משהו רציני למוצאי החג

אחרי פרסום הרשומה על הפוליו היו המון כניסות לבלוג. התוצאה הראשונה היתה שהבלוג נפל מרוב הלם, והתוצאה השניה היתה שהתחלתי לחפש שרת חדש לעבור אליו.

כמו שאתם יודעים, חנן כהן מ"לא רלוונטי" הציע לנו (לבלוג ולי) מקום אכסון על השרת שלו, והמעבר הושלם בהצלחה לפני כשבוע. מה שאתם לא יודעים הוא שהמעבר התאפשר בזכות תרומה שקיבלתי מחבורה אנונימית.

אחד מהעוקבים של דף הפייסבוק של הבלוג פנה אלי באופן פרטי בפייסבוק וסיפר לי שהוא וחבריו אוספים מדי חודש סכום מסוים שנועד לתרומות בלבד. הוא אמר שאחרי הצבעה הם החליטו להציע לי תרומה על מנת לממן את העברת הבלוג לשרת אחר. הסכום שהם הציעו יספיק למימון השרת והדומיין למשך שנה בערך (אני מקווה), מה שמהווה הקלה כלכלית מבחינתי ומאד משמח אותי, כי טוב לדעת שיש אנשים שמוכנים לתרום כסף להמשך קיום הבלוג.

החבורה ביקשה להשאר אנונימית, ואני, כמובן, מכבדת את בקשתם. אולם לשמחתי הם פתחו דף פייסבוק ובו הם מפרטים את מטרותיהם.

וזה החלק שנגע ללבי במיוחד, כיוון שהוא מתחבר לפרויקט הנצחה נהדר שקיים בקהילה "שלי", כיוון שגם הוא מיועד להנציח את זכרו של אדם בצורה שמכבדת את מי שהוא היה:

"לא הייתי חבר של י.ט, אבל בין י.ט לביני היו כמה קווי דמיון מפתיעים. בתיכון רק אמרו לי שאנחנו דומים, ואחרי התיכון שהכרתי אותו בעצמי הבנתי למה הכוונה. עוד שני דברים קושרים אותי לזכרו. קודם כל, זה שכבר שהכרתי אותו ידעתי שזה הגורל שעלול לפקוד אותו בצבא (אבל אין לי רגשות אשמה). בנוסף, ברור לי לחלוטין שאם המצב היה הפוך (הוא היה משרת ביחידה שלי ואני הייתי מגיע לקרבי), אותו גורל היה פוקד אותי. רק שאיזה פקיד התעצל מלגייס אותי לקרבי, ופקיד אחר לא ידע מה הסיכון בלגייס את י.ט לקרבי (ואיך ידע מהיכרות של שעה?), וזו הסיבה שאני היום איפה שאני, ו-י.ט מת.
אני חייב למשפחתו של י.ט הרבה למרות שלא היינו חברים, אבל זה לא פשוט לשמור על קשר עם הורים שכולים. אני חייב הרבה ל-י.ט, אפילו שהוא לא עשה למעני משהו מיוחד, פשוט כי הוא מת במקום שאני הייתי אמור למות.
אין לי יכול לגמול ל-י.ט או את האומץ ליצור קשר עם משפחתו, אז אני מעדיף להשיב לחברה, מתוך הנחה שזה מה ש-י.ט היה עושה לו היה נשאר בחיים".

 

תודה לכם, עזרתם לי ושימחתם אותי.

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה קצת מכל דבר. שמירת הקישור.

4 Responses to משהו רציני למוצאי החג

  1. trilliane כתב/ה:

    מקסים, מרגש ומחמם את הלב.

    בנימה אישית (מתנצלת מראש על המורבידיות) פרויקטים כאלה נראים לי כמו הדרך הנכונה להנציח את הנפטר. אני מעדיפה לתרום את איבריי לחיים או את גופי למדע, ולוותר על מצבה ב"עיר השיש", את הכסף הזה ניתן לתעל לטובת החברה.

    בהצלחה בשרת החדש!

  2. subatoi כתב/ה:

    וואו.
    איזה מגניב!