Vaxx on, vaxx off

ההרצאה שלי על חיסונים שהועברה לפני שבועיים ב"אומה-בר" במודיעין הועלתה לרשת. תודה לאסף אברהם שהקליט, צילם, ערך, תקצר ותמצת. הוא עשה הכל חוץ מאשר להפוך אותי לבלונדינית גבוהה ורזה.

תודה גם לארגון הספקנים בישראל שארגן את ההרצאה, ותודה גדולה במיוחד ל"אומה-בר" שהתגלה כמקום חביב ונהדר המתוחזק על ידי אנשים מקסימים!

(בניגוד לתיאור האירוע – האומה בר נמצא במודיעין ולא ברחובות)

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
פורסם בקטגוריה קצת מכל דבר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא Vaxx on, vaxx off

  1. מאת נתי א‏:

    אה, כאילו, מודיעין זה לא *בתוך* רחובות, או ההיפך או משהו?

  2. מאת גולה מרצון מעבר לאטלנטי‏:

    שאלה שמנקרת לי בראש כבר הרבה זמן, וסוף סוף יש לי את מי לשאול:
    אם מערכת חיסונית של תינוקות מתחת לגיל חצי שנה לא מספיק מפותחת – זה לא אומר שבשלב הזה כל חיסון יגרום יותר נזק מתועלת?
    זה לא כאילו שבמקום לתלות את התמונה של המבוקש בתחנת המשטרה, את תולה אותה בבית הספר לשוטרים בין תמונות המחזור, וכל השוטרים שיצאו לרחובות יהיו בטוחים שהוא אחד מהם?

    ובכלל – למה לחסן בלידה תינוקות יונקים לאמהות מחוסנות? הנוגדנים אמורים לעבור בחלב האם.

    (למען הסר ספק – אני לא אנטי-חיסונים, רק תוהה לגבי יעילותם, נחיצותם ונזקיהם לפני גיל חצי שנה).

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      שאלות מצוינות! אני מאד שמחה שהגבת.
      אם נמשיך את האנלוגיה, מערכת חיסון לא מספיק מפותחת אומרת שאם אני תולה את התמונה של המבוקש, רוב השוטרים נשארים בבית לראות טלויזיה במקום לצאת לרחובות לחפש אחר הפושע. הם בפירוש לא תוקפים את הגוף עצמו, כפי שהדגימו במספר רב של מחקרים.
      חיסון שגורם יותר נזק מתועלת לא שורד את המחקרים הראשונים, ובטח שלא שורד את היציאה לשוק, כפי שהראו בעבר.

      נוגדנים לא רק עוברים בחלב אם, הם גם עוברים את השליה. תינוקות נולדים עם רמה מסוימת של הגנה מפני העולם, אבל זו לא הגנה מספקת, ובטח שלא הגנה מוחלטת מפני מחלות מסוכנות לחייהם. אילו זה היה כך, הרי שלא היו תינוקות חולים לאמהות מחוסנות.

  3. מאת עדי‏:

    תודה על ההרצאה שעושה הרבה סדר בראש.
    ושאלה,
    הזכרת אלומיניום וחומרי שימור, מתנגדי חיסונים טוענים כי הם מזיקים באופנים שונים. האם יש אמת בטענה זו?
    ולגבי כספית, האם אני יכולה להניח כי גם בארה״ב הוצאה הכספית מחיסונים?
    אני עומדת ללדת את ילדי השלישי כאן ולא בארץ.
    תודה רבה!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הי עדי,
      מצטערת על העיכוב בתגובה.
      על פי מחקרים גדולים, מבוססי אוכלוסיה (כלומר, שעקבו אחרי המון ילדים משך זמן ממושך) לא נמצא נזק שיוחס לא לחומרי השימור ולא לאלומיניום.
      כאן אפשר למצוא מידע לגבי אלומיניום.

      לגבי כספית – על פי ה-CDC אין יותר תימרוסל באף חיסון בארה"ב פרט לחיסון שפעת ספציפי, שהוא חיסון ששבו בקבוקון אחד מכיל מספר מנות חיסון (בניגוד לאפשרות של כל בקבוקון שמכיל מנת חיסון בודדת). אפשר לקרוא על הנושא באתר של ה-CDC, ואם יש לך המון המון זמן פנוי, את יכולה להכנס לדף הזה ולהתחיל לעבור על הרפרנסים של ארגון הבריאות העולמי לגבי בטיחות התימרוסל.

      ואני שמחה לראות שקוראים את הבלוג גם מעבר לאוקיינוס 🙂

  4. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה)‏:

    עבור הלינק הראשון – המצגת ניתנת להורדה ממקומות אחרים. יש הפנייה בפוסט עצמו. המצגת מראה את רמת האובייקטיביות והרצינות המדעית של משרד הבריאות בבואו לתת מידע לאזרח. במקרה הטוב – חפיפניקיות וחוסר מקצועיות. במקרה הרע – הטעיה מכוונת.

    עבור שאר הלינקים:

    אשאל אותך שאלה. נניח תפגשי קבוצת רופאי לב ישראלים עושים סקי בצרפת על חשבון חברת תרופות. האם תסמכי עליהם אח"כ, כשירשמו לך תרופה של אותה חברה? ואם יהיו אלו אימונולוגים?

    נניח שתפגשי בהמלצות משרד הבריאות על ויטמין D לתינוקות. אח"כ תדברי עם החוקר שעל סמך מחקרו נתנו את המלצות אלו. החוקר הזה יאמר לך שההמלצות הן קשקוש ביחס אליך. תסמכי על משרד הבריאות?

    FDA? תאטרון האבסורד. קודם אתה פונה למשרד הפטנטים ומשכנע שאין דבר שדומה למוצר שלך, אח"כ פונה לFDA ומשכנע שהמוצר שלך דומה שתי טיפות מים למוצרים קודמים ולכן אין צורך שתעבור את מסלול הבדיקות הארוך.

    יש הבדל בין להתנגד לחיסונים באופן גורף, לבין לא לסמוך על רשויות הבריאות שיבררו רק את החיסונים שהכרחי לחסן בהם.

כתיבת תגובה