מגיפת הריקודים

בפעם הראשונה שעופר ביקש ממני לכתוב על מגפת הריקודים של ימי הביניים, כנראה מכיוון שאני פליטת שנות השמונים, הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא קבוצת אנשים רוקדים ביחד בחדר האוכל. משהו כזה:

אבל כמובן שבמציאות זה לא ככה. במציאות מתועדים מספר מקרים של "מגפת ריקודים", בחלק מהמקרים אפילו קטלנית.

המקרה הראשון אירע בשנת 1021 בגרמניה, שם קבוצת אנשים החלו לרקוד במעגל מחוץ לכנסיה ללא יכולת להפסיק. הכומר לא הצליח לקיים מיסה כהלכתה בגלל הרוקדים, ולפיכך קילל אותם. במשך שנה הם לא הפסיקו לרקוד, ורק בתום השנה הם חדלו מכך. הם צנחו לשינה ארוכה ממנה רק חלקם התעוררו. ההסבר שניתן לקדחת הריקודים הזו הוא שדים ורוחות רעות, האשמים הרגילים במחלות ושאר ענינים.

ההתפרצות המתועדת הבאה החלה בשנת 1247, שוב גרמניה. אז מאות אנשים החלו לרקוד על גשר עד שזה התמוטט וכולם טבעו בנהר. בשנת 1374 המון גרמנים וצרפתים פרצו במחולות מיוסרים, תוך שהם קוראים לכמרים להציל את נפשותיהם. הם רקדו במשך שבועות וסבלו מחזיונות נוראים. בשנת 1463 עשרות רקדנים פרצו בריקוד ספונטני שנמשך חודשים. חלקם התמוטטו ומתו, חלקם סבלו מקרעים בשרירים ושברים חמורים. בשנת 1518 מגיפה דומה פרצה בשטרסבורג. הפעם בעקבות אשה אחת שנכנסה לבית מרזח, החלה לרקוד וסחפה אחריה מאות. כארבע מאות איש רקדו, וחלקם מת תוך כדי הריקודים. יש שטענו שבכל יום מתו כחמישה עשר איש.

בעוד שהמקרים המוקדמים יותר נשמעים כמו דברי הגזמה של כמרים שניסו להזהיר את צאן מרעייתם מפני השפעת שדים ורוחות רעות, ההתפרצויות של 1374 ו-1518 מתועדות היטב, כולל על ידי רופאים ומדענים של אותה תקופה.

האם הסיפורים האלה הגיוניים?

יש כמה בעיות עם תיאורי המגיפה הזו. אחת מהן היא שהרוקדים נשמעים כאילו הם מושפעים מתיאורים קודמים. כלומר, מישהו שמע על מגיפה כזו ואמר לעצמו "הי, יהיה ממש מגניב אם אני גם אתחיל לקפץ בלי שליטה!".

בעיה אחרת היא שהתיאורים נשמעים מוגזמים מאד. למשל, ברור שאדם לא מסוגל לרקוד במשך שנה שלמה. למען האמת, אני לא מכירה אף אחד שהצליח להשאר ער במשך חודשים. שיא העולם שייך לבחור שנשאר ער במשך 11 יום תחת השגחת רופאים. דוקא נפילת גשר כתוצאה מרקדנים מתואמים דוקא אפשרית, אם זוכרים את הניסוי של מכסחי המיתוסים.

בעיה אחרת היא שאין באמת הסבר פיזיולוגי טוב למגיפה של ריקודים. היות ולא ידעו מספיק על מחוללי מחלות בתחילת המאה ה-16 (רק בשנת 1590 מלטש עדשות הולנדי ימציא את המיקרוסקופ) אין לנו ולו ניסוי מדעי אחד שניסה לבודד את הגורם למחלה. סוג מסוים של אפילפסיה ("מחלת הנפילה") גורם להתכווצויות בכל הגוף ויכול להיראות כמו ריקוד. אבל אפילפסיה היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, ולא מחלה מדבקת.

אפשרות אחרת היא כוריאה. זוהי מחלה שגורמת לתנועות חסרות שליטה. היא נגרמת כתוצאה מנזק למערכת העצבים המרכזית למשל בעקבות קדחת השיגרון (סיבוך מאוחר של דלקת גרון סטרפטוקוקלית) או אדמת מולדת. במקרה הזה המחלה המקורית אמנם מדבקת, אבל הכוריאה לא. זוהי התפתחות מאוחרת של המחלה, ולרוב לא גורמת לתנועות מסונכרנות של רקדנים.

מחלות מדבקות מאופינות בהדבקה מתמשכת. כלומר – יש אדם אחד שמדביק אחרים, והם מדביקים הלאה וכו'. העובדה שאנשים רבים באותו איזור חלו בבת אחת ולא בגלים יכולה לרמז לא על מחלה מדבקת אלא על הרעלה מסוג כלשהו. רעלן שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית יכול לגרום לחזיונות ולהתכווצויות שיראו כמו ריקודים. הבעיה עם תיאורית הרעלן היא שרעלנים חולפים לאחר זמן מסוים, ימים לכל היותר. כך שחודשים רבים של ריקודים לא מתאימים לזה.

אחד הדברים שכן מתאימים הוא היפנוט. אנשים תחת היפנוזה יכולים להשאר ערים ימים, לרקוד, לשאוג שמות של שדים ורוחות, לגרום לעצמם נזק גופני חמור מבלי להגיב לו ושאר הדברים המתוארים כאן. כמו כן, אנשים בהחלט יכולים להכניס את עצמם למצב היפנוטי, מבלי צורך בגירוי חיצוני.

מדוע הם עשו זאת?

אחת התיאוריות החביבות שאני מכירה מדברת על תגובה פוסט-טראומתית לתקופה. גם במאה ה-14 וגם במאה ה-16 האירופאים חוו טראומות חמורות, בין השאר חזרתו של המוות השחור, מלחמות ורעב. כל אלה בצירוף חוסר ההבנה של מחלות והידיעה המוחלטת ששדים יכולים להשתלט על גוף האדם ולחייב אותו לרקוד, מהווים כר מושלם לפריצת מגיפת ריקודים ספונטנית.

אבל האמת היא שמגיפות הריקודים נכחדו עם התקדמות המדע. מעל חמש מאות שנה לא נראו התפרצויות בקנה מידה כזה במרכז אירופה. אף אחד לא יכול לדעת ממה ההתפרצויות האלו נגרמו, ולכן אנחנו לא יודעים  האם הן עלולות לחזור.

בכל מקרה, אם אתם מרגישים דחף פתאומי לרקוד, אנא התרחקו ממני. אני מאד מגושמת.

 

להרחבת הקריאה:

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה איך עשו את זה פעם, קצת מכל דבר. שמירת הקישור.

23 Responses to מגיפת הריקודים