דברים שנשכחו ודברים חדשים לגמרי

דברים שנשכחו

מרשומת ההמלצות נשמטה הרצאתה של נעמי כרמי (וינר) שתנתח סדרות טלויזיה מוכרות בצורה משעשעת וחסרת רחמים. מומלץ באהבה רבה.

כמו כן אחרי שראיתי את "משחקי קרוסאובר" בהקרנה מיוחדת לסגל ושמעתי את אהוד מימון מריץ את הרצאתו "חפור, אינדי, חפור" לאחר בקשת חבריו, אני צריכה לחדש את המלצתי על שניהם. משחקי קרוסאובר מצחיק עד דמעות, ואהוד פשוט נהדר.

 

דברים חדשים לגמרי

ביוני השנה אדם בן ששים מערב הסעודית מת ממחלה קשה שהרסה את הכליות ואת מערכת הנשימה שלו. מדגימות שנשלחו לרוטרדם בודד וירוס חדש לגמרי ממשפחת הקורונַווירוס. הדיווח הזה נותר מיותם במשך זמן מה עד שלפני שבועיים אדם נוסף חלה באותה מחלה בדיוק.

בתחילת החודש גבר בריא למדי בגיל 49 פונה מקטאר לבית חולים בלונדון. גם הוא סבל מדלקת ריאות חמורה וכשל כלייתי. בדגימות שנלקחו ממנו בודד אותו וירוס, ואז התחילה הפאניקה בקרב אתרי החדשות שמיד הודיעו שמדובר בסארס החדש, רק כי מדובר בוירוס מאותה משפחה.

היערכות ארגוני הבריאות העולמיים היתה מעט יותר הגיונית מזו של אתרי החדשות. ארגון הבריאות העולמי הוציא הנחיות לגבי זיהוי מקרים אפשריים של הוירוס החדש והמלצות לגבי הטיפול בחולים. מכיוון שמדובר רק בשני מקרים שאחד מהם מת, אין עדיין מידע מספיק מבוסס על החלק הטיפולי.

אבל מה שיש הוא החלק האבחוני, וזה הנושא המרתק בעיני בפרשה הזו.

האדם הראשון, להזכירכם, אובחן בסך הכל לפני שלושה חודשים. אנחנו כבר יודעים מה המבנה המלא של הוירוס, מה המידע הגנטי שלו, יודעים לזהות את ההבדלים בינו לבין קורונַווירוס אחרים, לזהות שהחולה השני חלה באותו וירוס, ואפילו איך לבודד את הוירוס מרקמה והפרשה של החולה הבא שיגיע. כל זה תוך שבועות בודדים. רק לשם השוואה – עברו שנתיים מההופעה של המקרים הראשונים של איידס ועד שה-HIV בודד.

האבחנה הגנטית הפכה לחלק משמעותי לא רק באבחנה הקלינית כמו במקרה של הקורונַווירוס החדש אלא גם בחקירות אפידמיולוגיות. בהתפרצות האחרונה של אבולה באוגנדה ובקונגו, למשל, בתוך ימים הגיעה אבחנה מדויקת של כל אחת מההתפרצויות, כולל המידע שהן לא נובעות מאותו וירוס ולכן לא קשורות אלא בקשר זמנים בלבד. המידע הזה קריטי לא לרופאים בשטח, שמבחינתם הטיפול באבולה זהה ללא קשר לזן הוירוס, אלא לאפידמיולוגים שחוקרים את המקרה. הדבקה בין שתי ערים סמוכות (כמו מה שקרה בקונגו) בעייתית מבחינת רשויות הבריאות, אבל מהווה בעיה קטנה בהרבה לעומת הדבקה בין מדינתית שמחייבת החלת אמצעי זהירות קיצונים על מנת לעצור את המגפה.

קורונַווירוסים היא משפחה אדירה של וירוסים, שאחראים לבערך שליש ממקרי מחלות דרכי הנשימה העליונות (הצטננויות למינהן). לרוב הם לא קטלנים, למעט מספר יוצאי דופן. הידוע מכולם הוא ה-SARS, המגפה משנת 2003 שגרמה למותם של כ-900 אנשים. גם הוירוס החדש עלול להתגלות כקטלני יותר ממה שמעריכים כעת, אולם לא ניתן לדעת זאת בודאות שכן אין חולים נוספים. כדי לבסס את מידת הקטלניות של הוירוס צריך לבדוק כמה אנשים בעצם נדבקו במחלה. בשביל זה אפשר או לחכות עד שיצוצו חולים נוספים, או לפצוח במבצע "העבר מטוש בחלק הפנימי של אפך" בקרב כל מי שבא במגע עם החולים הידועים, על מנת לבדוק האם הוירוס החדש השתכן באנשים נוספים.

בכל מקרה המעקב אחרי התגלגלות האירועים הקשורים לוירוס החדש מרתק אותי, ואני מוצאת את עצמי מריעה למסך בכל פעם שקבוצת חוקרים חדשה מפענחת דבר מה הקשור לוירוס.

אנחנו חיים בעולם עתידני ומופלא. נותר רק לחכות ליום שבו אמצעי הטיפול יהיו מהירים ויעילים כמו אמצעי האבחנה העומדים לרשותינו.

להרחבת הידע:

  1. הדיווח הראשון לגבי בידוד הוירוס החדש.
  2. מידע על האבחנה הגנטית של הוירוס החדש מאתר סוכנות הבריאות הבריטית, וכן תיאור שני המקרים של הוירוס מאותו אתר.
  3. תיאור השתלשלות האירועים הקשורים לוירוס החדש מאתר המעקב אחרי מחלות זיהומיות של האיחוד האירופאי (האתר לא תואם לכרום, משום מה).
  4. הזוכים בפרס נובל לרפואה בשנת 2008, בינהם שני המדענים שכו בהכרה על גילוי ה-HIV.
  5. וכמובן, אם אתם מעונינים להשאר מעודכנים לגבי מחלות שלא מגיעות לכאן, אתם מוזמנים לדף הפייסבוק של הבלוג שמכיל עדכונים יומיים (כשאין אפוקליפסת זומבים או עומס בעבודה) על מחלות חדשות ומרתקות.

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
פורסם בקטגוריה וירוסים, מחלות מגיחות, קורונווירוס - MERS/SARI, קצת מכל דבר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

22 תגובות בנושא דברים שנשכחו ודברים חדשים לגמרי

  1. מאת לידור‏:

    מעניין. האם מאפייני המחלה דומים לgoodpasture?

  2. מאת יעל‏:

    בעצם יכול להיות שהרבה אנשים חולים בוירוס הזה, רק שאצלם זה עובר ממש בקלות והם אפילו לא מגיעים לרופא?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      זה נכון לגבי חלק המחלות (לא כולן). אי אפשר לדעת כל עוד לא בודקים את כל האוכלוסיה. במקרה הספציפי הזה, משני מקרים אי אפשר לדעת כלום. אם נשווה את זה ל-SARS, ככל שיותר אנשים נדבקו, כך התברר ששיעור הקטלניות של הוירוס לא דומה למה שחשבו בהתחלה (וטוב שכך!).

  3. מאת מיכל‏:

    בטח יש עוד המון אנשים שמתים מהווירוס הזה ולא מאובחנים. אני משערת שרוב הרופאים לא שמעו עליו בכלל. יש כל כך הרבה סוגי מחלות בכלל, ומחלות בעלות תסמינים דומים בפרט, וצריך להגיע במקרה למומחה בתחום כדי שידע לחפש ולמצוא את הווירוס הספציפי הזה.

  4. מאת פשוט יעל‏:

    אני יודעת שאת עוד צריכה להתאושש מאייקון (אגב, מזל טוב על הפרס! וסוף-סוף יצא לי לראות הרצאה שלך, והיה ממש ממש מגניב!) אבל תהייה קטנה, בעקבות הרשימה הזו שבדיוק קראתי: http://www.cracked.com/article_20046_the-5-most-terrifying-diseases-that-doctors-cant-explain.html
    האם יש סיכוי שבעתיד תכתבי על אחת המחלות האלה? כלומר, אני יודעת שכבר כתבת על מחלת ההנהונים, וזה בדיוק מה שחשבתי עליו – שזה נשמע נושא מרתק, והייתי ממש ממש שמחה לקרוא הרחבה כזו (ולא רק סקירה הומוריסטית שטחית כמו ברשימה).

  5. פינגבאק: מדענים מזהירים: נגיף חדש יכחיד את האנושות בתוך חמש שנים | סוף העולם – מבט מהיציע

  6. פינגבאק: מדענים מזהירים: נגיף חדש יכחיד את האנושות בתוך חמש שנים. האמנם? | הידען

  7. פינגבאק: האמנם נגיף חדש יכחיד את האנושות תוך חמש שנים? | חורים ברשת

  8. פינגבאק: פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת | הידען

  9. פינגבאק: פוליו: התשובות לשאלות שמטרידות כל הורה – Media test

  10. פינגבאק: פוליו: התשובות לשאלות שמטרידות כל הורה – חורים ברשת

כתיבת תגובה