כשחיידקים בורחים

סברדלובסק היא מחוז בעל שם כמעט בלתי ניתן להגיה הממוקם אי שם במעבה רוסיה. בשנה שעברה גרו בסברדלובסק למעלה מארבעה וחצי מליון איש. מסילות ברזל חוצות את המחוז, והוא עשיר במחצבים טבעיים. יעד תיירות טבעי, אפשר לומר, פרט לבעיה קטנה – מפעל חסוי שבשנת 1979 היה אחראי למותם של 64 איש לפחות.
אנחנו לא יודעים מתי בדיוק הכל החל (משערים כי מדובר בשניים באפריל), אבל בתחילת חודש אפריל באותה שנה הצטברו דיווחים על מקרי אנתרקס במחוז סברדלובסק. כדי להבין מדוע הדבר מוזר, יש להכיר קודם את המחלה..
אנתרקס, או גחלת בעברית תקינה,  היא מחלה שהיתה ידועה עוד מימי המקרא, וכאשר קוראים את עשר המכות כמו שצריך מסתבר שה"דבר" הוא אנתרקס. אנתרקס עורי, למעשה.
המחלה פוגעת בבקר (ובגמלים, מסתבר) וגורמת להופעת נגעים שחורים על העור. זהו אחד מהחיידקים היחידים שיודע "לקפוץ" בין מינים ולהדביק לא רק את החיות אלא גם את בני האדם. האנתרקס העורי עובר במגע, כאשר אם לאדם הנוגע באיזור הנגוע יש פצע, החיידקים משתמשים בפגיעה הזו כדרך כניסה, ומדביקים את האדם. הנמצאים בסכנה הם אנשים שעוסקים בתעשיה הקשורה לבקר, צאן וכו'. בכל שנה ישנם מספר מקרים של אנתרקס עורי בקרב העובדים בתעשיה הזו.
לאנתרקס יש עוד שתי צורות – אנתרקס נשימתי ואנתרקס של מערכת העיכול. אפשר להבין שבליעה של החיידקים גורמת לאנתרקס של מערכת העיכול ושאיפה שלהם לאנתרקס נשימתי. שני המצבים האלה מאד נדירים. אחוזי התמותה מאנתרקס נשימתי גבוהים מאד ללא טיפול, אם כי חשוב לדעת כי אנתרקס לא מדבק מאדם לאדם.
בכל המקרים נדרשת חשיפה למקור. כלומר – לבעלי החיים הנגועים או…
.
או, כאן אנחנו מגיעים לקטע המגניב באנתרקס.
חיידקי האנתרקס יודעים ליצור נבגים. כלומר – הם נכנסים למצב של "חיות מושהית" ויוצרים מעטפת עבה במיוחד שמגינה עליהם מפני כל דבר. כל דבר. אין כמעט דרך להשמיד את הנבגים האלה. הנבגים האלה מסוגלים לחדור דרך האוכל, להבלע או להשאף, וברגע שהם מגיעים למקום חמים ונעים (הגוף שלנו) הם משילים את המעטפת והופכים חזרה לחיידקים גורמי-נזק.
.
בחזרה ל 1979 – כאשר הופיע צבר מקרי אנתרקס במחוז שלא ידוע בעסקי הבקר שלו נדלקו כל הנורות האדומות – מישהו מפזר נבגי אנתרקס באוויר. אין אפשרות אחרת. צריך לזכור כי מדובר בימי המלחמה הקרה כך שהמידע לא זרם בחופשיות בין ברה"מ לבין שאר העולם (למעשה, המאמר הראשון על התקרית שהכיל אך ורק מידע מדעי מבוסס ולא האשמות דו צדדיות ופירורי אינפורמציה התפרסם ב 1994). הצבא הובהל לאיזור, הכפרים נשטפו, הכפריים סוננו, החולים נבדקו, והתקרית הושתקה כמיטב המסורת. כלומר, כמעט הושתקה. מדענים ועיתונאים כאחד לא הרשו לענין להעלם, ואחרי חקירה מקיפה, דיסאינפורמציה מכוונת והאשמות של הצדדים בהסתרת האמת ה"מישהו" התברר בתור מפעל, אחד מיני רבים, לייצור נשק ביולוגי. התקלה שגרמה לשחרור הנבגים מהמפעל לא ידועה עד היום, אולם מוסכם כי מדובר בתקלה ולא בנסיון מכוון לבדיקת יעילות נשק ביולוגי, או תיאוריות קונספירציה אחרות. התקרית היתה חשובה במיוחד מבחינה דיפלומטית משום שהיא אירעה שנים בודדות לאחר החתימה על אמנת אי-הפצת נשק ביולוגי בין ארה"ב לברה"מ.
.
אבל לא על דיפלומטיה באנו לדבר, אלא על חיידקים. אחד הדברים המרתקים שנלמדו ממקרה סברדלובסק היו עמידות הנבגים.

בתמונה הזו ניתן לראות את הכפרים בהם התגלו מקרי אנתרקס. כולם נמצאים בכוון דרום-מזרח, בהתאם לכוון הרוח שנשבה בשניים באפריל, התאריך המשוער של הפצת הנבגים לאוויר. כל אחת מהאותיות מייצגת כפר, אשר מרוחק עשרות קילומטרים מאיזור הפיזור המקורי. מהתמונה הזו אפשר להבין שכושר נשיאת הנבגים ברוח הוא אדיר.

.

בגרף הבא ניתן לראות את דיווחי הסובייטים לגבי מספר הנפגעים. נדבקו באנתרקס בערך 96 אנשים (תלוי לדיווחים של מי מאמינים), ומתוכם כאמור מתו 64 איש. האנשים שלא מתו חלו באנתרקס עורי בעיקר, שניתן לריפוי בקלות יחסית על ידי אנטיביוטיקה.

Anthrax cases

המידע מתוך JAMA. 1999;281(18):1735-1745

שימו לב – בגרף ניתן לראות צבר מקרים גדול קרוב לפיזור, וזה הגיוני, שהרי אנשים נדבקו, חלו ומתו.
אבל אפשר לראות גם נפגעים למעלה מחודש מהפיזור! תחשבו – זה כאילו שאתם תלכו לפגוש ידיד חולה שפעת, הוא ישתעל עליכם, ורק אחרי חודש תחלו. זה נשמע למישהו הגיוני?
ובכן, גם לחוקרים שבדקו את התקרית זה לא נשמע הגיוני, והם העלו השערה אחרת. הם הציעו כי הנבגים ששוחררו מהמפעל שקעו אל האדמה, הרחובות ובתים, ובימים הבאים, בכל פעם שמישהו עדר את האדמה הנגועה או עבר ליד בית נגוע, הוא "הרחיף" את הנבגים, שאף אותם וכך חלה.
המשמעות היא, כמובן, שכל מאמצי הצבא האדום לא הועילו כדי לבער את האנתרקס מהאיזורים שנחשפו. המשמעות החמורה יותר היא שאחרי התקפת אנתרקס – האיזור הנגוע נשאר נגוע עוד הרבה לאחר מכן. ובעצם, אין סיבה להיות מופתעים מכך.  אי קטן לחופי אנגליה מוכיח בדיוק את זה – הוא מזוהם באנתרקס כבר למעלה מחמישים שנה ואי אפשר לטהר אותו.
.
בגלל התכונות האלה, אנתרקס מהווה נשק ביולוגי כל כך יעיל. הוא קל להפצה, עמיד מאד, ויכול לגרום לנפגעים למרות חוסר היכולת שלו לעבור ישירות בין בני אדם. מצד שני – מה יעשה אותו אדם שיכבוש את השטח נגוע האנתרקס? אפילו בגמלים אי אפשר יהיה לחצות את המדינה אחר כך….
.
.
לקריאה נוספת –
ריכוז המידע שהיה בידי ה CIA – לחובבי הקונספירציות
למעונינים לטיייל באיזור – האתר הרשמי של סברדלובסק

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה גחלת / אנתרקס, חיידקים, טעות אנוש, מחלות מגיחות. שמירת הקישור.

11 Responses to כשחיידקים בורחים

  1. הדס כתב/ה:

    אצה, נראה שאת נחושה בדעתך לגרום לי סיוטים…האנתרקס הרבה יותר כשירים אבולוציונית מאיתנו.

    • קרן כתב/ה:

      אה… אני מצטערת? וחיידקים באופן כללי יותר כשירים אבולוציונית מאיתנו – הם מנצלים הרבה יותר טוב את המערך הגנטי שלהם, עמידים בהרבה, ולא עסוקים כל היום בויכוחים בפורום כותבים….

  2. Pingback: היום יומולדת… | סוף העולם – מבט מהיציע

  3. imprudence כתב/ה:

    שאלת תם – מה לגבי לרסס את האדמה באנטיביוטיקה או משהו? הם מתים מזה, לא?

  4. Pingback: דבר, אנתרקס וגפן | סוף העולם – מבט מהיציע

  5. Pingback: גחלת במזרק | סוף העולם – מבט מהיציע