גחלת במזרק

קודם כל, הודעה!

ביום חמישי הקרוב, ה-23 לאוגוסט, אני הולכת להרצות במסגרת "מדע על הבר" של Wize, בסטוראג' (דיזינגוף 98 קומה 2). פתיחת שערים מ-19:00, ההרצאה תתחיל ב-20:30. להזמנת מקומות יש לפנות במייל [email protected] . לפרטים נוספים אפשר להכנס לעמוד הפייסבוק של האירוע ממש כאן.

ההרצאה נקראת "תתחדש! יש לך מחלה נכחדת!" וכפי שאפשר להבין משמה, היא עוסקת במחלות שחשבנו שחיסלנו אבל עכשיו חוזרות לנשוך אותנו בגלוטאוס. בהתחשב בעובדה שבין המרצים הקודמים היו פרופ' דן אריאלי וד"ר רועי צזנה, אפשר להבין שמדובר בכבוד גדול מאד, ואני בו זמנית מאושרת ולחוצה.

(כרגיל, מי שיגיע ויציין שהוא הגיע דרך הבלוג יזכה בחיבוק! או בלחיצת יד, כי זה תל אביב באמצע אוגוסט וחם מאד).

ועכשיו, לגחלת.

גחלת, או אנתרקס בשמה הלועזי, היא מחלה מאד מיוחדת. יש לה שלוש צורות הופעה בהתאם לאופן בו היא חודרת לגוף. גחלת יכולה להתבטא כנגעים על פני העור אם החיידקים חודרים דרך פצע (למשל). צורה זו אופיינית לבורסקאים ולאנשים החשופים לבקר ולצאן. היא יכולה להופיע כמחלה של מערכת העיכול אם המזון מכיל את החיידקים, והיא יכולה להיראות כמחלה דמוית דלקת ריאות אם האדם שואף את החיידקים.

גחלת ניתנת לטיפול על ידי אנטיביוטיקה, בתנאי שמאבחנים אותה מספיק מוקדם, וזו הבעיה. השלבים הראשונים לרוב אינם ייחודיים וקל להתבלבל בין המחלה בימיה הראשונים לבין מחלות דומות אחרות. אבחון מאוחר הוא נחמד מבחינת הפתולוג שזוכה לראות חולה אנתרקס, אבל פחות נחמד מצד חולה האנתרקס המנוח.

קטלניות המחלה משתנה בהתאם לחדירה שלה לגוף, כשהמחלה העורית היא הכי פחות קטלנית והמחלה הנשימתית היא הקטלנית מכולם.

אנתרקס הוא גם אחד החומרים המועדפים ליצירת נשק ביולוגי. זאת משום שהחיידקים יודעים להפוך לנבגים, ייצורים כמעט בלתי ניתנים להשמדה באמצעים רגילים, שיכולים בקלות לחזור לחיים ברגע שהם נכנסים לגוף מארח מתאים.

המבוגרים ביננו זוכרים כי אחרי המתקפה של 9/11 היו מספר מעטפות שהכילו נבגי אנתרקס שנשלחו לאנשים שונים בממשל האמריקאי במטרה להדביק אותם במחלה הנשימתית. קוראי הבלוג הותיקים בודאי זוכרים את הסיפור על החיידקים שברחו מהמכון הביולוגי מהבנין התמים לחלוטין בסברדלובסק.

ב-17 לאוגוסט, לפני יומיים בסך הכל, הופיעו שתי חדשות הקשורות לאנתרקס. אחת, שקיוריוסיטי התעוררה באותו בוקר עם שיר של להקת אנתרקס. השניה, שאדם רגיל מת מאנתרקס בבית חולים בריטי. לא רגיל לגמרי – מזריק סמים שנבגי אנתרקס היו מעורבים בהירואין שהזריק לעצמו. אנתרקס היא מחלה מאד נדירה, בייחוד בעולם המערבי, בייחוד באנגליה, ולכן המוות הבודד הזה גרם לנורות אזהרה להתפוצץ בעשרות מקומות.

בשנת 2000 דווח על המקרה הראשון שנדבק בצורה הזו. מאז ועד שנת 2009 לא דווחו מקרים נוספים, אולם אז החלה התפרצות בסקוטלנד, עם למעלה ממאה מקרים ועשרות מתים. ההתפרצות ההיא נעצרה בסופו של דבר, כנראה בגלל הפסקת הייבוא של הירואין מזוהם.

מזריקי הסמים מפתחים מחלה שונה משמעותית מהצורות האחרות של אנתרקס. הצורה הזו מאופיינת בדלקת של הרקמות שמתחת לעור בצורות שונות, החל ממורסות ועד לנמק, אלח דם ולבסוף מוות. לעיתים הם מפתחים דלקת קרום המוח, דימומים ברקמת המוח וסימנים נוספים של אנתרקס מפושט.

הבעיה היא, כמובן, לזהות שמדובר באנתרקס ולא ב"סתם" זיהום עורי או זיהום מפושט האופייניים למזריקי סמים. עד שלא מזהים – אי אפשר לטפל נכון, ואם לא מטפלים נכון שיעורי התמותה עולים בצורה משמעותית. לא רק זה, אלא שאת ההירואין הנגוע אפשר לשאוף, להזריק ולהחדיר לגוף בצורות נוספות, שכל אחת מהן גורמת למחלה בעלת סימנים ייחודיים משל עצמה.

ביוני השנה דווח של שני מקרים של אנתרקס במזריקי סמים בגרמניה, לאחר מכן בצרפת וכעת מקרה נוסף באנגליה. השאלה שמטרידה את רשויות הבריאות האירופיות היא האם מדובר בהתחלה של התפרצות חדשה או רק מספר מקרים מבודדים. אם מדובר רק במספר מקרים, אז אין צורך בהיערכות מיוחדת. אם מדובר בהתחלה של התפרצות חדשה אז צריך להתכונן לשיתוף פעולה בין-מדינתי, חקירה של מקורות ההירואין הנגוע, ועירוב של כל הזרועות הרלוונטיות, כלומר משטרה, בריאות, ועוד. במלים אחרות – כאב ראש לכל המעורבים בענין. כמו כן, מכיוון שמדובר באוכלוסיה שבאופן רגיל לא משתפת פעולה עם הרשויות, האתגר ברור.

הדבר החיובי היחיד בסיפור הוא שמדובר במחלה שלא מדבקת מאדם לאדם, כך שאם ההירואין הנגוע יתפס, ההתפרצות תופסק מייד. בינתיים, מזריקי סמים יקרים, אנא עיברו לחומרים שאינם הירואין. רק עד שהמקור ייעצר. זה בריא לכם.


פרה שעירה סקוטית, לא נגועה באנתרקס.

 

להמשך קריאה:

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה גחלת / אנתרקס. שמירת הקישור.

6 Responses to גחלת במזרק

  1. trilliane כתב/ה:

    א. ברררר! אני מעריצה אותך על התחום המקצועי שבחרת לך, אני לא הייתי מסוגלת.
    ב. אהבתי את התמונה.
    ג. אם זיהיתי נכון את שם ההרצאה, זו ההרצאה שהעברת באחד מכנסי האגודה בשנה האחרונה?

    • קרן לנדסמן כתב/ה:

      זה לא התחום המקצועי שלי, זה רק התחביב 🙂
      והעברתי את ההרצאה באייקון בדיוק לפני שנה.

      • trilliane כתב/ה:

        אפידמיולוגיה ובריאות הציבור זה לא בדיוק אותו הדבר? רק תחומים נושקים?
        לא זכרתי אם ההרצאה הייתה בסוכות (היי, זה עוד לא שנה) או בפסח, אבל הייתי בה והיא הייתה מצוינת! זו הייתה ההרצאה הראשונה שלי שלך ונהייתי גרופי מאותו רגע ואילך. אז למי שקורא את ההודעה הזו – תלכו ולא תתחרטו! (בעצם, כל מי שכאן הוא כבר גרופי, לא? אז ההמלצה מיותרת :-D). וסבבה לי שכבר נכחתי בה, כי גם ככה כבר יש לי שני אירועים מתנגשים בחמישי הקרוב ואני מתלבטת באיזה מהם לבחור.

        • קרן לנדסמן כתב/ה:

          אפידמיולוגיה היא החלק המחקרי ובריאות הציבור היא החלק המעשי, אבל שניהם תחומים עצומים ואני מתמקדת רק בחלקיק שלהם.
          ואני שמחה שנהנית מההרצאה 🙂

  2. א.א כתב/ה:

    ילדים, עזבו את ההירואין! יש בזה אנתרקס!

    לכו על קרוקודיל, אפילו נבגים של אנתרקס לא שורדים בזה!

  3. שלום קרן

    מאד נהנה לקרוא את הבלוג שלך.

    כתבתי בקיצור על ההרואין המזוהם בנבגי גחלת, 2010-2009, בבלוג שלי. שם גם הזכרתי מגיפה דומה אך עם חיידק אחר, Clostridium novyi, שהיתה בשנת 2000.
    http://drorbn.blogspot.co.il/2010/03/blog-post_13.html