המבחנות השכוחות של הצבא האמריקאי

אתמול בבוקר ה-CDC פרסם הודעה לקונית למדי על כך שבמהלך התארגנות למעבר דירה נמצאו כמה מבחנות מסומנות בתגית "variola" במעבדה ישנה.

ואריולה הוא הוירוס שגורם לאבעבועות שחורות, אחת מהמחלות הקטלניות בהיסטוריה האנושית. שבטים שלמים באמריקה נמחו מעל פני האדמה לאחר פלישת הספרדים בגלל הוירוס הזה. באירופה שבה היו התפרצויות "סדירות" של המחלה התמותה היתה בסביבות 30%, כלומר אחד משלושה אנשים מת ממנה.

אבעבועות שחורות מדבקת באוויר. כלומר, על ידי שיעול. הוירוס דוגר במשך שבוע עד שבועיים, במהלכם האדם איננו מדבק. לאחר מכן החום עולה והאדם מרגיש רע (עד כדי כך שהוא לא יכול לעבוד, מציין האתר האמריקאי הקפיטליסטי). השלב הזה נמשך כיומיים עד ארבעה ימים, במהלכם האדם מדבק באופן חלקי.

ואז מופיעה הפריחה. היא מתחילה לרוב בפה ומתפשטת מהר בכל הגוף. אחד המאפיינים של הפריחה הוא שהיא מתחילה בקצוות (כלומר בכפות הידיים והרגליים) ומתפשטת למרכז הגוף, בניגוד לאבעבועות רוח שמתחילות במרכז הגוף ומתפשטות החוצה. הפריחה הופכת לאבעבועות תוך מספר ימים, ואיתן החום עולה שוב (כמה כיף). בשלב הזה האדם הוא מדבק במיוחד. הפריחה יכולה להמשך כשבועיים עד שלושה עד שהפצעים מגלידים ונושרים. לרוב נשארות צלקות שלא מחלימות ומהוות שלט "שרדתי את האבעבועות השחורות".

אבל זה במקרה הטוב.

במקרה הרע הוירוס פוגע באיברים פנימיים, מתרבה ללא שליטה בדם עד ליצירת תגובה בלתי פרופורציונלית של מערכת החיסון, פוגע במפרקים, בעיניים, ואף לדימומים עוריים קשים.

באנשים מחוסנים שנדבקים במחלה שיעור התמותה מהמחלה עומד על 1%, בערך. זה לא מבריק, אבל זה מה יש.

באנשים לא מחוסנים סיבת המוות העיקרית היא אלח דם, שנגרם ב-30% מהאנשים. אנשים בהם אין בכלל נגעים עוריים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה, בערך 45% מהם מתים. שיעור התמותה הגבוה ביותר הוא בקרב אנשים בהם מתפתחים דימומים תת עוריים – 95% מהם מתים, בלי קשר לחיסון או לא.

מאז שאדוארד ג'נר פיתח את החיסון נגד אבעבועות שחורות הצלחנו לחסן את כל העולם והוירוס נכחד רשמית בתחילת שנות השמונים. מאז לא היו מקרים של אבעבועות שחורות בעולם, וכל הוירוסים נמצאים בתוך מבחנות שמורות היטב בשתי מעבדות – המעבדה של ה-CDC בארה"ב ומעבדת vector ברוסיה.

אז המבחנות ההן, שנשכחו מאחור, מכילות את הוירוס המקורי, האמיתי, הקטלני שאמור היה לשמש למחקר.

מה שקרה הוא שה-NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב, עבר דירה ב-1972 והעביר את המעבדות שלו לרשות ה-FDA, הרשות שמפקחת על בטיחות המזון והתרופות. חלק ממעבר הדירה כלל העברת הפיקוח על חומרים ביולוגים מסוכנים (כמו, למשל, וירוס קטלני שמחה חלק נכבד מהאנושות במהלך ההיסטוריה).

המבחנות שנמצאו מתוארכות לשנת 1950, התקופה בה עדיין נלחמו במגיפות אבעבועות שחורות ברחבי העולם, שלושים שנה לפני שהצליחו להכחיד את הוירוס.

המבחנות הועברו למתקני ה-CDC באטלנטה. אחרי ביצוע בדיקת PCR (בדיקה שמאפשרת לגלות שאריות חומר גנטי) התברר שהמבחנות אכן מכילות חומר גנטי של הוירוס. כעת בודקים האם הוירוסים שבפנים עדיין חיים ועדיין יכולים להדביק אחרים. הבדיקה הזו תיקח לפחות שבועיים, ולאחריה ישמידו את המבחנות. חייבים לבצע את הבדיקה על מנת ללמוד יותר על יכולת ההשרדות של הוירוס הזה.

החדשות הטובות: המבחנות לא נפתחו, כולם בריאים, אין שום עדות לכך שמשהו יצא מהן והתפזר בעולם, וכנראה שהסיפור הזה ייגמר טוב.

החדשות הרעות: אפשר היום להוריד את הרצף הגנטי של אבעבועות שחורות מהאינטרנט, וכל טרוריסט מחמד יכול לייצר וירוסים חדשים בזמנו הפנוי בעזרת חומרים נפוצים (יחסית).

ולסיום:

חתלתול עם מבחנה!

חתלתול מדעי!

חתלתול מדעי!

להמשך הקריאה:

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה אבעבועות שחורות, וירוסים, קצת מכל דבר. שמירת הקישור.

5 Responses to המבחנות השכוחות של הצבא האמריקאי

  1. רועי כתב/ה:

    כמו תמיד כיף מאוד לקרוא את הבלוג שלך

  2. רע כתב/ה:

    הדרך מרצף גנטי שאפשר להוריד באינטרנט לוירוס במבחנה איננה כל כך טריוויאלית