חברי כבר יודעים להגיד שאתפנה באמצע יוני מסיבות לא רלוונטיות (החיים…). בינתיים, הנה כמה עדכונים שהגיעו אלי דרך השירות המגניב של ProMed, שירות דיווחים באמצעות המייל על מחלות זיהומיות מכל רחבי העולם.
דֶבֶר באמריקה
בניו מקסיקו, ליתר דיוק. דֶבֶר היא מחלה מדבקת שמועברת על ידי פרעושים מיונקים קטנים לבני אדם. היונק המפורסם ביותר שמעביר דֶבֶר הוא החולדות, אבל גם יונקים אחרים יכולים לשאת את החיידק ולהעביר אותו הלאה. הפרעוש רק עוקץ את החיה, מוצץ את הדם הנגוע, נוחת על אדם, עוקץ אותו, ומעביר אליו את החיידק. החיידק מגיע לזרם הדם של האדם ומשם לכל הגוף. אם הוא מחליט להתרבות בקשריות הלימפה הן מתנפחות ויוצרות את המראה האופייני ל"דֶבֶר חבורות". אם הוא מצליח להגיע לריאות נוצרת מחלה דמוית דלקת ריאות, מדבקת מאד. המחלה החמורה ביותר היא כאשר החיידק מתרבה בזרם הדם וגורם לאלח דם, מחלה קטלנית כמעט תמיד.
בניגוד לחשיבה המקובלת, המגיפה הגדולה של המאה ה-14 מעולם לא נעלמה, והיא מבעבעת פה ושם, בין השאר בארצות הברית של אמריקה המפותחת לעילא.
גבר בן 78 מניו מקסיקו מאושפז כעת בבית חולים כשהוא נגוע בדֶבֶר חבורות, הגרסה הנפוצה ביותר של דֶבֶר, שבה קשריות הלימפה באיזור הנגוע מתנפחות ולעיתים משחירות. הוא זכה בתואר "המקרה הראשון של דֶבֶר לשנת 2012 בארה"ב". הוא מקבל טיפול אנטיביוטי וסביר שיחלים, לא לדאוג!
על השתלשלות הענינים ניתן לקרוא כאן, ורשומה שלי לגבי דֶבֶר אפשר לקרוא כאן.
אנתרקס בהודו
פיל אחד נחמד נמצא מת בהודו. זו לרוב איננה סיבה לדאגה, רק שבמקרה הזה היערן חשד כי מדובר במוות עקב אנתרקס. הפיל הובל לנתיחה, ושם נקבע כי אכן הגורם למותו הוא לא אחר מחיידק הטרור הביולוגי.
אנתרקס הוא חיידק שלרוב מדביק בקר. כאשר הוא מגיע לבני אדם הוא יכול לגרום לכמה צורות של מחלות. אם הוא חודר לעור (דרך פצע, למשל), הוא גורם למחלה שבה כתמים שחורים נמקיים מתפשטים על העור. אם הוא נבלע (באכילת בשר נגוע), הוא גורם למחלת מעיים. לעיתים הוא מגיע לריאות וגורם לאנתרקס ריאתי, מחלה דמוית דלקת ריאות, ובמקרה החמור ביותר הוא מגיע ישירות לדם, גורם לאלח דם ומוות. כמו דֶבֶר גם המחלה הזו ניתנת לטיפול על ידי אנטיביוטיקה.
מקרה אחד של אנתרקס עלול לרמז על מקרים נוספים, ולכן אנשי בריאות הציבור באיזור שבו נמצא הפיל יצאו לברר האם יש בקר נגוע בסביבה, ולעצור את ההתפרצות לפני שתגיע לבני האדם.
על השתלשלות הענינים ניתן לקרוא כאן, ורשומה שלי לגבי אנתרקס אפשר לקרוא כאן.
גפן בישראל
לשם שינוי לא מחלה אלא שם של פרס.
גם השנה אגודה ישראלית למדע בדיוני ופנטסיה מעניקה את פרס גפן לספרות מקור ספקולטיבית ליצירות הטובות שפורסמו בשנה האחרונה.
בשנה שעברה זכיתי בפרס עבור הסיפור "הגורגונה של הייזנברג", ולשמחתי המרובה השנה אני מועמדת שוב, עם שני סיפורים הפעם – "קרע", שפורסם ב"היה יהיה" ו"לבד, בחושך", שפורסם במסגרת פרויקט סיפורי "עולמה של סוזן" בכנס מאורות 2011.
היצירות הנוספות המועמדות לפרס גפן השנה בקטגורית הסיפור הקצר הן "חורף בקאסטור" מאת רותם ברוכין, "תחתית" מאת יעל פורמן, ו"ואז היה חורף בעולם" מאת הדס משגב, שזו השנה הראשונה שבה היא מועמדת לגפן. אני יכולה להגיד בלב שלם שאשמח בכל זכיה שתהיה, כל היצירות נהדרות בעיני.
את רשימת המועמדים המלאה ניתן לראות כאן. כדאי להציץ בה כדי להתרשם מההיצע הנהדר של ספרות מקור ותרגומים מצוינים שיצאו השנה.
אסיים בברכת הצלחה לכל חברותי המועמדות, לאיש החולה בדֶבֶר ולתושבי הכפר הקרוב לפיל חולה האנתרקס, ואחזור ל"חיים" המציקים האלה.
