדד זה אומר כמה אנשים אדם חולה אחד מדביק בתקופת מחלתו. ישנם מודלים מתמטים אשר מחשבים את ה-R0, כשעקרונית אם המדד גדול מאחד המחלה תהפוך למגיפה, ואם הוא נמוך מאחד המחלה תכחד. הנגיף המדבק ביותר הידוע לאנושות הוא נגיף החצבת. בחשיפה לאדם חולה כ-18 אנשים לא מחוסנים יפתחו את המחלה.

אפשר גם לחשב בצורה עקיפה עד כמה מחולל המחלה יכול לגרום לזיהום, כל ידי היחס בין מספר האנשים עם סימפטומים לבין מספר האנשים עם זיהום בכלל. נגיף הפוליו, למשל, גורם למחלה עם סיפטומים באדם אחד מכל 10 שנחשף אליו. כלומר, 9 אנשים נדבקים בנגיף, מפרישים אותו, ומתגברים עליו בהצלחה מבלי להראות בכלל סימנים לזה שהנגיף עבר דרכם.

אבל הרי זה לא מה שמעניין אותנו. מעניין אותנו עד כמה מחולל המחלה קטלני. את זה מחשבים בעזרת שני מדדים חשובים:

הראשון הוא האלימות של המחולל. היחס בין מספר המקרים הקשים או המתים לבין סך כל החולים. במקרה של MERS-CoV למשל, הקורונווירוס החדש (שכבר לא כל כך חדש) היה נראה בהתחלה שהוא נגיף אלים במיוחד. כמעט כל מי שנדבק פיתח מחלה קשה או מת מהמחלה. רק עכשיו, ככל שבודקים יותר אנשים ומגלים שהרבה אנשים חלו בצורה מאד קלה מתברר שהוא פחות אלים ממה שחשבנו.

והשני, והרלוונטי מכולם במקרה של התפרצות מחלה קטלנית הוא מדד הקטלניות. היכולת של מחולל מחלה להרוג את האדם החולה. את המדד הזה מחשבים בקלות – כמה מקרי מוות יש מתוך סה"כ החולים. הוא נקרא גם CFR או case fatality rate.

הנה דוגמה מההתפרצות האחרון של האבולה (שעדיין נמשכת, ישמרנו האל הטוב):

נכון ל-16 ביוני ספירת החולים באבולה בגינאה עמדה על 398 חולים, מתוכם 264 מקרי מוות. כלומר, קטלניות המחלה בגינאה היא 264/398, שזה 66%. כלומר, שני שליש מהחולים באבולה בגינאה מתים מהמחלה.

אבל במחוז Gueckedou בגינאה, שהוא אחד משני המחוזות שנפגע הכי קשה בהתפרצות הזו נספרו 224 מקרים, מתוכם 173 מקרי מוות, שמתורגמים ל-77%. כלומר, קרוב יותר לארבע חמישיות מהחולים. ההבדל בין המספרים יכול לנבוע ממוטאציה בנגיף, טיפול גרוע, חולים שמראש חולים יותר או כל אחד מחלקי המשולש האפידמיולוגי שיכולים להשפיע על הקטלניות של המחלה.

אפשר לבצע את החישוב הזה עבור כל אחת מהמדינות בהן התגלתה המחלה, וכך לגלות שהקטלניות של האבולה בסיירה לאון היא "רק" 51%, בעוד שבליבריה היא 73% (עם ההסתייגות ששם מדובר במספר נמוך יחסית של חולים ולכן תתכן הטיה של המספרים).

המשמעות של המדד הזה ברורה – במקום בו המחלה פחות קטלנית אפשר להמשיך להסתמך על השירותים המקומיים. במקום בו המחלה יותר קטלנית צריך להקצות יותר כוח אדם לטיפול.

ראובן רצה לדעת עד כמה המחלות האחרות באפריקה קטלניות. התשובה היא פשוטה – אבולה היא בין המחלות הקטלניות ביותר הידועות למין האנושי. היא לא קטלנית כמו כלבת (100% תמותה ברוב המקרים), ולא נפוצה כמו איידס (כ-40% מהאנשים מעל גיל 15 הנם נשאי איידס בחלק מהאיזורים באפריקה).

מבחינת משמעות כלכלית המאבק באיידס גובה הרבה יותר משאבים, וכך שחפת ומלריה. אבל המחלות הקטלניות באמת באפריקה לא ניתנות למדידה בצורה כל כך פשוטה. עוני, תת תזונה, מלחמות אזרחים ובצורת קשות יותר לכימות ולבידוד.

ולסיום, כרגיל, חתלתול לעידוד מצב הרוח:

triangle

להרחבת הקריאה:

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה אבולה, איידס, חיסונים, חצבת, טירופוסט, פוליו, קורונווירוס - MERS/SARI. שמירת הקישור.

10 Responses to טירופוסט 2: "אז, דוקטור, זה יהרוג אותי?"

  1. רועי כתב/ה:

    איזה כיף לקום בבוקר עם פוסט חדש בבלוג שלך
    איך יש תמותה שונה לאבולה זה זן שונה למחלה או בגלל האנשים (חיסון או תנאי מחייה )

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      זו שאלה מצוינת! ישנם כמה זנים של אבולה ששיעורי התמותה מהם שונים. אולם במקרה הזה כנראה שההבדלים נובעים מהיכולת לטפל באנשים, ולא מהזן עצמו.

  2. תומר א. כתב/ה:

    הי,
    לא הבנתי את המשפט "הנגיף המדבק ביותר הידוע לאנושות הוא נגיף החצבת. בחשיפה לאדם חולה כ-18 אנשים לא מחוסנים יפתחו את המחלה" – 18 מתוך כמה?

  3. בר כתב/ה:

    לא רוצה להטפל לפרטים הקטנים, אבל זכרי שהזמנת אותנו לשבת איתך על כוס קפה. (:

  4. כהן להב כתב/ה:

    היי קרן שאלה נוספת מתוך סקרנות.

    לזמן שעובר מרגע שנדבקים ועד המוות אין משמעות בנוסחאות או בחישוב?

    הרי נגיף שעובר זמן מועט מרגע ההדבקה ועד המוות אלים כל כך שיכול להיות שהחולה פשוט לא מספיק
    להדביק חולים אחרים לא? ולכן נראה כביכול מספר נמוך של חולים מתים

    • יריב כתב/ה:

      לא קרן (ולא רופא), אבל זה מתבטא במדד R0.

      "מדד זה אומר כמה אנשים אדם חולה אחד מדביק בתקופת מחלתו", אם תקופת מחלתו קצרה זה מקטין את מספר האנשים שהוא מדביק.

      • קרן לנדסמן כתב/ה:

        אם הנגיף קטלני מאד שיעור התמותה ממנו יהיה 100% או קרוב לזה, כך שאפילו אם הוא גורם למחלה שנמשכת יומיים התמותה ממנו תהיה גבוהה.
        יכול להיות שהוא לא ידביק הרבה אנשים, וכמו שציין יריב במקרה הזה נראה R0 נמוך.
        במקרה של אבולה ה-R0 שלה מאד נמוך, פחות מ-2. המספר הנמוך נובע ממחלה קטלנית ומהירה אבל גם מדרך ההדבקה של אבולה (מחייבת מגע עם הפרשות החולה).
        מה שאומר שבממוצע אדם מדביק אדם אחד או שניים במהלך תקופת מחלתו. למרות זאת יש התפשטות של המגיפה.
        http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15178190