סרט אימה מציאותי

ונתחיל בהודעה חשובה – ביום חמישי בשעה 14:00 תוכלו לראות (ולשמוע) אותי מרצה על מגפה במסגרת כנס "עולמות" 2011 שיערך בחול המועד פסח באשכול פיס ברחוב שפרינצק 4, מאחורי הסינימטק בתל אביב.

מסובך?

מזל שיש הוראות הגעה וגם תוכניה מלאה ברשת! בואו בהמוניכם, הכנס יהיה מגניב ומתאים לגדולים ולקטנים (ההרצאה רק לגדולים)!

אז, מה הקשר בין ההרצאה לבין נושא הבלוג הזה?

ובכן, חבורת מתמטיקאים החליטו שזומבים אולי בלתי אפשריים במציאות, אבל זו לא סיבה לא להשתמש במודלים לחיזוי התפשטות מגיפות על מנת לבדוק מה הסיכוי של המין האנושי לשרוד מול מגיפת זומבים. המאמר שלהם כל כך מצא חן בעיני שבניתי סביבו הרצאה שלמה.

הם הניחו שלוש הנחות בבסיס המודל –

  1. זומבים זזים לאט, ולכן לא צריך לקחת בחשבון תנועה מהירה בין אזורים שונים.
  2. זומבים קניבלים, ולכן קיימת סכנה של היאכלות על ידי זומבי.
  3. זומבים לא מתים, ולכן המספרים שלהם לא מצטמצמים בצורה "טבעית" אלא רק על ידי חיסול.

אחסוך מכם את המתמטיקה ואעבור הישר למודלים הגרפים שנוצרו.

המודל הראשון שאל את השאלה הפשוטה – אם ניקח אוכלוסיה של 500 אלף איש, ונשחרר בפנים זומבי (יום 0). תוך כמה זמן האוכלוסיה תכחד?

התשובה פשוטה – יש לנו ארבעה ימים וקצת. 500 אלפי האנשים בעיר הדמיונית שלנו נדבקים או נאכלים תוך ארבעה וחצי ימים, והעיר כעת מלאה ב 200 אלף זומבים מתרוציים חופשי.

המודל הזה, כמובן, הוא מודל ראשוני בלבד. הוא לא לוקח בחשבון תקופת דגירה האופיינית לכל המחלות הקיימות כיום. לפיכך הוסיפו המתמטיקאים תקופת דגירה של 24 שעות, במהלכן האדם עלול להדביק אחרים ב"זומביות", אבל הוא עצמו עדיין לא זומבי. שימו לב לשינוי:

המצב לא מזהיר, בלשון המעטה. המין האנושי נכחד יום וחצי מאוחר יותר – אחרי שישה ימים ולא אחרי ארבעה וחצי, אבל יש הרבה יותר זומבים. הסיבה לכך פשוטה – בתקופת הדגירה יותר אנשים יכולים להדבק ולהפוך לזומבים מאוחר יותר, במקום להאכל על ידי זומבים.

אבל גם מודל זה לא הגיוני. הרי בלתי אפשרי שרשויות הבריאות לא ינסו לעשות דבר, נכון? לפיכך הכניסו למודל את היכולת להכניס לבידוד את הנגועים, ההתמודדות המיידית וההגיונית ביותר לטיפול במגפה מתפרצת. התוצאות לפניכם:

הרווחנו עוד יום, אבל עדיין הגענו להשמדה מוחלטת. למה?

ובכן, אין דבר כזה "סגר מוחלט", תמיד יהיה מישהו שיפוספס, שיברח, או שהמחלה אצלו תפרוץ כשהוא מחוץ לסגר, ומספיק רק זומבי אחד על מנת לחסל את כולם. המצב הזה לא דמיוני בכלל. בכל המגפות בהיסטוריה אנשים פרצו את הסגר המוטל על האיזור החולה.

ומה אם תמצא תרופה שתרפא את הזומבים?

יאי! הצלחנו למנוע את השמדת המין האנושי…. כמעט.

שימו לב שמ 500 אלף איש נשארים כ 25 אלף בלבד, והם מוקפים ב 350 אלף זומבים. המצב הזה יציב מכיוון שניתן לרפא את הזומבים ולהופכם לאנושיים, אולם כל אדם כזה נעשה שוב טרף אפשרי לזומבים. מצב יציב אך לא נחמד.

הנקודה היא שמגיפה בלתי ניתנת לשליטה. אלא אם מדובר באוכלוסיה שמטילה סגר על עצמה מרצון ודובקת בו, הסיכוי לשמור על סגר הוא אפסי. חישבו על מגפת שפעת העופות האחרונה, או ה SARS שלפניה. אי אפשר לשמור על סגר, מה שאומר שבוודאות המחלה תתפתח למגפה כלל עולמית.

האם זוהי המסקנה הסופית של המאמר? שכולנו אבודים?

לא ממש, אבל כדי לשמוע את כל התוצאות תצטרכו להגיע להרצאה שלי ולשמוע אותי מנתחת את המאמר ואת האפשרות לקיום זומבים באופן כללי. למי שלא יכול להמתין עד ליום חמישי, קישור למאמר מצורף בסוף הרשומה. אפשרות אחרת היא להמתין לרשומה המתוכננת לגבי אבעבועות שחורות, המגפה שצייתה למודל החמישי במאמר…

 

לקריאה נוספת:

  1. המאמר המקורי, זהירות, קובץ פידיאף.
  2. אתר כנס "עולמות 2011".
  3. 45 ציורי זומבים, רק שתדעו למה לצפות.
  4. וכמובן, לעולם אי אפשר לדעת מתי תזדקקו לזה, המדריך להשרדות בזמן התקפת זומבים.

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה זומבים, מחלות מגיחות. שמירת הקישור.

15 Responses to סרט אימה מציאותי

  1. הדס כתב/ה:

    הבלוג שלך צריך להיקרא "סיוטי לילה". לעזאזל עם המתמטיקאים האלה;)

    • קרן כתב/ה:

      אם זה מעודד אותך, אחרי שפרסמתי את הרשומה היו לי סיוטים על זומבים רוב הלילה…

  2. אורן כתב/ה:

    אוו – גרפים של Matlab – איזה כיף!

    רואים שעבדת על זה ברצינות הרגילה שלך, יחד עם צחקוקים מרושעים תוך כדי 😉

  3. מיכל כתב/ה:

    מזכיר את הסרט "אני אגדה" (I am legend)

    • קרן כתב/ה:

      הספר עוסק בערפדים, את הסרט לא ראיתי. אבל תרחישים אפוקליפטים נפוצים מאד בספרות, זה כר פורה לדמיון.

  4. אורן אחר כתב/ה:

    נהנתי לקרא. הקהיליה המדעית (עד כמה שידוע לי) ידועה כחסרת חוש הומור לחלוטין. אני מופתע שמאמר כזה פורסם.
    על החלק הבא של התגובה אני מתנצל מראש 😉
    אני לא מסכים איתך שהמטרה (למשל במודל הראשון) היתה לבדוק תוך כמה ימים תכחד האוכלוסיה כי הזמן הזה (למיטב הבנתי) תלוי בערכים שנבחרו עבור קבועי הזמן במודל (האותיות היווניות הקטנות) בצורה די אקראית. מה שהמודל מראה הוא שתחת הנחות סבירות וללא תלות בקבועי הזמן, המתמטיקה מוכיחה שהזומבים תמיד ינצחו. בהמשך הם מראים כיצד סוגים שונים של פתרונות ישפיעו על המצב.
    ואפרופו זומבים, אני לא ידוע כחובב זומבים גדול אבל מאוד אהבתי את הסרט " 28 days later", למרות שאני לא זוכר אם הם היו זומבים או סתם חולים וכועסים. בכל מקרה הגיבורים שם בסוף חיו באושר ועושר לא?

    • קרן כתב/ה:

      אכן הפשטתי מעט את מה שנאמר במאמר, אבל אם תסתכל במה שהם כותבים, הם אומרים שלא משנה מהם קבועי הזמן שנלקחו בחשבון, כל עוד הנחות הבסיס לא משתנות – המין האנושי נכחד. מכאן הניסוח שלי, אבל אתה צודק שהוא לא מדויק לחלוטין.
      ב "28 יום אחרי" לא קראו להם זומבים קראו להם "נגועים" (infected), אבל היה די ברור למה הם מתכוונים. בעיני הוא לא סרט זומבים, הוא סרט ביקורתי על המין האנושי, והמסקנה הסופית שלו היא, הרי, ש"זומביות" היא רק תירוץ – כולנו חולים בדיוק באותה מידה, רק שאצל ה"נגועים" בסרט המחלה ניכרת מיד ואילו אנחנו יודעים להחביא אותה.
      ד"א, הם לא חיים באושר ועושר, הם מבודדים בביקתה, ורוב האוכלוסיה הבריטית הוכחדה.

  5. Pingback: על אבעבועות וזומבים | סוף העולם – מבט מהיציע

  6. imprudence כתב/ה:

    רק להגיד, כל כך הרבה זמן אחרי שהרשומה הזאת פורסמה ורק עכשיו אני קוראת אותה. למעשה אתמול קראתי אותה.
    ובלילה חלמתי על מגיפת ז'ומבים מטורפת.
    זה לא נורא שונה מהחלומות הרגילים שלי, אבל עדיין יש קשר, לדעתי.

    מגניב, לא?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      מצד אחד – מגניב. מצד שני, אני מקווה שלפחות בחלום ניצחת את כולם 🙂

      • imprudence כתב/ה:

        בחלומות סוף העולם שכאלה אני בדרך כלל "חיצונית", אז אין הרבה משמעות ל"ניצחתי"…

        העולם הולך אל קיצו ~משיכת כתפיים~.

        מישהו מתנדב לפרש? יוסף? זיגמונד?

        בכל מקרה, מגפת זומבים – אמיתית יותר מבסרטים! די מגניב.

  7. Pingback: דברים שמשאירים אותי ערה בלילה | סוף העולם – מבט מהיציע