אז איפה אני באמת?

עושה דברים, ויש שיגידו – יותר מדי.

אם נשים לרגע את המשפחה-חברים-קריאה-מרתוני קיפול כביסה בצד, אז – עומלת על עבודת הגמר שלי (שחזרה "עם כמה תיקונים קטנים" שיקחו למעלה משבוע של עבודה רציפה), מנסה לסיים בקשות למחקרים, צוברת מאמרים לא קרואים (שמקבלים כולם את הכותרת "לכתוב על זה לבלוג!" ואז נדחפים לתיק ולא יוצאים משם), ומדי פעם אפילו מצליחה לנהל מעט את הכנס האהוב עלי.

מה שאני לא עושה הוא לעדכן את הבלוג. אני יודעת, סדרי העדיפויות שלי שגויים.

אז רק שתדעו שאני לא שוכחת, ורשימת הנושאים לעדכון כוללת כרגע חיידקים שזחלו מבתי החולים לקהילה, שינויים בחיידקים בגלל חיסונים, סיבות תמותה בקרב נשים צעירות בארץ, חיפוש עזים ומציאת מלכים, מגיפות של אלמוגים וכמובן, הרשומה האופטימית שביקשה ליטל (יעל טרם החליטה מה היא רוצה).

אם אתם מתגעגעים לכתיבה שלי, אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור שלי שיתפרסם בפרויקט "עולמה של סוזן" ביום שלישי הקרוב (13 בדצמבר). אם אתם רוצים לקרוא משהו שקשור למחלות, אתם תמיד יכולים לחזור לקרוא את הסיפור שלי, "הגורגורנה של הייזנברג", שזכה לפני חודשיים בלבד בפרס גפן לספרות מקור ספקולטיבית (זה שם יפה ל"מדע בדיוני ופנטסיה"). אני מאד גאה בו.

אם אתם רוצים לשמוע אותי – מחר, 11 בדצמבר, רועי יראיין אותי שוב ב"דוקטור למה", הפעם על חיסוני ילדות.

ואם אתם רוצים לראות אותי, בואו ביום שלישי הקרוב ל"באר", התא הבאר-שבעי למדע בדיוני ולפנטסיה לשמוע אותי מדברת על מחלות נכחדות שחוזרות לנשוך אותנו. מילולית. יהיו זומבים.

ובעיקר, אנא החזיקו אצבעות שכל הצעות המחקרים יוגשו, כל עבודות הגמר יתקבלו וכל הכנסים יעברו בשלום כדי שאוכל לחזור לכתוב פה באופן קבוע.

ולקינוח, חתול:

(כן, היא שלנו. כן, גם העציץ וניצניו זצ"ל שלנו).

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה קצת מכל דבר. שמירת הקישור.

6 Responses to אז איפה אני באמת?

  1. סאלי כתב/ה:

    איזה כיף לקרוא אותך.
    מחכה ללינק על חיסוני ילדות – לטובת מי שלא ממש פנוי לשמוע או לראות… אבל רוצה לשמוע אותך.

  2. דניאלה כתב/ה:

    אכן כיף לקרוא. וגם אני אשמח ללינק. תודה לאל על העולם הווירטואלי, שבו אני זוכה לפגוש אותך. נשיקות.

  3. קרן לנדסמן כתב/ה:

    בקרוב לינק, אני מקווה. ותודה לשתיכן על הביקור מחמם הלב 🙂

  4. Pingback: אחת משמונה – טיפול, גילוי מוקדם ומניעה | סוף העולם – מבט מהיציע

  5. imprudence כתב/ה:

    יש לך את העציצים האלה שבכל הבניינים החדשים יש! תמיד תהיתי אם זה מאיקיאה או שזה בא עם הבניין…

    (כן, לי יש יותר מידי זמן פנוי עכשיו. שוב חולה. יש דבר כזה "הופכי של מגפה" – אדם אחד שנדבק שוב ושוב בוירוסים, במקום אותו וירוס שמדביק אנשים שונים?)