המכה השלישית

אני אדם נחמד לרוב. סבלנית, נוחה וחביבה לבריות. בכל זאת, אם יש דבר המוציא אותי מדעתי ועלול אף להביא אותי לאלימות קשה הם הורים השולחים את ילדיהם לבית הספר או לגן כשעל ראשם שורצות כינים.

Pediculosis capitis

נתחיל מההתחלה

כינים, או בשמן הלטיני Pediculosis capitis ("דבר עם רגליים שזוחל על הראש"), הן אחת מהמחלות המדבקות ביותר הידועות למין האנושי. הן עוברות במגע, ונפוצות יותר בגילאי הגן והכיתות הנמוכות בבית הספר (גם בילדי חינוך ביתי!), משום שבגילאים האלה ההיגיינה האישית עוד לא מפותחת דיה וילדים נוטים להצמד אחד לשני בעת המשחק.

עם הגיעה אל הראש הבתולי הכינה מתחילה מיד במטרתה האחת והיחידה בחיים – להטיל כמה שיותר ביצים. את הביצים היא מטילה קרוב לקרקפת החמימה. כל כינה מטילה בין עשר לחמש עשרה ביצים ביממה, אם כי יש סוג מסוים של כינים שמטילות רק ביצה או שתיים. הביצים בוקעות בתוך מספר ימים, ומתוכן בוקעות עוד כינים ששות להטלה.

בין הטלה להטלה הכינים מתרוצצות על הראש, מוצצות את הדם של האדם הנגוע, וגורמות לפצעים קטנים. הפצעים האלה גורמים לגרד האופייני לכינמת. אם הגרד ממושך או חזק מאד, הפצעים האלה יכולים להזדהם, ומכאן הדרך לסיבוכים אחרים קצרה.

אז, מה עושים?

ענף הטיפולים בכינים עתיק כהיסטוריה האנושית. כיום קיים מגוון טיפולים, בינהם סוגי שמפו מיוחדים שמבטיחים לחסל את הכינים (אבל לא את הביצים), טיפולים צמחיים הכוללים רוזמרין, צמח שזכה למוניטין כמחסל כינים (אבל לא ביצים), ומיני מתכונים ביתיים הכוללים מרככי שער, שמן, חומץ, נפט (אסור לפי משרד הבריאות!)  ושלל המצאות אחרות. בכל המקרים אף טיפול איננו יעיל ללא מסרק צפוף שמוציא את הכינים פיזית מהראש הנגוע.

הבעיה היא, כמובן, שלמרות הסירוק כינים לא מתות יכולות לקפוץ מהראש הנגוע למגבת או לבגד קרוב ולהדביק אחרים.

אבל הן לא חיות רחוק מהראש!

אה…. לא. כינים יכולות בהחלט לחיות רחוק מהראש, חלקן אפילו מספר ימים. מעבר לזה, ביצים יכולות לשרוד חודש בצורתן הביצתית, ולבקוע כאשר הן באות במגע עם בן אנוש. מכאן ההמלצה לכבס היטב את כל המצעים, המגבות והבגדים של מי שהתגלו שרצים על ראשו, וכמובן – לטפל בכל בני הבית ולא רק באדם הנגוע.

אז למה אני שונאת הורים ששולחים ילדים עם כינים?

כי להפטר מכינים זו עבודה של ימים. צריך לעבור עם מסרק צפוף על הראשים של כל בני הבית, לכבס הכל, וכמובן, להיות ההורה האחראי היחיד שמתקשר למורה בבוקר ואומר, "אתמול גיליתי כינים אצל בני בכורי, לא לדאוג, אין שם כבר כלום, אבל אנא הזהירי את שאר ההורים שנדרש מבצע ביעור כינים".

אני מתנצלת אם גרמתי לכם למתקפת גירודי-ראש בעקבות רשומה זו. זה יעבור בקרוב. אם לא, רצוי להעביר מסרק צפוף בשיער, רק ליתר בטחון…

לקריאה נוספת:

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה טפילים, כינים. שמירת הקישור.

21 Responses to המכה השלישית

  1. גל כתב/ה:

    איק!
    אני זוכר שאמא שלי היתה חופפת לי את הראש עם נפט (מזל שהיא לא מעשנת…).
    לפני כמה ימים ראיתי בYNET כתבה על מכשיר חדש שפועל על העיקרון של אוויר חם שאמור לחסל 95% מהכינים והביצים.
    הילדים שלי לא נדבקו, למרות כינמת בגנים של שניהם, וכן באו במגע עם אחייניתי המכונמת.

    • קרן כתב/ה:

      נפט מסוכן, מאד לא מומלץ להשתמש בו על ראשים של ילדים או בכלל לכל דבר שלא כולל הנעת מכוניות או ייצור שקיות ניילון.
      לגבי הכתבה – לא ראיתי, נשמע מעניין. אם כי 95% מהכינים ומהביצים עדיין מאפשר ל 5% להשאר על הראש.

  2. אורן כתב/ה:

    שאלה מעט קטנונית – מחלה?

    לא טפיל?

    • קרן כתב/ה:

      טפיל הגורם למחלה. למה זה לא בסדר?

      • אורן כתב/ה:

        ברור שזה בסדר – האשה טוענת שכשהסבירו להם על מחלות ועל טפילים הפרידו ביניהם…

        לא יודע… שאלתי בצורה הכי מנומסת שאני מכיר כי זו לא שאלה שמעסיקה אותי.

        אני אהבתי 🙂

        • קרן כתב/ה:

          לא אמרתי שלא היית מנומס, אתה בסדר. פשוט לא הבנתי.
          אז לא, זו הפרדה לא נכונה – יש מחוללי מחלות ויש מחלות, מבלי להפריד לתתי הקבוצות.
          בכל קבוצה יש כאלה שגורמים למחלות ויש כאלה שלא. למשל, בקבוצת וירוסי הצהבת יש וירוס אחד שלא גורם למחלה. או חיידקי המעיים החיוניים לחיים. לא נתייחס אליהם כמחוללי מחלות רק כי בני הדודים שלהם גורמים לנו לשלשל.
          כך גם טפילים – חלקם גורמים למחלות, וחלקם לא. אלה שכן נכנסים תחת הכותרת "מחוללי מחלות" והשאר לא.

  3. שרה כתב/ה:

    מידע נוסף – מאת רוקחת:
    באיזה קוטל כינים להשתמש? יש שני חומרי הדברה יעילים שעדיין אין להם עמידות בארץ: 1. מלתיון 1%. שם מסחרי: פריודרם. 2. קרבריל. שם מסחרי: חפיף. שניהם קוטלים מעל 90% מהכינים. אין חומר שקוטל 100%
    מי שלא אוהבת חומרי הדברה, אפשר להשתמש בניקיטה – מופק מעץ באוסטרליה שיש לו טפיל דומה לכינמת הראש. ולכן החומר מאוד יעיל, ואין לו עמידות. עוד חומרים טבעיים יעילים: צ'יק צ'אק, סרקל אקטיב.
    חומרים לא יעילים שלא כדאי לקנות:
    חמרי הדברה: זהו זה, נוק חדש
    טבעיים: כינקייר שמפו. התרסיס כן יעיל. תרסיס אל-כינים של סנו:חומר טבעי, שבניגוד לטבעיים האחרים אומר בדיוק כמה מהכינים הוא קוטל-שני שליש. טוב למי שלא רוצה להשתמש בחומר הדברה, ויש לה סבלנות לסרק במשך שעה.

    איך את יודעת אם החומר שבו השתמשת יעיל?
    אם הכינים שיוצאות על המסרק מתות. לא זזות. מתות.
    אם הכינים זזות – זה הזמן להחליף לחומר אחר.
    "אבל אני עושה טיפול, הכינים מתות, ואחרי יומיים יש שוב כינים! החומר לא עובד!"
    אז זהו, שיש שתי סיבות למה אחרי יומיים הכינים חוזרות:
    1. אלו הן כינים צעירות, שבקעו מהביצים שלא הצלחת להרוג עם קוטל הכינים. הבהרה: קוטלי כינים הורגים רק חלק קטן מהביצים.
    2. יותר סביר – הילד נדבק שוב. במקרה זה, מה לעשות? לשים על הראש שמן רוזמרין, שהריח שלו דוחה כינים.

    בהצלחה!

  4. SVEN כתב/ה:

    מדריכים ישראלים במחנות קיץ מעדיפים לצבוע את השיער. זה הורג הכל כולל השיער.

  5. רוני כתב/ה:

    תודה, באמת. עכשיו אני מתגרדת למרות שאני עם בלי כינים!

  6. רותי כתב/ה:

    ממליצה בחום על הדרין Once.
    http://rafa.co.il/Index.asp?ArticleID=772&CategoryID=33
    בראשית בראו ב"רפא" את הדרין, שהוא טיפול המבוסס על סיליקון שמצפה את השיער ואת הכינים וחונק אותן לאט בלי חומרי הדברה. אבל זה לא הרג את הביצים, והיה צורך בטיפול נוסף. אז הוסיפו קצת כימיקלים בכל זאת, ועשו את הדרין Once.
    כמו כן, אני רוצה לציין שלא רק ילדים נדבקים בכינמת, גם מורות ומטפלות סובלות מהעונש הזה (על החומר המופלא הזה, למשל, המליצה לי מורה שזה פתר לה את הבעיה).

  7. שרה (אחרת) כתב/ה:

    הו, תודה, תודה! סוף סוף מישהי עם אוטוריטה מצטרפת לדעתי הבלתי-PC בנושא. אני איתך במאבקך הצודק בהורים המעצבנים! (וזה לא יעזור לנו… :()

    ואם בטפילים שאינם תקינים פוליטית עסקינן – אפשר להזמין כתבה על סקאביאס?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      סקביאס? איכס!
      (היתה לי התקלות אחת עם סקביאס בבי"ח. איכס, כאמור).

      למה דוקא סקביאס?

      • שרה (אחרת) כתב/ה:

        סקביאס איכס??? למה, כל שאר הדברים שאת כותבת עליהם מעוררים יותר תיאבון? כינים זה יאמי? לא ידעתי שאיכס זה השיקול פה :).

        אז ככה: המנקה שלי כבר תקופה ארוכה באה עם כל מיני סיפורים קורעי-לב על בנה המתבגר. איך שהוא לא מסדר את החדר, לא מחליף בגדים, הולך לישון בג'ינס שלו עד שהסדין נהיה שחור, ושאר נפלאות שהיא כוללת ב"ככה זה בני טיפשעשרה" (וגורמת לי להישבע שאם יום אחד אני אגלה שהיא צודקת – הילדים פשוט יעברו לישון בחוץ, באוהל). יום אחד היא סיפרה לי שהיא גילתה שהוא גם לא משתמש בסבון כשהוא מתרחץ. רק עומד תחת המים פעם ביום. ואז, בלי כל קשר כמובן, גם אמרה שהוא לאחרונה התחיל להתגרד והיא קבעה לו תור לרופא. כמובן שהיא ניסתה לגלות מה זה יכול להיות – אולי רגישות לצמר, מהכיסוי של המזרון שלו, אולי משהו שהוא אכל. אמרתי לה שאילו לי היה ילד שלא מתרחץ והוא היה מתחיל להתגרד – לא הייתי קובעת לו תור לרופא, הייתי שולחת אותו עם סבון למקלחת, ובחצי חיוך אמרתי שיש לקוות שזה לא סקביאס. היא אמרה שזה מוזר, כי אין לו פריחה, אבל הוא כל הזמן מתגרד. חוץ מזה גם יש לו אקנה מאד קשה, שאת זה היא תולה בזה שהוא ג'ינג'י, עם עור רגיש, ובתורשה מאבא שלו (שום קשר לשימוש בסבון, כמובן. היא דווקא קנתה לו סבון מיוחד לעור רגיש, אבל זה לא עבד. אולי בגלל שזה נשאר בבקבוק…) בסוף היא באמת לקחה אותו לרופאה, וחזרה עם דיאגנוזה של סקביאס. וגם אנטיביוטיקה לאקנה.
        אמרתי לה: את יודעת שסקביאס זה מה-זה מדבק, ושזו מחלה שקשורה בהגיינה לקוייה, ושאני מקווה שאולי בעתיד, למרות גילו הבעייתי, הבן שלה יפיק לקחים ויתחיל להשתמש בסבון, שמפו, וכאלה. היא אמרה שלא, לא אמרו לה את זה. הסבירו לה שזה טפיל מתחת לעור, ושהוא כנראה נדבק בגלל הלחות באוויר פה, בקרייסצ'רץ' (אני גרה בניו זילנד, וזה מעניין שזה מה שאמרו לה, כי היובש באוויר פה בחורף הוא די קיצוני…). מבין השיטין הבנתי שזה נהיה לא PC להגיד דברים על טפילים והגיינה. כמו עם כינים. אסור לבודד, אסור לנדות, אסור ואסור. לא יעלה על הדעת לומר לילד שצריך להתרחץ. עם סבון. מותר רק להדביק, בשם התקינות הפוליטית.
        בכל מקרה, כמובן שמיד התחיל לגרד לי בכל בגוף (מהמחשבה). גיגול קצר העלה תמונות משובבות לב. בכל זאת – תמיד שומעים סיפורים על מגיפות כאלה בבתי אבות מוזנחים במיוחד. זה חייב להיות קשור בהגיינה. אבל זה גם טפיל, כמובן. תהיתי לגבי מחזור חייו ואיך זה באמת עובד הקשר בין ההדבקה וההגיינה במקרה שלו, אבל לא היה לי זמן למחקר ארוך בנושא (טוב, התעצלתי, נו). ואז ראיתי את הפוסט שלך על הכינים, וחשבתי שאולי אפשר בקשות מיוחדות…

  8. בצלאל כתב/ה:

    הלינק לאיסור הנפט באתר משרד הבריאות – שבור.