מגפה בע"מ

אני יודעת, אני יודעת, הבטחתי לכם לדבר על הטפיל החמוד בעולם, ויש מגפה (אמיתית) של דלקת קרום המוח שמופצת על ידי מזרקי סטרואידים נגועים, ובכלל רציתי גם להעלות איזשהו תקציר הרצאת אייקון לטובת מי שלא הגיע, אבל כל זה יחכה כי…

כי הבוקר בנזוגי היקר העיר אותי ואמר, "את חייבת לראות את המשחק הזה!" בעודו אוחז בחוזקה את האנדרואיד שלו.

"מממררר…" היתה התשובה האינטילגנטית שלי, אבל זה לא עזר. הוא מיהר לארגן לי קפה, להגביר את הווליום של הסלולרי, וכששמעתי את קולות הרקע התעוררתי לגמרי.

Plague Inc שוחרר לפני מספר חודשים לחנויות המקוונת. בהיותי גיימרית בלאי, מהסוג שמסתדרת לכל היותר עם טטריס, לא שמעתי עליו אפילו עד הבוקר, אבל מהבוקר לא הצלחתי לעזוב אותו.

בגרסה החינמית של המשחק מתחילים כחיידק נטול יכולת, ובוחרים את המדינה בה המגפה תתחיל. במהלך המשחק מרוויחים נקודות ובעזרתן משדרגים את המחלה. אפשר להפוך אותה למועברת על ידי בעלי חיים (ואז צריך לבחור על ידי איזו חיה), אפשר להוסיף סימפטומים, להוריד סימפטומים, לשחק עם החומר הגנטי כך שיהיה קשה יותר לגלות אותה, להפוך אותה עמידה לחום או לקור וכו'.

המטרה פשוטה – להכחיד את אוכלוסית העולם. מקבלים נקודות על כל מיני דברים, אבל זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שהמשחק ריאליסטי עד אימה. התפשטות המחלה תלויה באקלים המדינה בה המחלה מתפתחת, במספר הנמלים ונמלי התעופה שיש באותה מדינה, בגבולות היבשתיים שלה, בהתפתחות הטכנולוגית שלה וכדומה.

מעבר לזה, ככל שהמחלה ברורה יותר, כלומר, בעלת סימפטומים מובחנים יותר, כך הגילוי שלה על ידי מדינות העולם מהיר יותר, והעבודה על מציאת התרופה מתחילה מוקדם יותר. כך למשל מחלה קטסטרופלית יכולה להשתולל באפריקה בלי שאף אחד ישים לב, אבל ברגע שהצטננות פשוטה מגיעה ליפן – המדענים שם מתחילים לחפש תרופה.

השאלה שמעניינת אותי היא פחות המשחקיות של המשחק (הדבר שהגיימרים המקצועים מדברים עליו) ויותר הדיוק המדעי שיש בו. באופן מפתיע, המשחק הזה מדויק מבחינות מסוימות. יותר מדויק ממה שהייתי מצפה ממשחק לטלפון סלולרי.

כמובן שיש בעיות מבחינה ביולוגית במשחק הזה. אותו חיידק יכול לגרום לאנמיה חמורה, פגיעה במערכת החיסון, הקאות, פסיכוזה, שלפוחיות עוריות מתפוצצות והרס ריאתי. אין ממש התייחסות למנגנונים בהם המחלה עובדת, או כיצד מנגנון אחד קשור לאחר. אבל זה נסלח כי מנגנון ההפצה של המגפה בנוי נהדר.

בשביל להפיץ את המחלה ניתן לבחור בהפצה על ידי מים, אוויר (חלקיקים נישאים), דם או חיות שונות. היתרון בשימוש בחיות הוא שהן לא מצייתות לגבולות בין לאומיים. לא רק זה, אם בוחרים התקדמות על פני מספיק חיות, המחלה הופכת לכזו ש"קופצת" בין מינים, מה שכמובן הופך את ההתנגדות לה לחסרת תועלת. כאשר מדינה אחת מחליטה להשמיד את כל הציפורים, מדינה אחרת תחליט להשמיד את כל הכבשים, אבל המחלה עדיין תתפשט.

דבר נוסף שפועל מצוין הוא הנקודה של מציאת התרופה. מדינות שונות מתחילות לחפש תרופה ברגע שחלק מסוים מהאוכלוסיה שלהן חולה. כל מדינה מתקדמת בהתאם לרמתה הטכנולוגית, וכמובן שקיימת אפשרות לשיתוף פעולה בין-מדינתי. אם המדינות הפועלות הן מדינות מפותחות כמו קנדה, ארה"ב, אוסטרליה או יפן – המגפה לא תצליח לשרוד. אם מדובר במדינות מתפתחות, אז יש סיכוי שהמגפה תהרוג מספיק אנשים לפני שהתרופה תפותח ותופץ בעולם.

ככל שהמשחק מתקדם ניתן לאסוף הישגים. הפשוטים הם ברורים מאליהם – לאסוף כך וכך נקודות תוך זמן קצר ככל הניתן. המורכבים הם המשעשעים יותר. למשל, להתחיל מלחמה אטומית. או להדביק אסטרונאוטים לפני שהם מגיעים לתחנת החלל. או לשעבד את המין האנושי על ידי תולעת מרושעת.

הבנזוג ואני טרם הצלחנו לנצח במערכה הראשונה, כך ששנינו עדיין מסתכלים בעיניים כלות על האפשרויות העומדות בפני השחקנים המתקדמים יותר – וירוסים, פטריות, טפילים ופריונים, מגפות שמפילות ממשלות ואפשרות למדענים עצלנים שלא מוכנים לעבוד. בכל הנסיונות שלנו העולם תמיד מנצח את האפקוליפסה.

מצד אחד – לא כיף להפסיד. מצד שני, כפי שהבנזוג אמר, "מעודד לחשוב שהמדענים ברחבי העולם מסוגלים לפתח תרופה לכל מחלה".

—

להרחבת הקריאה:

• מאתר החברה, על שחרור המשחק והתגובות לו. השם של החברה, דרך אגב, משעשע אותי שכן הוא בנוי על השם "אנדמיה", שמשמעותו מחלה המוגבלת לאיזור מסוים, בניגוד לפנדמיה, שהיא מחלה כלל עולמית והיא מטרת המשחק.
• הסברים על אסטרטגיות ודרכים לניצחון במשחק. מהאתר הזה לקוחות גם חלק מהתמונות ברשומה.
• אנשים עם יותר מדי זמן פנוי שבנו המון טבלאות לגבי שיטות הניקוד במשחק, איך לשלב בין פריטים ומידע על התפתחויות שונות.
• ביקורות על המשחק מאנשים שרגילים לשחק – אחת שמזועזעת מעט מההשמדה ההמונית, ואחד שמתרכז בעיקר בטכניקה וב"מאחורי הקלעים" של המשחק. משני האתרים האלה לקוחות חלק מהתמונות ברשומה.