בחמישה ביוני 1981 ה- CDC (המרכז לחקר מחלות ומניעתן בארה"ב. המקום אליו כל זיהומולוג שואף להגיע) דיווח על חמישה צעירים שחלו בדלקת ריאות קשה המאפיינת אך ורק פגועי מערכת חיסון. כאשר המקרים החלו להתרבות ונוספו גם דיווחים על סרטן עור שכמעט ולא היה ידוע עד אז – עולם הרפואה הוטל לקלחת חסרת הסברים. משום מקום צצה לה מגפה חדשה שמחסלת את מערכת החיסון של אנשים צעירים ובריאים. משך החיים הממוצע מהאבחנה ועד המוות נמדד בחודשים. רק אחרי שנים התברר מה קורה במחלה. הנגיף הגורם למחלה מתיישב בכדוריות הדם הלבנות אשר תפקידן להזעיק למקום מזוהם את שאר תאי מערכת החיסון. הוירוס הורס את הכדוריות הספציפיות האלה, וכך נוצר מצב שבו שאר תאי מערכת החיסון מתפקדים אבל לא יודעים לאן ללכת. קצת כמו משטרה בלי מרכזנית שתגיד לשוטרים היכן בוצע הפשע.
בשנת 1987 הוצגה תרופה חדשה, הראשונה שהצליחה להאט את המגיפה – AZT. היא אושרה במסלול מיוחד על ידי ה FDA (רשות התרופות האמריקאית), ואחריה בכל העולם. עד היום AZT נחשבת לאחת מאבני הייסוד המרכזיות של הטיפול באיידס.
כיום איידס נחשבת למחלה כרונית בארצות המפותחות. עם הטיפולים האנטי-ויראלים החדשים חולי איידס חיים עשרות שנים, והסיכוי שלהם למות בשיבה טובה הולך ועולה כל הזמן.
בשנת 2009 הוערך כי כ 22.5 מליון איש חיים עם איידס באפריקה מתוכם 2.3 מליון ילדים. באותה שנה מתו מאיידס כ 1.3 מליון איש באפריקה. 10.6 מליון איש זקוקים לטיפול אנטי-ויראלי, והסיכוי שלהם לקבל אותו תלוי ביוזמות של ארגון הבריאות העולמי, חברות תרופות ואנשים פרטיים.
~~
זוכרים את החלוצים? אנו באנו ארצה לייבש את הביצות בה? זוכרים ממה הם מתו בהמוניהם?
אלה שלא מתו משחפת נהגו לגסוס ממלריה. קדחת, בעברית צחה. הארץ היתה מלאה ביצות, בביצות גרו יתושים, והיתושים העבירו את המלריה, מחלה הנגרמת על ידי טפיל חביב המתיישב בכדוריות דם אדומות, מתרבה בהן ומפוצץ אותן. המחלה עשתה שמות במתיישבים הראשונים עד שהביצות נוקזו, היתושים הוברחו, וכיום המלריה בארץ היא רק אנקדוטה בחדשות.
כמליון מקרי מוות דווחו כתוצאה ממלריה באפריקה בשנת 2008, רובם ילדים. העריכו כי כל 45 שניות ילד מת ממלריה באפריקה.
~~
כיף לחיות במדינה מפותחת. יש לנו תרופות מעכבות וירוסים, טיפולים שמרפאים סרטן, ורובינו נחיה עד מעבר לגיל שמונים בבריאות סבירה. אנחנו חיים כל כך טוב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפנות לטיפולים שלא הוכחו מדעית, כי במקרה הגרוע ביותר – נחזור לרפואה הקונוונציונלית שתקבל אותנו בשלל מרשמים ותרופות מועילות.
אבל באפריקה…
ארגון הבריאות העולמי שם לעצמו למטרה לעצור את המגפות המשתוללות על ידי חלוקת תרופות, הגעה לכפרים מרוחקים, וכמובן – חינוך לבריאות.
אבל ארגון הבריאות העולמי לא לבד! עוד אנשים החליטו להתגייס לעזרה. הם שוללים את הטיפולים הקיימים, ומחלקים מים לאנשים שזקוקים לעזרה. מים מאד יקרים. כאלה שזוכרים שפעם הם היו מסוגלים לרפא מלריה. או איידס. או משהו.
וזה, זה מרגיז אותי. כי אנחנו לא מדברים על אמא מהפרברים שמתעכבת במתן טיפול אנטיביוטי לבת שלה. אנחנו מדברים על אנשים שגוססים במליונים וצריכים עזרה ממשית, לא כדורי סוכר והבטחה שהכל יהיה יותר טוב.
~~
אין לי מה לעשות נגד הנזק שנגרם באפריקה, לפחות לא בינתיים. אבל את הנזק שנגרם בארץ אני יכולה לעצור, או לפחות למחות נגדו.
כל עוד אנשים פרטיים עושים מה שהם מוצאים לנכון אין לי שום בעיה עם זה. אבל היום קופות החולים משתפות פעולה במלחמה נגד ההגיון. אתרי הכללית, מכבי ולאומית, מבטיחים לספק טיפולים שהוכחו שאינם יעילים בכל מחקר גדול שבדק את הנושא, ואתר קופת חולים מאוחדת אפילו מציין שהטיפולים הללו הוכחו כיעילים יותר מאנטיביוטיקה במגוון מצבים.
ביום שישי הקרוב אני הולכת להשתתף במחאה נגד שימוש במים מדוללים לריפוי תחלואים. שאנשים פרטיים יעשו מה שהם רוצים, אסור לאפשר לממסד ציבורי לאמץ שטויות בנות מאתיים שנה "כי הציבור דורש".
~~
כרגיל, אני רוצה להודות לאהוד מימון על עזרתו העצומה בהכנת הרשומה הזו.
~~
להעמקת קריאה:
- איידס – סקירה היסטורית מרתקת באתר ה CDC (זהירות, PDF)
- מהאנשים שהיו שם – אתר ה NIH (ארגון הבריאות בארה"ב)
- סקירה של 20 השנים הראשונות עם איידס מאתר הניו-אינגלנד-ג'ורנל-אוף-מדיסין. העיתון החשוב ביותר ברפואה.
- סטטיסטיקה של איידס, בצורה נגישה יותר מאשר אתר ארגון הבריאות העולמי, וגם בצורת שאלות ותשובות
חוסר יעילות הומאופתיה:
דבר אחד לא הבנתי בסוף. מה זה אבוגדרו?
הקישור לכאבי שרירים מדבר על פורמולה רגילה, לא הומיאופתית.
*כך מובן לפי התקציר.
זו אמנם רשומה קצת ישנה, אבל נתקלתי בה עכשיו, ואני חייבת לשאול: איך את מסבירה תופעה כמו הורמזיס, שבה מינון ממש קטן (לא כמו מס' אבוגדרו, אבל עדיין) של חומר גורם לתגובה הפוכה ממינון גבוה יותר של אותו חומר (המרצה שלי טען שזה קשור איכשהו להוכחה שהומאופתיה עובדת…)?
למיטב הבנתי הורמזיס הוא כינוי לתופעה שבה חשיפה למינונים נמוכים של חומר מאפשרת תגובה הפוכה (סוג-של חיסון) בחשיפה למינונים גבוהים. לא מצאתי מאמרים בעיתונים מדעיים גדולים (BMJ, Lancet, New England journal of medicine, Nature) שהתייחסו לתופעה הזו מבחינה מולקולרית / ביולוגית, כך שאני מנועה מלהגיב בצורה מדעית.
מבחינה אינטלקטואלית, חיסון הוא דבר קיים וידוע, ואין שום בעיה עם הרעיון הזה. הכל שאלה של מינון והוכחה מדעית. אם משהו נבדק והוכח כיעיל במספר מחקרים מבוקרים – אפשר לשבור את הראש אחר כך לגבי למה זה עובד.
אם יש לך מאמר רציני בנושא אשמח לקרוא.
לגבי מה שאת כותבת על הומופטיה זה לא נכון, כי עם אנטיביוטיקה לדוגמא לוקח לך כמעט שבוע לחסל שפעת אבל עם הומופטיה, מנסיון אישי שלי, זה לוקח בין חצי יום ליום וחצי בערך. לא יותר. וכן עם הרבה דברים כמו כוויות וכד' הכל מתוך נסיון אישי שלי.
אשמח לקבל תגובתך בנידון. אולי תצליחי לשכנע אותי שאין בזה כלום.
תודה רבה
ושבת שלום.
אשמח לראות מאמרים המגבים את הנסיון האישי שלך. על פי מה שאני מכירה, המאמר החיובי ביותר שהצלחתי למצוא אומר שהשימוש בהומאופתיה מקצר את משך המחלה בשפעת ב-0.28 יום (בערך שמונה שעות), אבל גורם בוודאות למטופל לחשוב שהטיפול יעיל.
הנה סקירת קוקרן לגבי הענין: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14973976
(יש לציין שהפסיקו לחדש את הסקירה משום מה, ולכן הנתונים עדכניים לשנת 2009. לא מצאתי מאמר קרוב יותר רלוונטי).
ורק נקודה חשובה – אנטיביוטיקה לא יעילה נגד שפעת. שפעת היא מחלה נגיפית (נגרמת על ידי וירוסים), ואילו אנטיביוטיקה יעילה רק נגד חיידקים (בקטריות).