חרא של וירוס

לפני חודש וחצי, לקראת פסח, שאלתי בדף הפייסבוק של הבלוג מהו הווירוס העמיד ביותר הידוע לנו כיום. הגדרתי "עמידות" בצורה פשוטה למדי (באותו יום, מוקדם יותר) – וירוס שיודע לשרוד מחוץ לגוף על משטח יבש ובנוסף עמיד לחומרי ניקוי. הבטחתי לכתוב רשומה על מי שיקבל הכי הרבה תשובות. משום מה רוב המגיבים החליטו שפארבו-וירוס הוא הוירוס העמיד ביותר הידוע לנו. אבל פארבו הוא וירוס משעמם. הוא גורם לאדמדמת*. למה שארצה לכתוב על זה?

היה לפחות אדם אחד שהעלה את האפשרות של אבעבועות שחורות, ואף ציטט מקור שאמר שיש וירוסים שהשתמרו בשמיכות ישנות. זהו מידע חיוני, כמובן, כי אנחנו חושבים שהמחלה נעלמה מהעולם ולא נרצה שהיא תפתיע אותנו באמצע החיים, כשאין מספיק חיסונים לכל האוכלוסיה.

אבל מה שעניין אותי הוא העמידות המשולבת – גם על משטחים יבשים וגם העמידות לחומרי ניקוי. הווירוס הזוכה הרבה פחות אקזוטי, אבל הוא חתיכת קוץ בתחת. במלוא מובן המילה.

חברים וחברות, הכירו את הנורוירוס.

Screen_shot_2012-02-29_at_4.07.54_PM

נורווירוס הוא לא וירוס חכם במיוחד. הוא לא יודע לחסל את כל מערכת החיסון על ידי חדירה לתא מפתח, הוא לא יודע להרוג 8 מ-10 אנשים שנדבקים בו והוא אפילו לא יודע לפגוע בתינוקות ברחם אמם. הוא סתם וירוס שנכנס למערכת העיכול, גורם לחום, הקאות ולשלשולים, ובסוף עובר.

אבל זה בסך הכל "וירוס בטן", מה הבעיה?

שהוא מתפרץ בכל המקומות הלא-נכונים. עיקר ההתפרצויות של הנורווירוס הם במוסדות טיפוליים, במסעדות ובטיולי שייט. כלומר – אנשים זקנים שממילא מערכת החיסון שלהם דפוקה ואנשים שנמצאים בטיול, ובמקום להינות ממנו הם סגורים בחדר ומקיאים כל היום.

הטיפול פשוט יחסית – מניעת התייבשות. כלומר, מתן נוזלים והחזקת אצבעות שלא יצטרכו לפנות את האדם לבית חולים. נשמע כאילו הדבר הנורא ביותר שקשור לוירוס הזה הוא הקאה וכמה ימי מחלה בבית, נכון?

אז זהו, שלא.

נתחיל מהסוף – אדם שחלה בנורווירוס ממשיך להפריש אותו לאחר שהשלשול וההקאות חלפו, בין מספר לימים ועד שלושה שבועות לאחר שהשלשול וההקאות חלפו. "ממשיך להפריש" כלומר – ממשיך להדביק.

והווירוס המחורבן הזה (במלוא מובן המילה) יכול להתפשט כמעט בכל דרך. לרוב הוא מדבק על ידי אכילת מזון נגוע, אבל הוא גם יכול להדביק במים, במגע עם שאריות (הקאה או יציאה) והכי כיף – במגע עם משטחים, וזה כבר טריק מלוכלך.

איך הוא מדבק במגע עם משטחים?

כאמור, הוא חתיכת וירוס יציב, ולכן אם אדם חולה לא שוטף ידיים ונוגע במשטח כלשהו (קרש חיתוך מזון, גיליון רפואי, מקלדת, מעקה של מיטה או כל דבר אחר), הווירוס נשאר שם. ונשאר. ונשאר. הוא יכול להישאר שבועות וחודשים אחרי המגע, וברגע שאדם אחר נוגע במשטח ולאחר מכן נוגע בפה – בום, הוא נדבק.

מקסים, נכון?

נורווירוס הוא הגורם העיקרי למחלות מעיים בעולם המערבי. הוא גורם למחצית ממקרי השלשול וההקאות בארה"ב, ולכמיליון מקרי שלשול בבריטניה בכל שנה.

כי לא רק שהוא שורד על משטחים, הוא עמיד במיוחד לחומרי הניקוי הרגילים. הוא כל כך עמיד שהסוכנות האמריקאית לבטיחות הסביבה (EPA) הוציאה רשימה מיוחדת של חומרים מאושרים לשימוש על מנת למנוע זיהומים בנורווירוס, וה-CDC מנחה את הבשלנים ביננו לא לבשל כשהם חולים, היות והוירוס הזה עמיד לטמפרטורות גבוהות ולא ייהרס בבישול.

מה עושים?

שוטפים ידיים. עד כדי כך פשוט. שוטפים ידיים לפני האוכל, באמצע היום, כשנמצאים בטיול, כשיוצאים לשתות עם חברים. כל הזמן שוטפים ידיים ונמנעים ממגע עם הפנים. אחרת הוירוס הזה ימצא דרך להגיע אל הפה שלנו, ומשם למגרש המשחקים החביב עליו – מערכת העיכול.

רחיצת הידיים קריטית גם למניעה לפני הדבקות אבל גם לאחריה, בעיקר אם חלינו בשלושת השבועות האחרונים. הדבר הזה מדבק יותר מהגנגם סטייל, ואנחנו לא רוצים להשאיר שאריות פסי מאחורינו, נכון?

**

כרגיל, תודתי נתונה לאהוד מימון על העריכה הנוצצת והסבלנות לקרוא על ג'יפה בשבת בערב. יש לו מיני בלוג חדש על האיליאדה! לכו לקרוא!

**

*למעשה, הוא גורם למחלה החמישית, שהיא לא אדמדמת (בניגוד לזכרוני המקליש), כפי שהעיר אורן חד העין. תודה אורן!

**

להרחבת הידע

 

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה וירוסים, נורווירוס. שמירת הקישור.

11 Responses to חרא של וירוס

  1. Kutaly כתב/ה:

    רגע רגע
    הוירוס הזה כלכך עמיד לחומרי ניקוי אבל סבון ידיים פשוט מספיק בשביל לסלק אותו?!
    LAME!!!

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      כי אתה לא צריך לקטול את הידיים שלך, רק להוציא מהן את הוירוס. שטיפה פשוטה לא עובדת על משטחים – הוירוס פשוט "ייסע" למקום אחר.

  2. imprudence כתב/ה:

    אלכוהול חיטוי ידיים כזה, שנהפך נפוץ בתקופת שפעת המשהו, גם עובד?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      כן, אם אין מים וסבון זמינים. עקרונית הוא פחות טוב כי הוא לא מיועד להורדת לכלוך אלא רק לחיטוי (אחרי שהורדת את הלכלוך עם מים וסבון).

  3. עדו כתב/ה:

    מה שמטריד אותי: מה יקרה אם מדען מטורף תוך ציחקוקים מרושעים יכליא וירוס איידס עם וירוס עמיד כלשהו (למשל שפעת) והאם יהיה זה קיצה של האנושות.

  4. יעל כתב/ה:

    חסר לי רק פריט מידע אחד – האם מי שחולה בוירוס מתחסן נגדו, או שניתן לחלות בדבר הזה שוב ושוב?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      את לא יכולה לחלות באותו וירוס שוב ושוב, אבל הוירוס עובר מוטאציות, ואפשר לחלות בגרסא 1.2 שלו באותה קלות.

  5. נועה כתב/ה:

    מענין מאד. וירוס כל כך עמיד.
    האם הוא בטוח מסולק מהמעיים . או שמי שנדבק בו פעם אחת, יהפוך לנשא א-סימפטומטי כרוני שלו ?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      אני לא מכירה מצב של נשאות, בכל אופן לא כמו במקרה של סלמונלה, שהוא סכנה אמיתית לציבור.
      אם נדבקת פעם אחת בנורוירוס הסיכוי שלך להדבק באותו וירוס נופל פלאים, אבל כמו כל הוירוסים גם הוא עובר מוטאציות, וכך אפשר להדבק בוירוס שרק קצת שונה מהקודם לו.

  6. אליהו גליל כתב/ה:

    איזו רשומה מחורבנת! מאוד נהניתי ו… הייתי רוצה להמשיך, אבל יש לי צורך עז להקיא. אז נוותר.