פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת

רשומה זו היא רשומת המשך לרשומה הקודמת על הפוליו. להסבר על הנגיף, ההבדל בין החיסונים והסיבה לבחירה בחיסון אחד על פני השני אנא קראו קודם את הרשומה ההיא.

אני מחבבת מחלות זיהומיות. באמת. זו הסיבה בגללה הלכתי ללמוד רפואה – כדי להלחם במחלות זיהומיות. חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים ופריונים מלהיבים את דמיוני. איך דבר כל כך קטן יכול להרוג אדם? לחסל שבטים שלמים באמריקה ולהכחיד שני-שליש מאירופה? והכי חשוב – מה אני יכולה לעשות כדי לעצור אותם?

התשובה היא, כמובן, לא הרבה.

לא משנה מה אנחנו ממציאים, היצורים הנסתרים מהעין חכמים מאיתנו. הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, יוצרים מוטאציות עמידות בפני תרופות אנטי-ויראליות, ואחת לכמה שנים, מופיע מין חדש לגמרי שטובח בנו ללא רחמים. אנחנו רק יכולים לתת להם ראשי תיבות מגניבים (AIDS, SARI, JKD), ולחפש במרץ תרופה טובה יותר.

למעשה, הדבר הכי טוב כדי לעצור אותם הוא לא להתעסק איתם מלכתחילה. כלומר – רפואה מונעת, או חיסונים במקרה של מחלות זיהומיות.

כמו שכולכם יודעים, יש לנו התפרצות פוליו בדרום הארץ. זה התחיל בתור דגימות מהביוב, המשיך במבצע חיסונים רק לתושבי רהט, התפשט לכל הדרום, ועכשיו משרד הבריאות הודיע על השלב הבא – חיסון חי-מוחלש לכל הילדים מתחת לגיל שמונה שגרים בין קריית גת למצפה רמון.

למה?

כי לא הצלחנו להשתלט על ההתפרצות בעזרת חיסון מומת בלבד. החיסון המומת (IPV) מצוין ליצירת נוגדנים אצל האדם המחוסן. 95% מהילדים מפתחים רמת נוגדנים גבוהה אחרי זריקה אחת, ו-99% מפתחים רמת נוגדנים גבוהה עם השלמת סדרת החיסונים. החיסון החי-מוחלש, לעומת זאת, יוצר רמת נוגדנים מאד טובה במעי, אבל רק אחרי ארבע מנות. הוא גם חיסון חי, מה שאומר שתיאורטית הוא יכול לעבור מוטאציה ולהפוך לוירוס תוקפני מאד. כמו כן, בשיעור של אחד למליון או אחד ל-2.5 מליון (תלוי בסוג החיסון) הוא עלול לגרום לשיתוק של פוליו.

(כולנו זוכרים שוירוס הפוליו עצמו גורם לשיתוק באחד מאלף ילדים, נכון?)

במשך עשרות שנים היה נהוג לחסן בארץ בשילוב של החיסון המומת והחיסון המוחלש. אחד הדברים שהתגלו עם השנים (לא רק בארץ, גם בעולם כולו) הוא שאם נותנים קודם את החיסון המומת ואחר כך את החיסון המוחלש מונעים לחלוטין את תופעת הלוואי של השיתוק. אחד היתרונות של החיסון המוחלש הוא שהוא ממשיך להיות מופרש ממערכת העיכול במשך תקופה מסוימת אחרי מתן החיסון, וכך כל מי שבא במגע עם הפרשות התינוק (לרוב ההורים ולעיתים הסבים והסבתות) נחשף לחיסון ומתחסן בעצמו. זוהי הדרך היעילה ביותר ליצור חיסון עדר במקרה של פוליו.

אבל, מתן של חיסון מוחלש עדיין עלול להביא בסופו של דבר למוטאציה, או שהחיסון יגיע לאדם שמערכת החיסון שלו כשלה והוא עלול להדבק בפוליו.

לאור הנתונים האלה והעובדה שלא היו מקרי פוליו בארץ מאז 1988 הוחלט לפני שמונה שנים להפסיק להשתמש בחיסון החי-מוחלש. בשביל מה להסתכן אם אין לנו פוליו?

אבל אי אפשר להפסיק לחסן לגמרי. כידוע, יש עדיין פוליו פרא בעולם. היצואניות העיקריות של פוליו הן פקיסטן, אפגניסטן וניגריה שבמשך שנים סירבו לחסן את האוכלוסיה שלהן נגד פוליו. בשנה האחרונה התגלו די הרבה מקרי פוליו גם בסומליה, ככל הנראה "ייבוא" של המחלה מארץ אחרת (כלומר – אדם חולה הגיע לסומליה, נתקל באוכלוסיה בעלת שיעור חיסון נמוך, והופ – יש לנו התפרצות). היות והעולם הוא כפר גלובלי, אי אפשר לסמוך על זה שהפוליו יציית לגבולות מדיניים, ולכן היינו חייבים להמשיך לחסן, אפילו שבארץ לא היו מקרי פוליו במשך שנים.

התוצאה היא שכל הילדים מתחת לגיל שמונה בארץ היום קיבלו רק את החיסון המומת ולא את החיסון המוחלש. זה מצוין כי זה אומר ש-99% מהילדים שחוסנו אכן פיתחו רמת נוגדנים גבוהה בדם ואכן מחוסנים. הבעיה היא שהנוגדנים האלה נוצרו בדם. הפוליו הוא וירוס שמגיע למעי. אם הנוגדנים בדם – הם יעצרו את הפוליו כשהוא יחדור לדם, אבל ייקח זמן לילד לפתח רמת נוגדנים מספיקה גם במעי. אלה נוגדנים אחרים לגמרי שהגירוי ליצירתם שונה.

התוצאה היא ילד מחוסן, שלא חולה בפוליו, אבל עדיין יכול להפריש וירוסי פוליו ממערכת העיכול שלו.

וזה בדיוק מה שיש לנו – קבוצה גדולה מאד של ילדים מחוסנים היטב שלא נדבקו בפוליו, אבל מפרישים את הוירוסים למערכת הביוב.

טכנית, זה לא אמור להפריע למי שלא נוהג לשתות את הביוב שלנו. מעשית, כל מי שיש לו ילד יודע שאי אפשר לשמור על סטריליות מוחלטת. ילד שלא שוטף ידיים כמו שצריך אחרי האוכל, דוחף את הידיים לצלחת הסלט המשפחתית, מבקר בקניון ונוגע בברזים, ידיות, כסאות… אתם מבינים את הרעיון. הילדים האלה יכולים בקלות להדביק אנשים מבוגרים וילדים שמערכת החיסון שלהם בעייתית.

על פי בדיקות אפידמיולוגיות התברר שמפרישי הוירוס כרגע הם ילדים שחוסנו בחיסון המומת בלבד. כדי להפסיק את הפרשת הפוליו מהמעי הולכים לתת לכל הילדים שחוסנו על ידי החיסון המומת במחוז הדרום (לא בכל המחוז – בינתיים רק מקריית גת ועד מצפה רמון) את החיסון המוחלש. אנחנו כבר יודעים שמתן של החיסון המומת לפני החיסון המוחלש מונע את תופעות הלוואי של החיסון המוחלש. מתן של החיסון המוחלש אמור לגרות יצירת נוגדנים במערכת העיכול, וכך לעצור את הפרשת הוירוס מהמעי.

זה אותו חיסון שקיבלנו פעם?

כן ולא. יש שלושה זנים של פוליו שגורמים למחלה. שמותיהם הם 1, 2, 3 (כן, אני יודעת, רופאים הם לא עם מקורי במיוחד). זן 2 הוכחד לפני שנים, ולכן אין צורך לחסן נגדו. משרד הבריאות התעקש שלא לחסן עם זן 2 המוחלש, אפילו שהחיסון עדיין זמין, כדי לא להחזיר לאוכלוסיה זן שכבר נעלם.

החיסון שינתן לאנשי הדרום הוא חיסון חי-מוחלש שמכיל רק שניים משלושת הזנים. זן 2 היה ידוע בתור הגרוע מבין השלושה, וכנראה אחד האחראים העיקריים למקרי השיתוק לאחר החיסון, כך שהוצאה שלו תעשה רק טוב לכולם.

כך שזה אותו חיסון פוליו, רק מינוס זן אחד. יותר יעיל, יותר בטוח.

עם קצת מזל (וכן, גם באפידמיולוגיה צריך מזל לפעמים) ההתפרצות תעצר בקרוב, וכולנו נוכל לחזור לחיינו הלא-מלהיבים בעליל.

**

לבקשת הקוראים מדף הפייסבוק של הבלוג, להלן תשובות לשאלות שהצטברו:

מסתבר שמסתובב בפייסבוק משהו לגבי "עשרה דברים שכל הורה אמור לשאול את עצמו" או משהו דומה. הפוסט הזה מעלה כמה טענות לגבי חיסון הפוליו, ואלה הן:

1. לא נערכו ניסויי בטיחות על חיסון הפוליו שעומדים לתת.

זה, כמובן, לא נכון. החיסון הוא אותו חיסון שבו משתמשים מאז שנות החמישים שתופעות הלוואי שלו ידועות. אבל כמובן שאי אפשר לרשום חיסון בלי להוכיח שהוא בטוח ואת זה עשו בניסוי הקליני שבדק את היעילות שלו.

2. לא נערכו ניסויים קלינים רחבי היקף על החיסונים שעומדים לתת.

שוב, לא נכון. הנה ניסוי אחד. הנה עוד ניסוי (שבודק ספציפית את מתן החיסון המוחלש אחרי החיסון המומת). הנה ניסוי שלישי, ואם מישהו מעוניין להצטרף, הנה רשימת הניסויים שמתנהלת כרגע לגבי החיסון הזה.

3. ילדי ישראל יהיו הראשונים שיקבלו בהיקף כזה את החיסון החי-מוחלש.

ראו סעיף 2.

4. חברת GSK היא חברה מושחתת עם עבר מפוקפק ולכן אסור לקנות ממנה כלום.

אולי, אני לא מכירה לעומק את כל מה שקשור בכל הענפים השונים של חברת התרופות הענקית הזו. מה שכן, מעט מאד חברות בעולם מייצרות את החיסון המוחלש שמכיל רק שני זנים. האם זה יהיה טוב יותר אילו משרד הבריאות היה קונה את החיסונים מסנופי-אוונטיס? או שאולי עדיף להזמין היישר מהודו? משהו אומר לי שלא משנה מאיזו חברת תרופות החיסון היה מגיע – מישהו היה מעלה את טענת ה"אי אפשר לסמוך עליהם".

5. המלצות משרד הבריאות סותרות את המלצות ארגון הבריאות העולמי לגבי החיסון.

אה… לא. החיסון הזה מומלץ לעצירת התפרצות פוליו בכל מדינה בה יש פוליו. גם על פי הענף של ארגון הבריאות העולמי שאחראי להכחדת הפוליו , וגם על פי ארגון הבריאות העולמי. מה שכן – ארגון הבריאות העולמי ממליץ לסיים את תוכנית החיסונים נגד פוליו עד גיל חמש.

6. ד"ר מיכל שטיין אמרה בישיבת ועדת הכנסת שזו תהיה טעות לחסן עם החיסון המוחלש.

נכון. היא אכן אמרה את זה. היא מומחית לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות, רופאה מוערכת מאד שדבריה חשובים. הדבר היחיד שצריך לזכור בקשר לציטוט שלה הוא שהציטוט נאמר בחודש יוני, לפני כמעט חודשיים. אז חשבנו שנצליח לחסל את ההתפרצות עם הגברת שיעור החיסון בקרב ילדים על ידי החיסון המומת בלבד. היום אנחנו יודעים דברים אחרים. צריך להתאים את ההחלטות המתקבלות על פי האירועים העדכניים.

7. פרופ' אלון מוזס, מומחה למחלות זיהומיות בהדסה אמר באותה ישיבה שהחיסון המוחלש מסוכן לאוכלוסיות בעלות מערכת חיסון ירודה.

נכון, כמו ד"ר שטיין גם פרופ' מוזס הוא מומחה למחלות זיהומיות וגם דבריו מוערכים. אבל, כמו דבריה של ד"ר שטיין, גם מה שפרופ' מוזס אמר היה נכון ללפני חודשיים. מה שאנחנו יודעים היום שונה ממה שידענו אז. בנוסף – החיסון המוחלש עלול להיות מסוכן לאוכלוסיות בעלות בעיה במערכת החיסון (ולכן לא מחסנים אותם ואת בני משפחתם בחיסון המוחלש), אבל הוירוס החי יכול להרוג אותם.

8. איך יכול להיות שהחיסון המוחלש גם מגן על הסביבה וגם מאיים עליה?

פשוט – החיסון המוחלש יכול לחסן את הסביבה, אבל אם יש בסביבה אדם שיש לו פגיעה במערכת החיסון, החיסון המוחלש יכול להזיק לו. לכן לא מחסנים ילדים שיש להם פגיעה במערכת החיסון או בני משפחה קרובים עם פגיעה במערכת החיסון (מדובר על סרטן ומחלות קשות, כן? לא אסתמה…). אנשים שלא באים במגע עם הפרשות הילדים הנ"ל – הסיכוי שלהם לפתח מחלה כתוצאה מהחיסון המוחלש אפסי.

9. למה לא מחסנים רק את 5% של האנשים שלא מחוסנים נגד פוליו?

כי זה לא יעזור. 5% האלה מורכבים מאנשים שסירבו לחיסונים, אנשים שהחיסון לא משפיע עליהם מכל מיני סיבות ואנשים עם מערכת חיסונית ירודה שאסור להם לקבל את החיסון. כמו כן, המטרה שלנו היא להפסיק את הסתובבות הנגיף בארץ, והדרך לעשות זאת היא על ידי מתן החיסון המוחלש למי שמפריש אותו.

10. רוב המבוגרים חוסנו בחיסון שתוקפו פג, ולכן צריך לחסן את כולם ולא רק את הילדים.

אולי נגיע גם לזה. אם לא נצליח להשתלט על ההתפרצות עכשיו, יתכן שמשרד הבריאות יצא במבצע חיסון כלל האוכלוסיה, כמו שהיה ב-1988. אני מאד מקווה שלא נגיע לזה, כי אני לא רוצה לחיות במדינה שבה יש פוליו. זו מחלה מפחידה מדי, שהרגה יותר מדי אנשים במהלך ההיסטוריה.

**

ולבקשת הקוראים מהרשומה הקודמת, להלן מענה לסרטון שמסתובב עכשיו ברשת:

1. וירוס הפוליו הפרא איננו מזיק. הסיבה למגיפת השיתוק היתה DDT, עופרת ורעלים אחרים. באוכלוסיות מחוסנות היטב יש עליה בשיעור השיתוק הרפה החד, בלי קשר לפוליו.

שיתוק רפה חד (acute flaccid paralysis) הוא שיתוק המופיע באופן פתאומי ומאופיין ברפיון של הגפיים. זהו אכן הסימן המפורסם ביותר של פוליו. אבל הוא יכול להגרם גם כתוצאה מתסמונת גיליאן בארה, מחלות גידוליות ומחלות נוספות. ארגון הבריאות העולמי דורש ניטור של שיתוק רפה חד על מנת לזהות מהר ככל הניתן מקרי פוליו. ברור שאם יש ניטור מאסיבי של השיתוק, נגלה יותר מקרים, גם כאלה שאינם של פוליו, נכון?

אז השאלה היא האם אכן יש עליה בשיעור השיתוק הרפה החד, והאם יש או אין קשר לפוליו.

בישראל בעשר השנים האחרונות לא היתה עליה במספר מקרי השיתוק הרפה החד, למרות האוכלוסיה המחוסנת היטב. בהודו יש ניטור של שיתוק רפה חד מאותה סיבה, ורוב המקרים בשנים האחרונות אכן לא נגרמים מפוליו (עמוד אחרון בדו"ח).

אבל אי אפשר לסמוך על הנתונים המקומיים ולכן הלכתי לאתר של ארגון הבריאות העולמי. כאן אפשר לבחור מדינה, טווח שנים (לחיצה על shift ועל השנים המבוקשות), ולראות כמה דיווחים של שיתוק רפה חד היו. לא של פוליו. הטבלה שנוצרת מגישה גם את המידע לגבי כמה בידודי פוליו היו.

כאשר בודקים את ישראל מגלים שכמעט לא היה שינוי מאז 1995 במספר מקרי השיתוק הרפה החד, ושבערך בשליש מהמקרים נלקחה דגימת צואה שהיתה שלילית לפוליו.

כאשר בודקים את הודו, שרק לפני שנתיים קיבלה אישור על היותר מדינה נקיה מפוליו, מגלים משהו מדהים – יש עליה במספר מקרי השיתוק הרפה החד! בערך ב-80% מהמקרים בכל שנה יש בידודי צואה, ומה שמדהים הוא שככל שהשנים מתקדמות כך יש פחות ופחות בידודי פוליו בצואה עד לאפס. מה שעוד יותר מדהים הוא שככל שהשנים מתקדמות כך הפוליו אחראי לפחות מקרי שיתוק. כאמור, יש הרבה דברים אחרים שיכולים לגרום לשיתוק רפה חד, וכנראה שיש עליה בגורמים האחרים.

האם וירוס הפוליו אכן איננו מזיק?

ובכן, בניסוי המקורי שבו התגלה וירוס הפוליו דגימה מנוזל חוט השדרה של נער שמת מפוליו הוזרקה לכמה חיות מעבדה וגרמה לחלק מהן לפתח שיתוק של פוליו. אז… הוירוס הזה מאד מזיק כשמזריקים אותו לחיות. אני לא מכירה ניסויים שבהם יזריקו אותו לבני אדם.

2. ההגדרות של פוליו השתנו ולכן היו פחות חולי פוליו.

ההגדרות של פוליו נעשו צרות יותר מהרגע שהיה אפשר לבודד את הוירוס. אין טעם להגדיר כל אדם עם שיתוק רפה חד כחולה פוליו אם אין לו פוליו, נכון? יש לכך השפעה על הטיפול (במקרה של אבחנה שגויה) ועל הפרוגנוזה של האדם.

ההגדרה של "בידוד בצואה של וירוס הפוליו במקרה של שיתוק רפה חד נחשב כפוליו" קיימת שנים רבות, ולמרות זאת יש פחות ופחות חולי פוליו משנת 1988 (שאז הכריזו על תוכנית ההכחדה של הפוליו) ועד היום.

3. אין חולי פוליו בארץ למרות שהיו בידודים בצואה בשנים 2004 ו-2006.

נכון. אוכלוסיית ישראל מחוסנת היטב נגד פוליו ולכן לא היו לנו מקרי פוליו למרות בידודים חולפים. בשנת 1988, לעומת זאת, ברגע שהוירוס הגיע לאוכלוסיה עם פגיעה במערכת החיסון – היו לנו מקרי פוליו ומוות.

4. ההגנה מהחיסון קצרת טווח ולא אמינה

היא ארוכת טווח* ומאד אמינה.

5. התחסנות לא יכולה למנוע את הפצת הוירוס.

תיקון – התחסנות בחיסון המומת בלבד לא מפסיקה את הפצת הוירוס (כמו שראינו). התחסנות בוירוס המוחלש בהחלט תעצור אותו. זה עבד במצריים לפני חודשים ספורים, אני מאד מקווה שזה יעבוד שוב.

**

עד כאן, אני מקווה. זוהי אחת הרשומות הארוכות ביותר שכתבתי בבלוג הזה, ואפילו שהיא עוסקת בבריאות הציבור ובמגיפות, הפוליו קצת קרוב מדי אלי הביתה. אני מעדיפה את המגפות שלי רחוקות ונידחות.

*הקישור שונה בעקבות הערתם של נועם ורביב ששמו לב שקישרתי למחקר שמדבר על 3 שנות חסינות במקום על המחקר שרציתי לקשר אליו שמדבר על למעלה מעשרים.

 

 

 

 

אודות קרן לנדסמן

אמא, רופאה וחובבת ספרות ספקולטיבית בסדר חשיבות משתנה. שייכת לשבט לנדסמן כבר למעלה מעשר שנים וגאה בכך.
פורסם בקטגוריה וירוסים, חיסונים, מחלות מגיחות, פוליו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

526 תגובות בנושא פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת

  1. מאת פשוט יעל‏:

    תודה על ההשקעה, קרן.

    ניטפוק קטן: "עשרה דברים" , ולא "עשר דברים", כמובן.

      • מאת דפנה‏:

        היי קרן קראתי תודה רבה על המידע. רציתי לשאול אותך אם יש לי תינוקת בת חודשיים וחצי שלפני שבועיים קיבלה חיסון פוליו מומת של גיל חודשיים וטרם קיבלה את שאר השלבים של הפוליט מומת שניתנים בגיל 4 חודשים, חצי שנה ושנה- האם הבת שלי מוגנת??? מותר לה להיות ליד ילדים שקיבלו את החיסון החי מוחלש?? או שאני צריכה לבודד אותה מהעולם??

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          בידוד אף פעם אינו רצוי במקרה של ילד נורמלי. אין צורך להרחיק אותה מילדים אחרים, רק להקפיד על הגיינה – שטיפת ידיים אחרי החלפת כל חיתול ולפני הכנת אוכל. מותר לה ליות ליד ילדים שקיבלו את החיסון מהוחלש, רק לוודא שהם לא דוחפים לה ידיים לפה וכו'.
          כמו כן, אחרי מנה אחת של החיסון המומת 90% מהילדים מפתחים רמה מספיקה של נוגדנים נגד פוליו, כך שהיא יחסית מוגנת.

      • מאת חיה‏:

        שלום קרן,
        ראשית התרשמתי מאד ממה שכתבת והבקיאות הרבה בעניין הפוליו,
        אך בכל זאת אינני רוצה לחסן את ילדיי.
        בתי עולה לכיתה א וסביר להניח שחלק מהילדים בבית הספר יחוסנו
        האם יכול להגרם לבתי נזק מהחשפות פסיבית לוירוס?

        תודה מראש

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          אם ביתך תחשף לחיסון המוחלש ואם ביתך אינה מחוסנת נגד פוליו (בחיסון המומת) היא נמצאת בסיכון של אחד ל-2.5 מליון לפתח שיתוק לאחר חשיפה לחיסון המוחלש. אני ממליצה בחום לגשת לרופא הילדים שלכם ולתכנן תוכנית מותאמת אישית מבחינת חיסונים. כמו כן, רצוי להקפיד במיוחד על הגיינה בתקופה הקרובה.

      • מאת גיתית‏:

        לגבי מחקרים קליניים על ה-BOPV – כתבת שהמחקר השני מציין בדיקה של מתן נגיף מוחלש לאחר מתן נגיף מומת – אבל המחקר בודק בדיוק את ההיפך…
        האם יש מחקרים שכן בודקים את הסדר הזה של מתן החיסונים? לצורך העניין, גם ניתוח רטרוספקטיבי של שגרת החיסונים שניתנה בישראל בין 1990-2004?
        תודה מראש

      • מאת לימור‏:

        היי, תינוק כמעט בן שנה אמור לקבל בשבוע הקרוב את מנת החיסונים של גיל שנה שכוללת את החיסון הרגיל של הפוליו- מומת . אני לא מוכנה לחסן באותו יום את החיסון המוחלש והמומת ורוצה שקודם יקבל את המנה הרגדילה של המומת. כמה זמן אחרי סביר לקבל את המנה של המוחלש שמבקשים כעת לחסן?

      • מאת עדי‏:

        שלום דר
        אני שוקלות לא לחסן את ילדי, אשר מחוסנים בחיסון המומת.
        אשמח לברר מס דברים:
        בהנחה והם נדבקים בימים אלו בווירוס, כמה זמן הוא נשאר במעיים ( זו״מתנה לכל החיים״?)
        האם יש לשקול מתן החיסון המוחלש בהנחה ושוקלים הרחבת התא המשפחתי בעתיד הרחוק? עמ שהרך הפוטנציאלי לא יידבק עד שיגיע זמנו למחומשת?
        תודה!

    • מאת שירי‏:

      שאלה: מנחים את משפחות המתחסנים במוחלש להזהר שלא להדבק 3 שבועות. לשטוף ידיים היטב וכו׳. זה אומר שילד שהתחסן במוחלש שהולך לגן עלול להדביק את הגננות והילדים האחרים בגן, כאלה שלהם בבית בן משפחה עם מערכת חיסון ירודה או שלהם אח תינוק שרק נולד. במילים אחרות ילד שהתחסן במוחלש אסור שילך לגן עד תום זמן ההדבקה. לא? תודה!

      • מאת קרן לנדסמן‏:

        לא.
        הורים לילד שקיבל את החיסון המוחלש צריכים לתדרך את הגננת שהילד קיבל את החיסון המוחלש ולכן היא צריכה להקפיד על רחיצת ידיים וכו'. גם אם הוא מדביק ילד אחר בחיסון המוחלש, הסיכון להורה של הילד האחר יורד לכמעט אפס. ההפרשה של החיסון המוחלש בצואה של הילד שנדבק מילד אחר בחיסון המוחלש היא מאד מאד נמוכה.
        בכל מקרה כדאי לדבר עם רופא הילדים שלכם על החששות האלה.

        (התייעצתי עם מומחית בבריאות הציבור לפני שעניתי על השאלה הזו, רק לוודא שאני לא מטעה אותך)

        • מאת רונן‏:

          הקטנה בת השנתיים וחצי שלי מסיימת טיפול בן שנתיים נגד לוקמיה ביום חמישי הקרוב. כתוצאה מכך היא כמובן עם מערכת חיסונית מוחלשת. הרופאה שלה המליצה להכניס אותה לגן החדש רק אחרי החגים אולם בעיקבות החיסון לכלל האוכלוסיה, היא אומרת שאסור לה להיות ליד ילד שחוסן במשך 6 שבועות, מה שאומר שאפשר לשכוח מהגן החדש למשך שלושה חודשים!
          כמה חיכינו לסיום הטיפול ועכשיו נפלה עלינו הצרה הזו, שלא ממש השתכנעתי שהיא חיונית והכרחית, בזמן שאפילו מקרה אחד של מחלה לא התגלה לאחרונה…
          האם את מסכימה עם ההמלצה לא להכניס את הקטנה שלי לגן במשך תקופה כל כך ארוכה?

          • מאת קרן לנדסמן‏:

            וואו, איזו ילדה אמיצה! איזו תקופה נוראית זו היתה בוודאי. אני מקווה שהכל יהיה בסדר מעתה ואילך.

            כן, מסכימה בהחלט. הסיכון לבת שלך כתוצאה מחשיפה לחיסון המוחלש קיים, ועדיף להמנע מכך. היות וספטמבר ממילא מלא בחגים, זה ישפיע פחות, ואחר כך אפשר יהיה לעשות שיקול חדש. כדאי אולי גם לדבר עם שאר ההורים בגן ולבדוק מה המצב של הילדים האחרים, ולעודד אותם להשלים את החיסון מוקדם ככל הניתן כדי שבתך תוכל לחזור לגן מוקדם ככל הניתן.

      • מאת מיכל‏:

        שלום קרן ותודה על הכתבה הרציונלית בים השמועות. כמה זמן לאחר מתן החיסון החי מוחלש מופרש הנגיף ממערכת העיכול ומה יותר מסוכן לתינוק בן יומו- להכניס את החי מוחלש הביתה על ידי חיסון אחיו או לחכות לחיסון הראשון המומת בגיל חודשיים מתוך הנחה שבאזורנו לא נמצא כרגע נגיף הפרא, ואיך אפשר לגרום לילדים לרחוץ ידיים במשך 20 שניות על פי הוראת משרד הבריאות…?

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          התינוק מוגן על ידי נוגדנים מאימו (את, במקרה הזה), בהנחה שהיא אכן קיבלה חיסונים כילדה. הנוגדנים מחזיקים מעמד עד החיסון הראשון בגיל חודשיים (בגלל זה אי אפשר לחסן תינוק נגד פוליו לפני גיל חודשיים). יהיה מסוכן יותר אם אחיו הגדול יביא הביתה פוליו, אם הוא יגיע לאיזור שלכם בארץ.
          אני לא יודעת בן כמה אחיו הגדול – יש אסטרטגיות שונות לגילאים שונים. אם הוא גדול ממש, מספיק להסביר לו שהוא מפריש עכשיו וירוס מוחלש בצואה וכדי לשמור על כולם הוא צריך לשטוף ידיים. עם הילדים שלי (כשהם היו קטנים) היינו שרים שירים של 20 שניות, רוחצים ידיים ביחד, משחקים עם הסבון ודברים דומים. זהו גם הרגל טוב לחיים באופן כללי, לא רק לתקופות של פוליו בארץ.

          • מאת קרן‏:

            שאלה דומה,
            אני מתגוררת במודיעין ויש לי שלושה ילדים בני 2.6,4.8 ו 7.8 שחוסנו בהתאם לתוכנית החיסונים. כעת אני מתלבטת האם עלי לתת להם את החיסון המוחלש בעיקר בגלל שבעוד כחודש -שישה שבועות, אולי פחות… אני אמורה ללדת.
            התייעצתי עם רופאת הילדים שלי שאמרה שכדאי כעת לתת לשלושתם את המוחלש , כמה שיותר מהר לפני הלידה ומכיון שבששת השבועות הקרובים הם יהיו מדבקים- אז כדאי לחסן במהירה ובתקופת החפיפה (כשהם עדיין מפרישים את הנגיף בצואה והתינוק כבר נולד) יש להקפיד טוב טוב על הגיינה בייחוד מרגע שהתינוק ייולד.
            אבל, לאחותי יש ילד בן שנה וחודשיים שגם חוסן בהתאם לתוכנית החיסונים ותינוק בן שבועיים. רופאת הילדים שלה אמרה לה לא לחסן את הגדול במוחלש כעת כי זה יחשוף את הקטן לנגיף – בדיוק ההיפך מההנחיה שאני קיבלתי.
            כמובן שילדי בעוד כשבוע חוזרים למסגרות החינוכיות ואז בכלל תהיה חשיפה ..
            אשמח לשמוע מה דעתך, אני לא ממש מקבלת תשובות ברורות. נראה שאין תמימות דעים בנושא ואני מתקשה לקבל החלטה האם כדאי לחסנם או לא ואם כן באיזה מועד . המון תודה

            • מאת קרן לנדסמן‏:

              הריון לא נחשב מצב של דיכוי חיסוני, וגם לא תינוק מתחת לגיל חודשיים. תינוק קטן מקבל את הנוגדנים מאימו (בהנחה שהיא חוסנה בילדותה), ולכן לא חשוף לבעייה לאחר חיסון האחים הגדולים. לפיכך אין בעיה לחסן את האחים הגדולים. בכל מקרה המצב המסוכן יותר הוא פוליו בבית….
              בכל מקרה אחרי החיסון המוחלש יש להקפיד על הגיינה – שטיפת ידיים במשך 20 שניות אחרי כל שימוש בשירותים ולפני הכנת אוכל.

  2. מאת יעל‏:

    אני תוהה, אולי אפשר לגייס כמה מאלה שטוענים בתוקף שפוליו לא גורם למחלה ולהזריק להם את הוירוס כדי לבדוק מה יקרה? מבחינתם זה לגמרי בטוח, לא?

    (כן, הם בטח חוסנו בעצמם כשהיו ילדים וכן, זה לא אתי).

  3. מאת אלף‏:

    אני אמא לילדה עם פגיעה במערכת החיסון עקב מחלה כרונית (אסור לה לקבל חיסונים חיים-מוחלשים), היא קיבלה בזמנו גם IPV וגם OPV (נולדה לפני 2005 והחיסונים היו לפני שהיא חלתה/אובחנה).

    אנחנו אמנם לא גרים בדרום, אבל אני מודאגת מאוד מבריכת השחיה הציבורית…. האם פוליו יכול לעבור במי הבריכה? האם אני צריכה להיות מודאגת לגביה אם חוסנה?

    תודה!

  4. מאת יובל‏:

    יעל, אשמח להתחסן בחיסון המוחלש. בבליעה (שזו דרך ההדבקה החביבה על הוירוס), או בזריקה כפי שהצעת.
    מלבד זאת, אם תהיי מוכנה ללמוד קצת אימונולוגיה (מומלץ מ"אימונולוגיה" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה), על סוגי החיסונים ותגובת הגוף לחיסונים, אהיה מוכן לשתות ליטר שלם של תרופה הומאופתית לבחירתך (בתנאי שהיא נבדקה במעבדה לעמידה בכללים ההומאופתיים), בתוך 5 דקות.

    • מאת יעל‏:

      אתה מדבר אלי? אם כן, אז לא הבנתי למה אתה מתכוון.

      • מאת יובל‏:

        אני מתכוון שאני מוכן להיות אחד מאותם אלף איש. אם תהיה המלצה לחיסון באזורי, אקדים לקחת אותו.

        אני גם טוען שלא למדת אימונולוגיה, וממליץ לך על ספר טוב בעברית לשם כך.

        • מאת יעל‏:

          לא הבנת. אני הצעתי לקחת אנשים שטוענים שפוליו לא גורם למחלה ולהזריק להם את הוירוס הפראי החי, זה שנגדו מחסנים.
          אני מתייחסת למה שקרן כתבה פה: "אני לא מכירה ניסויים שבהם יזריקו אותו לבני אדם."

          זהו, אז הצעתי לערוך את הניסוי על מתנדבים, אותם אנשים שטוענים בלהט שלא צריך להתחסן כי הפוליו לא גורם למחלה והשיתוק נגרם בגלל DDT. נעשה עליהם את הניסוי שיבדוק האם וירוס הפוליו גורם לשיתוק או לא. צריך רק קבוצה מספיק גדולה של מתנגדי חיסונים שלהוטים להוכיח שהם צודקים ושלא התחסנו בעברם בעצמם וניתן לסטטיסטיקה לעבוד.

          • מאת יובל‏:

            אופס, באמת לא הבנתי אותך…

          • מאת דוד‏:

            כשנדבקים מפוילו הוא לא מגיע ישירות למחזור הדם ב 99 אחוז מהמקים הגוף יתגבר עליו ללא בעיה … אם ארגון הבריאות העולמי הצליח למגר את המחלה מהעולם לכה כל ילדי ישראל צריכים להתחסן ואיך הגיע פוליו לביוב אם לא מחיסון? לא מוכן להכניס דבר בטח לא rna או dna של שום דבר ישירות למחזור הדם… מה שמיגר את המגפות מהעולם: מים זורמים בכל בית….
            במקומות בהם אין מים זורמים בבתים, ארגון הבריאות העולמי ניצב חסר אונים…
            אבל למה להתעסק עם האמת…
            היא לא מכניסה כסף ולא גורמת לאזרח לצעוק לעזרה לאח גדול שיגן עליו מ צרה… מעניין אם המילה ציבור סתם מזכירה את האמרה: צי בור. 🙂
            כל טוב ורק טוב שיהיה…

            • מאת עמוס‏:

              הממ… כי נשארו עוד כמה מקומות שבהם המחלה לא מוגרה ומהם היא יכולה להתפשט שוב. והסיבה שהיא לא גורמת נזקים כמו פעם ואפשר לעצור את ההתפשטות שלה היא כל "צי הבורים" שטורח להתחסן. ומדהים לראות איך מחלות חוזרות למקומות שבהם יש אנשים שבטוחים שהם חכמים למרות שאת החוכמה הכי בסיסית והכי חשובה – לדעת שהם לא יודעים – הם שכחו.

              לא מוכן להכניס שום דבר… ממליץ לך לא לאכול, לא לשתות ולא לנשום. הגיינה כבודה במקומה מונח אבל לחיידקים ווירוסים יש עוד דרכים לעבור.

              החיסון גם לא ממש מכניס כסף כי הפטנט עליו נגמר אבל האמת היא הדבר האחרון שמשנה למי שמאמין בתאוריות קונספירציה.

            • מאת מוחיטו‏‏:

              יש כשל (לוגי, לא חיסוני…) בתזה שלך, דוד. איך יתכן שמקור נגיף הפוליו הפראי במגפה הנוכחית הוא בחיסון המוחלש, אם חיסון זה כלל לא ניתן מאז 2004?

            • מאת יעל‏:

              איך פספסתי אותך, דוד?

              כתבת: "כשנדבקים מפוילו הוא לא מגיע ישירות למחזור הדם ב 99 אחוז מהמקים הגוף יתגבר עליו ללא בעיה …"
              תשובה: נכון מאוד. האמת, יותר מ 99%, אבל נשתמש במספר הזה כי הוא נוח. מה עשה לך ה 1% הנותר שאתה מוכן להניח לו להפוך לנכה באופן קבוע או חלילה למות?

              כתבת: "אם ארגון הבריאות העולמי הצליח למגר את המחלה מהעולם"
              תשובה: הוא עדיין לא הצליח למגר את המחלה מהעולם. כמו שקרן הסבירה חזור והסבר, יש שלוש מדינות שלא מחסנות והפוליו משתולל בהן – ניגריה, פקיסטן ואפגניסטן. ילדים שם חולים בשיתוק וגם מתים. אילו שלוש המדינות האלה היו מחסנות, אז היום כבר לא היה לנו פוליו, ולא היה צריך לחסן לא במומת ולא במוחלש.
              לאחרונה הפוליו חזר לככב גם בסומליה, בה בגלל מלחמת האזרחים הבלתי נגמרת הכיסוי החיסוני נפגע מאוד. זה רק מוכיח כמה חשובים החיסונים כדי שלא יהיו לנו פה מגפות.

              כתבת: "לכה כל ילדי ישראל צריכים להתחסן"
              תשובה: כי כרגע יש פוליו אמיתי (לא מוחלש) שמסתובב בין הילדים המחוסנים במומת ועלול להדביק אנשים שמערכת החיסון שלהם לא תקינה. לכן כל ילדי ישראל צריכים להתחסן במוחלש, כדי להפסיק את ההפצה של הנגיף. זו אחריות ציבורית לטובת ה 1% שציינת למעלה.

              כתבת: "ואיך הגיע פוליו לביוב אם לא מחיסון?"
              תשובה: זהו, הטריק היפה הוא שבדיקות מעבדה יכולות לקבוע האם נגיף הפוליו שנמצא בביוב מקורו בחיסון או באדם שנושא את הוירוס האמיתי, זה שעושה ילדים משותקים ומתים בפקיסטן. בדיקות מעבדה קבעו במפורש שהפעם מקורו של הנגיף הוא מעיים של אדם שנושא את הנגיף הפקיסטני.

              כתבת: "לא מוכן להכניס דבר בטח לא rna או dna של שום דבר ישירות למחזור הדם…"
              תשובה: ראשית, הוירוס המוחלש ניתן בבליעה. שנית, גם הוירוס המומת לא ניתן ישירות למחזור הדם אלא לשריר. שלישית, כל דבר שאתה אוכל מכיל אבני בניין גנטיות! גם כשאתה נושם, נכנסים לריאות שלך חיידקים ונגיפים. ישר לריאות שלך!

              כתבת: "מה שמיגר את המגפות מהעולם: מים זורמים בכל בית…. במקומות בהם אין מים זורמים בבתים, ארגון הבריאות העולמי ניצב חסר אונים…"
              תשובה: אז איך לדעתך חיסלו את האבעבועות השחורות? אחת המחלות הקטלניות בהיסטוריה ש*נעלמה מהעולם* לאחר שהצליחו לחסן את *כולם*. היום לא מחסנים יותר נגד אבעבועות שחורות, כי המחלה לא קיימת. מים זורמים זה חשוב, אבל חשוב עוד יותר לעצור את ההדבקות. גם החיסונים נגד פוליו מונעים תחלואה גדולה גם במקומות שאין בהם מים זורמים, כמו כפרים נידחים בהודו ואפריקה.

              כתבת: "אבל למה להתעסק עם האמת…"
              תשובה: כן, הראיתי שהאמת קצת רחוקה ממה שכתבת.

              כתבת: "היא לא מכניסה כסף ולא גורמת לאזרח לצעוק לעזרה לאח גדול שיגן עליו מ צרה… מעניין אם המילה ציבור סתם מזכירה את האמרה: צי בור. :-)"
              תשובה: תתפלא לדעת כמה אנשים מרוויחים מההפחדות האלה. המון כסף אנשים עושים מזה. רק תראה כמה פרסומת חינם רופאה מסוימת שמקבלת פציינטים באופן פרטי ומוכרת להם מים קיבלה כי הוידאו שלה מסתובב ברשת ומופץ כאילו אין מחר. ויש עוד כמה כמוה.

              כתבת: "כל טוב ורק טוב שיהיה…"
              תשובה: או, סוף סוף אנחנו מסכימים על משהו!

  5. מאת דוד‏:

    תודה על כל ההסברים. סופסוף משהו שעוזר קצת להבין…

    ואיך אפשר בלי איזה שאלה… :
    במידה ובבית יש תינוק שטרם חוסן בכל שלושת השלבים של הנגיף המומת – האם יש (ו/או מה) הסיכון לחסן את הילדים הגדולים יותר בגרסה המוחלשת?

    תודה מראש

  6. מאת ערן‏:

    שלום לד"ר
    תגובותיך מטעות:
    כתבת: "כמובן שאי אפשר לרשום חיסון בלי להוכיח שהוא בטוח ואת זה עשו בניסוי הקליני שבדק את היעילות שלו." – הניסוי הזה שהבאת אליו קישור מתיחס בכלל ללחברה הודית ולא לGSK
    בסעיף לאחר מכן גם החיסונים שנעשו בעבר (בניגוד לאלה שעוד לא הסתימו) לא נוגעים לחיסון הקיים.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הם כולם מתייחסים לחיסון הביוולנטי.

      • מאת ערן‏:

        כל הקישורים שהבאת לניסויים שהסתיימו לא מתיחסים לחיסון של GSK מ2009 שניתן פה בארץ. חלק מהקישורים מתיחסים בכלל לחברת Panacea ההודית.
        אם את טוענת אחרת בבקשה אנא תני פה קישור לניסוי שנעשה על החיסון של GSK Polio Sabin One and Three עם תוצאות סופיות של הניסוי ?

        • מאת ערן‏:

          כידוע לך כרופאה יכול להיות הבדל בין שני חיסונים אפילו מאותו סוג כאשר הם מיוצרים על ידי שתי חברות שונות. יתכן שאחד ייצר חיסון בטוח והשני מסוכן.

          • מאת קרן לנדסמן‏:

            לא. ידוע לי, כרופאה, שכל תרופה שהיא, לא משנה איזו, אם היא זהה לתרופה קיימת לא צריכה לעבור ניסויי בטיחות ומועילות כמו התרופה הקיימת, אלא רק להראות שהיא זהה לתרופה הקיימת.

            החיסון הביוולנטי של GSK מאושר על ידי ה-WHO לשימוש, היות והוא עומד בסטנדרטים שלהם:
            http://www.who.int/immunization_standards/vaccine_quality/PQ_185_bOPV13_GSK_20_dose/en/index.html

            כמו כן, תגובות עוקצניות ומתנשאות ימחקו בעתיד.

            • מאת ערן‏:

              מתנצל אם התגובה נשמעה מתנשאת.
              לענייננו:
              את מוכיחה בעצם את מה שכתוב: שהחיסון לא עבר אף ניסוי קליני אלא אם
              את יכולה להגיד באופן ברור וחד משמעי שהתרופה של החברה הההודית זהה במרכיביה ,מינוניה ,הדרך בה היא יוצרה לזו של חברת GSK כך שהיא מיתרת את הצורך לבדוק את החיסון של GSK?

              לגבי אישור הWHO -זה עדיין לא אומר שמישהו ניסה אותה.

              • מאת קרן לנדסמן‏:

                כלומר מבחינתך ארגון הבריאות העולמי משחק רולטה עם חיי ילדים בכל העולם?
                רק שאני אבין.

              • מאת trilliane‏:

                ערן, הגישה שלך שומטת את הקרקע מתרופות גנריות ובכלל, מאין ספור מוצרים בתחום המזון, תוספי המזון, הרפואה והקוסמטיקה שמקבלים אישור ע"ס רשימת הרכיבים הידועים והמוצהרים שהם מכילים.

                • מאת ערן‏:

                  טריליאן,
                  לא אני טענתי את זה .זו ד"ר לנדסמן שאמרה:
                  "החיסון הוא אותו חיסון שבו משתמשים מאז שנות החמישים שתופעות הלוואי שלו ידועות. אבל כמובן שאי אפשר לרשום חיסון בלי להוכיח שהוא בטוח ואת זה עשו בניסוי הקליני שבדק את היעילות שלו."

                  עכשיו השאלה אם היה ניסוי או לא.

                  • מאת trilliane‏:

                    לפי מה שאני מבינה זה אותו חיסון, רק יצרן אחר. לא המציאו את הגלגל מחדש.
                    אתה צורך יום יום מוצרים שלא נבדקו אחד אחד אלא אושרו לשיווק ע"ס הרכיבים הידועים והמוכרים שלהם. אז מה ההבדל?

                    • מאת ערן‏:

                      מה הסיכוי ששני יצרנים שונים ייצרו בדיוק את אותו החיסון כאשר הם משתמשים במעבדות שונות, במרכיבים שונים, בתהליכים שונים.

                      ויכול להיות שקרה הנס ושניהם ייצרו בדיוק את אותו החיסון ולכן ביקשתי מד"ר לנדסמן שתאשר שזה בדיוק אותו מוצר.

                    • מאת trilliane‏:

                      באותו אופן שבו חומרים שונים מיוצרים במעבדות שונות בעולם (ולא רק תרופות, כאמור) וניסויים נערכים במעבדות שונות בעולם וכל עולם המדע עובד. באופן שבו יש "מתכון" מפורט שצריך לעקוב אחר הוראותיו. אני לא יודעת על סמך מה אתה טוען שהם משתמשים "במרכיבים שונים, בתהליכים שונים". תוכל להביא סימוכין לכך?

                      גם חיסוני הפוליו הראשונים שניתנו בישראל בשנות החמישים לא יובאו מארה"ב אלא יוצרו כאן באותה שיטה (שפיתח ממציא החיסון). בדיוק קראתי על כך היום כתבה (ישנה) ב"הארץ":
                      http://www.haaretz.co.il/misc/1.1278071

                    • מאת עמית‏:

                      לפי מה את מבינה שזה בדיוק אותו חיסון? אולי חלק מהמרכיבים שונים? ספקולציות הן לא
                      בסיס מספק. היכן הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות.

                    • מאת מורן‏:

                      עמית, זה מאוד משעשע שתגובה שמתחילה ב"אולי המרכיבים שונים" ממשיכה ב"ספקולציות הן לא בסיס מספק". הן אכן לא – לכן תיאוריות קונספירציה לא מחזיקות מים.

                  • מאת יולי‏:

                    ערן, אתה מבלבל מושגים.
                    תגגל לרגע "תרופה ג'נרית" ואז תחזור לדיון. מדובר על אותו חיסון, כמו שכל המשפחה של פרצטומול זה אותו האקמול. ההבדל הוא בחומרים הלא פעילים שמוסיפים לטובת הנפח. את בטיחות החיסון או התרופה צריך להוכיח פעם אחת, לאחר מכן רק מוכחים שהשוני בהרכב החומרים הלא פעילים לא פוגע ביעילות החיסון או התרופה.

                    • מאת ערן‏:

                      יולי,
                      אבל מאין את יודעת שמדובר על אותו חיסון. חיסון זה תהליך הרבה יותר מורכב מסתם לקחת שני נגיפים ולהוסיף להם חומרים. יש פה המון שאלות פתוחות והשאלה היא למה משרד הבריאות לא מפרסם חומר מסודר על ניסויי הבטיחות של הניסוי ואיפה יש כזה בכלל?

                  • מאת trilliane‏:

                    על סמך מה שקראתי כאן ובמקורות אחרים:
                    בשנות החמישים פותחו שני חיסונים. קודם פותח חיסון מומת ואחריו חיסון חי-מוחלש.
                    את החיסון החי-מוחלש מכירים כבר זמן רב וחיסנו בו במשך שנים רבות גם כאן (בהתחלה בייצור מקומי, בהמשך ביבוא). זאת ועוד, יודעים שאם החיסון החי-מוחלש ניתן אחרי החיסון המומת זה מבטל את תופעות הלוואי שלו.

                    מה שקורה עכשיו הוא שמחסנים ילדים שכבר קיבלו את החיסון המומת בחיסון חי-מוחלש (כפי שנעשה בעבר בהצלחה) רק שהפעם הוא אפילו בטוח יותר כי הוציאו ממנו את זן 2 שנחשב למסוכן, אבל לא הוסיפו לו רכיבים חדשים.

                    את אותו החיסון, בלי זן 2, בדקו כדי לוודא שגם אחרי שהוציאו ממנו רכיב הוא עדיין יעיל (כי אין סיבה לחסן סתם, מן הסתם) והתגלה שאכן כן.

                    יש כמה חברות שמייצרות את החיסון החי-מוחלש ללא זן 2 ומדינת ישראל בחרה לקנות מאחת מהן. לטענה שלא מדובר באותו חיסון לא ראיתי שום ביסוס. אני יוצאת מנקודת הנחה שהאחראים במשרד הבריאות מבינים דבר או שניים בתרופות ובחיסונים ושאם הם בחרו לקנות מהחברה מסוימת הרי שיש לה אישור לייצר את החיסון והיא עומדת בתקנים הנדרשים ולא מדובר באיזו מעבדה פיראטית אי שם בחור נסתר.

                    אז לסיכום, מה היה לנו כאן:
                    א. חיסון ותיק ומוכר היטב משנות החמישים.
                    ב. נמצא בטוח לשימוש אחרי מתן חיסון מומת.
                    ג. ניתן עכשיו בצורה שבה רק הוציאו ממנו את הרכיב שהיה בעייתי מלכתחילה מה שרק הופך אותו לבטוח יותר.
                    ד. נבדק גם בצורתו הנוכחית.

                    אותי זה מספק. אני לא מאמינה בתאוריות קונספירציה ולא חושבת שאנשי משרד הבריאות מעוניינים להמר על חייהם של אזרחי ישראל (הרי זו בדיוק הסיבה שמחסנים…). אני מבינה שיש אנשים שקשה לספק אותם ולא משנה אילו הסברים וכמה קישורים ומחקרים הם יקבלו, עדיין ימצאו פגמים וסיבות למה החיסון בכל זאת לא בסדר. אין לי מה לעשות נגד זה.

                    • מאת עמית‏:

                      שורה תחתונה אף אחד מהתומכים בחיסון הפוליו יכול להביא אפילו קישור אחד לבדיקות בטיחות שנערכו לו.
                      כל האמירות על בטיחות החיסון מסתמכות על אמונה שמישהו אי שם בגופים המוסמכים בדק את החיסון. ואולי לא בדקו אותו?

                    • מאת trilliane‏:

                      זו כמובן לא הייתה השורה התחתונה שלי… אבל ברור לי שזה חסר טעם. באנלוגיה, בשורה התחתונה אף אחד גם לא יכול לדעת אם אתה בכלל הומו ספיאנס. מי יודע? לא בדקתי… אז אולי החיסון הזה לא רלוונטי לך בכלל. 🙂

                    • מאת איתי בבניק‏:

                      וואוו…
                      דר', אני מקווה שאת לא מתחרטת על הפוסט הזה (והבלוג. ולימודי הרפואה) בעקבות שלשול התגובות בשרשור. חלקן מחופפות כדבעי.
                      אווו! אווו! יש לי שאלה: זה חיסון לפוליו, וידוע שמפלצת הספגטי המעופפת לא הולכת. מי יכול להבטיח לנו שהעא לא הולכת כי יש לה פוליו והיא משפריצה אותו עלינו, וה-"חיסון" הזה לכאורה אינו רק מזימה של השלטונות משתפי הפעולה להרגיע אותנו? אני רוצה שבעים מחקרים, עשרה ספרים, וחצי מיליון זלוטי במטבעות לא מסומנים ורק אז אשתכנע.

                  • מאת י.א‏:

                    ערן, ואם היו עושים ניסוי קליני אז מה? זה הרי על "ארגז" אחר – איך אתה יודע שמה שמכרו לנו יש לו אותו הרכב כמו מה שבדקו?

                    מה שנכון הוא שניסיון "רמדיה" מלמד שראוי שיהיה למשרד התקציב והיכולת לבדוק הרכבים בכללי. אבל דווקא במקרה הספציפי לא נראה שיש יסוד להפצת פניקה. בלשון המעטה.

                • מאת אורן‏:

                  טריליאן, ההשוואה שלך לוקה בהפשטת-יתר.
                  קשה להשוות בין וירוס חי שעבר תהליכים להחלשתו לבין ויאגרה, שמכילה חומר פעיל בודד.
                  הוירוס מורכב יותר מהמוצרים שהזכרת במספר סדרי גודל.

                  • מאת trilliane‏:

                    על סמך מה אתה טוען זאת? אתה יכול לפרט את המורכבות הזו ומנין לך שלא נעשות אותן
                    פעולות בדיוק ולא ניתן לשחזר אותן?

                    ומה עם שלל תרופות הכוללות יותר מחומר פעיל אחד? ותכשירים? תוספי מזון? ומזון?

                    לא ראיתי טענה כזאת עולה נגד אין ספור מחקרים אחרים. למשל כשאנשים טוענים שלא בריא לשתות חלב ע"ס מחקר כזה או אחר, לא ראיתי טענה שאומרת "אבל החלב שלנו הוא של תנובה / טרה / יוטבתה, זה בכלל לא כמו החלב ששותים מיליוני אנשים אחרים בעולם, אז המחקר לא רלוונטי".

              • מאת יובל‏:

                האם הדקסמול של דקסון עבר ניסוי קליני? האם ה"אקמול", ומה עם ה"צפווויט"?

                • מאת עמית‏:

                  תילי תילים של ספקולציות. מדוע משרד הבריאות לא מספק לינקים לניסויי הבטיחות שעבר החיסון? מדוע משרד הבריאות אינו אומר בצורה ברורה אפילו מה החיסון שהוא עומד לתת? מדוע דרושה עבודת בילוש כדי להגיע לשם וליצרן של החיסון? איך האחראים במשרד הבריאות כל כך משוכנעים בבטיחות החיסון והחברים כאן לא מצליחים למצוא אפילו ניסוי אחד לבדיקת בטיחות?????

                  • מאת עמוס‏:

                    נראה לי שאלה שאלות שנכון להפנות למי שאחראי על ההסברה במשרד הבריאות. אישית, נראה לי שלדאוג שהחיסונים יגיעו למי שרוצה וצריך אותם חשוב יותר מלענות לנודניקים שדורשים רף הוכחה גבוה בצורה מגוחכת לחיסונים אבל יאמינו לכל קונספירציה נגדם.

                    • מאת עמית‏:

                      אם לדעתך השם המדויק והיצרן של החיסון, ולינק לניסוי בטיחות זה
                      רף גבוהה במיוחד אתה מוזמן להזריק לעצמך ולילדך כל חיסון שמשרד הבריאות ממליץ עליו.
                      לדעתי משרד הבריאות צריך לשמור מעט אנרגיה בשביל לפרסם את הנתונים האלה.

                    • מאת יעל‏:

                      תגובה לעמית שאי אפשר להגיב לו ישירות כי הפתיל הגיע לשיא אורכו:

                      עמית, אתה רשאי לפנות למשרד הבריאות ולבקש ככל העולה על רוחך בהתאם לקריטריונים שהצבת על דעת עצמך לחיסונים.

                      רוב האנשים יעדיפו לסמוך על אנשים שיש להם פי כמה וכמה ידע מאשר לאדם הממוצע וכמו כן נסיון רב.
                      בסופו של דבר יש אנשים שזו האחריות שלהם ויש להם את הכישורים והידע בשביל זה, שהם רכשו במשך שנים רבות של לימודים ועבודה.
                      עד כה הנסיון מלמד שתוכנית החיסונים העולמית עובדת, מכחידה מחלות, מפחיתה מאוד את השיעורים של מחלות אחרות.
                      קראתי מה שמתנגדי החיסונים כותבים, ובכנות הכל נראה לי כמו תיאוריות פרנואידיות, שמניחות כעובדה שבמשרד הבריאות ובבתי החולים יושבים טמבלים שמקבלים שוחד מחברות התרופות, אין להם טיפת שיקול דעת, ובאמת יעדיפו לסכן תינוקות וילדים ביודעין (כולל את הילדים שלהם שמקבלים חיסונים) ולמרות שאם יתרחש אסון הם ישלמו על זה מחיר אישי.

                      אני תוהה אם אתה גם דורש ממכון התקנים להמציא לך בדיוק את כל המחקרים והסעיפים שלפיהם הוא קובע תקני בטיחות או ששם אתה סומך על אנשי המקצוע. וכן, יש לא מעט תקנים שהמכון קובע שנוגעים לחיי אדם, כמו תקני חשמל ועוד. אתה באמת רודף גם אחריהם באופן אובססיבי כזה?

  7. מאת אום נטע‏:

    תודה, קרן, הבהרת לי הרבה דברים שלא הייתי מודעת להם.

  8. מאת גילה‏:

    האם בטוח ללכת לים? יש לי תינוק קטן, רצית לקחת את אחיו הגדול המחוסן בוירוס המומת, אך עכשיו אני חוששת..

  9. מאת מורן‏:

    קרן שלום, יש לי ילד בן שנה וחצי שקיבל את החיסון המומת. בימים הקרובים אני צפויה ללדת תינוקת קטנה, השאלה היא אם לא צפויה סכנה בכך שאחסן את בני בחיסון המוחלש ובכך יעבור לתינוקת שלא מחוסנת כלל? אנחנו גרים בבאר שבע. תודה על העזרה

  10. מאת איתי בבניק‏:

    דר', משקיענית כתמיד. תענוג לקרוא אותך. השכלתי ואוששתי, תודה!

  11. מאת מעין ברנע‏:

    את נהדרת! איזה כיף שערכת את הסקירה הזו ואני סופסוף יכולה להפיץ מידע אמין ומסודר מול כל חובבי הקונספירציה. תודה רבה רבה שטרחת והשקעת את הזמן והבאת מקורות "קצת" יותר אמינים מ- Ynet (שראיתי באחד הקישורים המופצים) או מאמרים מ- 1950 (בקישור אחר).

  12. מאת ליאור‏:

    כל מה שכתבת כבר נאמר ע"י משרד הבריאות, אבל השאלה שעדיין נשאלת מבחינתי היא, האם אני כאמא אחראית על מניעת הדבקה של אחרים?
    את טוענת, וגן משרד הבריאות, שהחיסון המומת, על כל מנותיו, מעניק הגנה של 99% מפני המחלה, אם כי הילד עדיין יכול להיות נשא ולהדביק אחרים. השאלה היא מה האינטרס שלי, כאמא, לחשוף את ילדיי לסיכון – אפילו של 1 למיליון – אם הם עצמם בכל מקרה לא יחלו? האם ההגנה על ילדים אחרים אינה מתפקידם של הוריהם?
    זו שאלה קשה מבחינתי. חיסנתי את ילדיי בכל החיסונים במועדם, כך שאין לי התנגדות לחיסונים באופן עקרוני, אבל במקרה הזה – לא ברור לי למה בריאות האוכלוסיה הלא מחוסנת צריכה להיות מוטלת על כתפי ילדיי…
    אשמח לתשובתך.

    • מאת ליאור‏:

      ועוד שאלה –
      מהי תקופת הגנת החיסון? נאמר בעבר שהחיסון אינו פג תוקף. האם זה נכון?

    • מאת עמוס‏:

      אז את לא רוצה לעזור לפטור את העולם (או לפחות את ארצנו) מעונשם של וירוסים מזיקים – בסיכון אפסי אם לא אפס. שימשיכו להסתובב בביוב, זה לא שהם יכולים לפתח מוטציה שתהפוך את החיסון ללא יעיל אם הם יסתובבו שם מספיק זמן או משהו, אני לא יודע אם זה יקרה אבל את הסיכון הזה את רוצה לקחת?

    • מאת יעל‏:

      הסיכון של 1 למליון הוא רק לגבי ילדים שלא חוסנו בכלל.

      אם מדובר בילדים שכבר קיבלו את החיסון המומת, אז ככל הידוע היום הסיכון הוא 0. מעולם לא דווח על מקרה של שיתוק כתוצאה מהחיסון אם הילד קיבל קודם את החיסון המומת. לכן משרד הבריאות מחסן *רק* ילדים שכבר קיבלו חיסון מומת.

      לגבי בריאות האוכלוסיה הלא מחוסנת, גם הילד שלך היה "לא מחוסן" במשך תקופה כלשהי, והילדים האחרים שחוסנו הגנו על בריאותו. ככה כולם עוזרים לכולם.

      • מאת ליאור‏:

        מה שרשמת לגבי סיכון 0 זה לא נכון, אפילו לדברי משרד הבריאות עצמו. היום בבוקר ראיינו בכיר במשרד שאמר שזו אחת הסיבות שלא מחסנים את כל הילדים בחיסון המוחלש, כי אפילו אם יש סיכון של 1 למיליון, לא רוצים לקחת אותו סתם. וכמובן שמדובר רק בילדים מחוסנים, כי האחרים לא מקבלים את החיסון המוחלש.

    • מאת trilliane‏:

      בלי לפקפק חלילה באהבתך לילדייך, אני מניחה שיש עוד אנשים אחרים בעולם שחשובים לך ויקרים ללבך… וחלקם יכולים להיות (בלי שתדעי ואולי אפילו מבלי שהם ידעו) אנשים עם בעיות במערכת החיסון. אלה (לא דוגמאות מקוריות שלי) יכולים להיות אנשים מבוגרים וכבר פחות בריאים במשפחה (סבא וסבתא, למשל), שכן שמחלים מסרטן, חברה שעוברת טיפולי פוריות, תינוק חדש במשפחה שזה עתה בא לעולם (וכמובן עוד לא חוסן)… את לא בהכרח יכולה לדעת.
      בריאות האוכלוסייה לא מוטלת על ילדייך, היא מוטלת על כל האוכלוסייה, ואת וילדייך הם חלק ממנה.

  13. מאת ליאור‏:

    היי קרן, תודה על ההשקעה, עשית לי סדר בדברים בצורה הכי קריאה שאפשר. אני גרה באיזור ב"ש וצריכה לחסן את הקטנה בת פחות מ-5 חודשים. האם אין סיכון לחסן במוחלש לפני שסיימנו את סידרת המומתים?

  14. מאת יויו‏:

    תודה על רשומה מצויינת.
    למה מחסנים רק ילדים? לא יותר יעיל לחסן את כלל האוכלוסיה ( בפרט שהזיכרון החיסוני אצל מבוגרים חלש יותר?)

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      כי כרגע רק הילדים הם מקור להמשך הפצת הנגיף. המבוגרים חוסנו בחיסון המוחלש בילדותם ולכן כרגע לא מהווים מקור העברה והדבקה. אולי נגיע לחיסון מבוגרים, אבל עדיין לא.

      • מאת מוטי‏:

        קרן, זה לא מדוייק.
        ידוע שהחיסון שקיבלנו בילדותינו תקף עד 20 שנה.
        אני בן 30.
        אני יכול להיות נשא של הנגיף ולכן אני יכול להעביר אותו לאחרים.
        אז לא רק הילדים הם מקור להפצת הנגיף אלה גם מבוגרים.

        לדעתי הרבה יותר קל לבקש מכל התינוקות להתחסן בשביל כלל האוכלוסיה כי תינוקות לא יכולים להחליט וההורים לא בודקים את הנושא וזורמים עם ההנחיות של משרד הבריאות כשזה נוגע לבריאות יקירהם.

        אם משרד הבריאות היה מבקש מהמבוגרים להתחסן אז שיעור ההתחסנות היה נמוך מאוד ביחס לתינוקות ולכן זה מה שהוחלט.

        התינוקות שלנו נמצאים בחזית להגנה על האוכלוסייה. אבל מה המחיר? אף אחד לא יודע באמת כי זה אף פעם לא נבדק…

  15. מאת קורל‏:

    פוסט ממש מרתק.

    תודה רבה לך על הנגשת הידע להדיוטות… 🙂

  16. מאת נתן‏:

    תודה רבה על ההשקעה קרן,
    השכלתי 🙂

  17. מאת אביבה‏:

    חבל (בשבילך אני משערת) שזה משכנע דווקא את המתנגדים לחיסון.
    מהדברים שלך ברור שהילד שלי (לצורך העניין) הוא בעצם סכנה פוטנציאלית לציבור שכן הוא עלול להיות פרזיט שמפיץ פוליו לכל עבר מבלי לסכן את עצמו (כי הוא מחוסן בחיסון המומת).
    הסיבה היחידה לגרור אותו עכשיו לטיפת חלב ולתת לו חיסון נוסף היא בשביל להגן על אחרים.
    זו אחלה סיבה מנקודת המבט שלך כאפידמולוגית. מצד שני, מנקודת המבט שלי כאמא, זו אחלה סיבה לא לחסן.

  18. מאת ליאור‏:

    אז תינוק שלא חוסן מעולם צריך להתחסן באחד מומת כרגע ?

  19. מאת מוטי‏:

    קרן,

    לגבי הטענות של ערן ועמית בתגובות למעלה –
    נראה שהחיסון המוחלש שנותנים לילדי הדרום אינו נבדק בטיחותית, ובעצם אין לנו מושג האם הוא בטוח ומה היקף תופעות הלוואי שלו.
    מה יש לך להגיד על זה???

  20. מאת tal‏:

    יעל קראת בכלל את מחקר ההודי?
    החיסון (וכן הוא שונה מהחברה הבריטית אלא אם תוכיחי אחרת!!!) נבדק רק על 159 תינוקות!
    רק על 159
    ל 19 היו תופעות לוואי קשות שהצריכו אישפוז
    אחד מת
    אחד מתוך 159 זה המון!!

  21. מאת שושנה‏:

    תודה רבה על המידע!
    אני רק שאלה… לא הבנתי למה את משתמשת בביטוי "יש לנו התפרצות"… מה זה בעצם אומר התפרצות אם אין אף מקרה של המחלה?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      כי זה נוח לי יותר מבחינה לשונית.
      התפרצות מדברת על מספר מקרים גבוה מהצפוי. בארץ לא צפויה בכלל הפרשת פוליו לביוב, ולכן כל מקרה של הפרשה נחשב כהתפרצות, אפילו שאין חולים.

      • מאת שושנה‏:

        בעצמך אמרת שאנחנו כפר גלובלי לכן לא ברורה לי הציפייה הזו…
        מזל שאנחנו לא באזור הדרום כי אני עדיין לא שוכנעתי לחסן… אני אשמח מאוד אם תוכלי לענות לעניין שתי טענות נוספות-
        1. מה דעתך על המספר הגבוה מאוד של מנות חיסון שניתנות בארץ עד גיל שנה, כאשר ידוע כי המערכת החיסונית עדיין איננה בשלה ועקב כך יעילות החיסון פחותה?
        2. מה דעתך על תופעות הלוואי הרבות המיוחסות לחיסונים, תופעות שרובן קשה לקבוע בוודאות שהן תוצאה של החיסון כיוון שהן יכולות להגיע מאוחר יותר ולא עונות על הקשר הישיר סיבה- תוצאה?
        בכל אופן שוב תודה רבה על המידע.
        הגר

  22. מאת ליאור‏:

    קרן, המידע שאת מוסרת לא עולה בקנה אחד עם המידע ממשרד הבריאות.
    לדברי בכיר במשרד הבריאות, היום בבוקר בגלי צה"ל, יש סיכון, אמנם מזערי, בחיסון המוחלש – גם למחוסנים. יתרה מכך, אותו בכיר (שאני לא זוכרת את שמו) אמר שההחלטה על חיסון בכל הארץ תמיד נשקלת במונחים של רווח-הפסד, כולל הנתון על סיכון שכזה שקיים. הוא אמר שכל עוד אין הוכחת נחיצות בשאר הארץ, הם יעדיפו לא לקחת סיכון.

  23. מאת רן‏:

    תודה קרן. כתבת בצורה נהירה מקיפה ובהירה מה שאפשר להדיוט כמוני להבין ולהשכיל (וגם הרגיע חששותיי). כיף להיוודע לבלוג שלך.

  24. מאת פרלי‏:

    כתיבה טובה, תודה רבה על המידע החשוב!

  25. מאת ירון‏:

    עמית.
    תגיד הכל בסדר?
    זה מה שחשוב לך? כל שאר העובדות לא מספקות אותך?
    רק דבר אחד? אז פנה לחברה וקבל תשובות.
    ומבחינתי אל תתחסן או תחסן את צאצאייך, צריך איזשהו ברירה טבעית כאן ….
    גם ככה יש בעולם יותר מידי אנשים

  26. מאת שפינוזה‏:

    מס' שאלות:
    1.ברור לנו היום שאחוז מסויים מהאוכלוסיה יסרב להתחסן. ההערכות מדברות על 5-15% במקרה הטוב. כיצד ישפיע הדבר על כל התאוריה שלך?
    2. אם ברצועת עזה וסיני לא מחסנים, מה ההשפעה על דרום המדינה.
    3. למה אף אחד לא מברר את הקשר בין אוכלוסית המהגרים מאפריקה לבין התפרצות המחלה, ולמה לא מציעים חיסונים לככל המהגרים? הרי ידוע שלמהגרים הזרים חלק משמעותי בהופעתה המחודשת של השחפת בישראל. אני יודע שהשאלה לא "פוליטקלי קורקט" אבל בכל זאת נראית לי שאלה חשובה…
    תודה!

    • מאת אביטל‏:

      אין קשר בין שובה של השחפת למהגרים ולפליטים. אך נוח להניח עליהם כמובן מאליו משקולות מסוג זה . ולא , חלק גדול מן השמועות אינן ידועות , הן רק שמועות וקל להסית כנגד אנשים חלשים.
      אני מניחה שמציעים חיסון לכל האוכלוסיה שגרה באיזור מסויים , ללא קשר למוצאה.

  27. מאת טניה‏:

    קרן, שאלה יותר כללית שמאז שהתחלתי להתעניין בעניין החיסונים מאד מטרידה אותי.
    מדובר במתכות כבדות שנמצאות בחיסונים באופן כללי (אולי ספציפית אלה שניתנים בזריקה ולא כל כך רלוונטי לטיפות של החיסון החי-מוחלש, אבל זה עדיין מטריד). קראתי שאותן מתכות יכולות לגרום לאוטיזם. וזה די הפחיד אותי, כי אני מחסנת את הבת שלי בת החצי שנה.

    תודה!

  28. מאת שני‏:

    מצטרפת לתגובות שמעלי – תודה רבה על הפוסט המחכים! 🙂

  29. מאת ליבי‏:

    היי קרן,
    יש לי תינוק בן 5 וחצי חודשים. האם בחיסון של גיל חצי שנה הוא יקבל את המוחלש או את הממומת?
    בנוסף יש לי עוד 2 שאלות- מה בעצם הסיכון של החיסון המוחלש אם מישהו מחוסן? הרי אם יש סיכון זה אומר שגם מנגיף W.T יש סיכון ואז כל החיסון בעצם לא שווה כלום.
    בנוסף רציתי לשאול מה קורה לבן אדם מבוגר ולא מחוסן שנדבק בפוליו? האם גם הוא יכול לקבל שיתוק?

    תודה 🙂

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הי ליבי,

      תלוי איפה אתם גרים. אם אתם מחוץ למחוז הדרום – הוא יקבל את המומת. אם אתם גרים בין קריית גת למצפה רמון, אתם יכולים להגיע לטיפת חלב ולקבל את המוחלש. כל שינוי בלוח החיסונים צריך להיות במשולב עם אחות טיפת חלב או עם רופא הילדים שלכם.

      מהחיסון המוחלש אין סיכון אם מישהו קיבל את החיסון המומת קודם לכן. הוא מגן מפני הדבקה בוירוס הפרא (WT), ומפני הפצה של הוירוס לבני המשפחה האחרים, אם אינם מחוסנים. את יכולה לקרוא על כך כאן – http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Pages/FAQ.aspx .

      אדם מבוגר שנדבק בפוליו בהחלט יכול לפתח את תופעת הלוואי של השיתוק, ולמעשה הוא נמצא בסכנה גבוהה בהרבה מאשר ילדים שנדבקים בפוליו. כתבתי על זה ברשומה הקודמת לגבי הפוליו. את יכולה לקרוא עוד על הנושא בקישורים שבתחתית הרשומה הקודמת.

      על לא דבר 🙂

  30. מאת עמית‏:

    תודה לכל המחמיאים לי, אבל אני לא חשוב בכל הסיפור הזה.
    תזכרו שאחרי כל המחמאות והסיפורים והתקנים, אף אחד מבין המגיבים הביא לינק לניסוי בטיחות שנערך לחיסון החי-מוחלש שרוצים לתת לילדי הדרום.
    יתירה מזאת משרד הבריאות לא פרסם בצורה ברורה שם, יצרן , ושנת פיתוח של החיסון.

    • מאת עמוס‏:

      אם היית מעיף מבט בקישור שקרן נתנה לך היית רואה שבדיקת בטיחות היא חלק מהשלב הראשון באישור חיסונים. הנה הציטוט מתוך הפסקה השלישית: Phase 1, are safety and immunogenicity studies performed in a small number of closely monitored subjects

      אם החיסון כבר עבר את השלב הזה, את כל השלבים שאחריו ונמצא בשימוש ומעקב במשך שנים זה מספק אותי.

      לגבי החברה ושנת היצור – מי שזה חשוב לו שיברר, אולי היה נכון מצד משרד הבריאות לפרסם את זה (ואז היית מוצא משהו אחר) אבל אלה דברים שצריך להפנות למשרד הבריאות. בכל מקרה לא הייתי מסיק מסקנה מרחיקת לכת מזה שנתון מסויים לא נמצא באתר. למישהו כמוני שלא מניח קונספירציה זה לא נראה בעייתי בכלל. מי שמראש מניח קונספירציה שום נתון לא יספק אותו.

      בקיצור – אתה נטפל לפרטים שלא הראית שהם חשובים. אם ניסויי בטיחות הם ממילא חלק מתהליך האישור של תרופות וחיסונים למה שמשרד הבריאות יצטרך לקשר אליהם בנפרד? מה שכן אני ממתין ליום שדרישות דומות יופנו למשרד הביטחון.

      • מאת עמית‏:

        טוב שהעלת את עניין הקישור שנתנה קרן לבדיקות החיסונים:

        http://www.fda.gov/BiologicsBloodVaccines/DevelopmentApprovalProcess/BiologicsLicenseApplicationsBLAProcess/ucm133096.htm

        מדובר על מסמך של עמוד הנותן תיאור מאוד מאוד כללי להליך אישור החיסונים.
        המשפט שציטטתי יכול להעיד (לדוגמא) על ניסוי בטיחות החיסון בקבוצה של 24 שימפנזים, לאו דווקא בבני אדם. באופן מעשי או משפטי המשפט הזה כמעט חסר משמעות.

        אם בוצע ניסוי בטיחות רציני היכן הלינק לתיאור ותוצאות הניסוי?
        שוב אנחנו נדרשים להאמין שמנהל התרופות והמזון יזם ניסויים אמינים ורחבי היקף בבני אדם, ללא שום אסמכתא. אולי הם לא עשו ניסוי לבדיקת בטיחות בבני אדם?
        למה נדרש מרכיב האמונה במשרדי הבריאות למינהם בכל הסיפור הזה? מדוע הנתונים והמחקרים מוסתרים? או שאף אחד לא טורח לפרסם אותם? כאילו נותנים את החיסונים האלה בכוכב אחר.

        מה שמוזר בכל העניין, שאני רק שואל את השאלות, ומיד חלק מהמגיבים מאשימים אותי בהפרחת תיאוריית קונספירציה 🙂

        אז במקום להתמקד בי או בהאשמות משונות, תביאו תשובות לעניין.

        • מאת ירון‏:

          אני אגיד לך למה, כי ברגע שאתה כותב: " אולי הם לא עשו ניסוי לבדיקת בטיחות בבני אדם?", "אנחנו נדרשים להאמין שמנהל התרופות והמזון יזם ניסויים אמינים ורחבי היקף בבני אדם" זה סוג של העלאת קונספירציה. בדיוק כמו "אולי באמת ישראל הורידה את מגדלי התאומים, יש לך הוכחות שלא?" ואולי אף פעם לא היינו על הירח ואולי אלוויס פרסלי חי ואולי בעצם ישראל אחראית באמת לכל הפיגועים בעולם. כל אלו קונספירציות אמיתות שהמון אנשים מאמינים בהם. אם אתה לא יכול להביא לי מסמך שמפריך אז כנראה הם צודקים.

          • מאת מורן‏:

            הדרקון הסגול במרתף שלי אומר שאתה טועה לגבי הירח – הוא היה שם. רק שתדע.

            • מאת קרן לנדסמן‏:

              מורן, אבקש למתן את העוקצנות בתגובות.

              • מאת ירון‏:

                תכלס צודקת.
                אבל אני מבין את העוקצנות.
                אני מנסה להבין את האינטרס של מוטי/ ערן והשמות אחרים לנסות להתנגח למרות שהסבירו לו עוד ועוד פעמים.
                או שזה קושי בהבנה או שזה סתם אטימות.
                הכל מקרה, מה שיש לי להגיד שאני יודע שלא ניתן לשכנע את המשוכנעים. לדעתו משרד הבריאות הוא השטן שעושה ניסויים בבני אדם. או שזה בא מתפיסה ששיקויים פסאודו מדעיים ( המואופתיה ואחרים) הם הרבה יותר טובים מתרופות מדעיות ואז הוא מנסה להיתפס על פירצה בטיעון כדי לנסות להטעות את הציבור הרחב בהפחדה או שהוא פשוט פדנט ברמות וגם אז זה לא משנה את העובדות גם ככה. אז במקום להמשיך להתעסק אני מציע פשוט להתעלם. כי הוא קיבל תשבות יותר מעמיקות מנה שניתן והוא עדיין בשלו. אז אולי התגובה שלי קצת קשה אבל לדעתי עדינה ביותר.

                • מאת קרן לנדסמן‏:

                  רק לנקודה האחרונה שהעלית:
                  זו הפעם הראשונה שנאלצתי להפעיל ניטור תגובות בבלוג. הוא קיים כבר כמעט שלוש שנים, ומעולם לא נדרשתי למנוע מאנשים להגיב. משום מה הפוסט הספציפי הזה מוציא מאנשים דברים מכוערים להפליא. אני מצליחה לעצור את רוב התגובות העוקצניות, המזלזלות או הפוגעניות, אבל לפעמים יש דברים שחומקים מתחת לרדאר. אני שונאת לנטר תגובות – זה מפריע לדיון בבלוג, זה מפריע לאנשים להגיב, והכי גרוע, זה עולה לי על העצבים. אני שונאת להיות שוטרת. לכן אני מבקשת מכולם לרסן את עצמם כשהם מגיבים, אפילו אם התגובה שלהם עוקצנית בתגובה לאדם אחר שהיה עוקצני, ואולי נראית ממידתית.
                  לי, כאדם, מפריע לקרוא תגובות כאלה בבלוג שאמור להיות מוקדש לדברים שאני אוהבת.

                  • מאת עמית‏:

                    תודה קרן,
                    אני חייב לציין לטובה שלמרות הנושא הטעון, את מצליחה לשמור על דיון ענייני עם מינימום השמצות ועקיצות אישיות, ומניסיוני האישי את נמנעת מצנזור שאינו מוצדק.
                    זה לא דבר ברור מאליו, ובכך את עושה שירות נפלא לבירור אובייקטיבי של העניין.
                    לעיתים אין ברירה וחייבים לצנזר חלק מהתגובות, זה לא נעים אבל הכרחי כדי לקיים דיון.

                    יישר כח!

                    עמית.

            • מאת ירון‏:

              גם לך יש דרקון סגול מתחת למיטה 🙂

  31. מאת אלה‏:

    קרן, המון המון תודה!!! את פשוט נהדרת! חברה שיתפה פוסט זה בפייסבוק וכך הגעתי לקרא את הבלוג שלך. אני חייבת לציין – לא יכלתי להפסיק 🙂 ודווקא לא אהבתי שיעורי אפי' בזמנו… 🙂
    בתור באר-שבעית ואמא לתינוקת בת 3 חודשים, אני מודה לך מאוד על ההשקעה!

  32. מאת שרית‏:

    הי קרן,
    תודה רבה על המידע. אודה על דעתך: בתי בת שנתיים ומחוסנת. ואני בהריון (חוסנתי בתור ילדה, לפני מעל ל- 20 שנה). האם יש סכנה, בעיקר לעובר, אם בתי תקבל את החיסון החי-מוחלש? אני יודעת שבהריון אסור להתחסן, אבל יש סיכוי סביר שאדבק ממנה בוירוס המוחלש.
    תודה רבה,
    שרית

  33. מאת אלה‏:

    קרן, זה בטח מצא חן בעיני כי כאן זה לא סטטיסטיקה יבשה. וכי הכתיבה שלך ממש ממש יפה. 🙂
    אם יש לך זמן, תוכלי בבקשה להסביר לי, מה ההבדל בין החיסון המת לבין החי-מוחלש – חוץ מזה שהמת לא יכול להתרבות והחי כן? ולפי מה שרשמת, גם המת וגם החי מופרשים בצואה? ומה ההבדל מבחינת הנוגדנים – החי מעורר איזשהו מנגנון יצירת נוגדנים שונה? מה השוני מבחינת הנוגדנים? נוגדנים נגד חלבון אחר?

    אשמח אם תעשי סדר בכל הבלאגן הזה שלי..
    תודה מראש
    אלה.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      החיסון המומת ניתן בזריקה ויוצר רמת נוגדנים מאד גבוהה כבר אחרי מנה אחת. הבעיה היא שהוא לא יוצר רמה מספיק גבוהה של נוגדנים במעי. התוצאה היא שילד שקיבל את החיסון המומת מוגן בעצמו נגד המחלה, אבל אם הוא נחשף לוירוס החי – הוא מסוגל להעביר אותו הלאה. זה מה שאנחנו רואים עכשיו שקורה בדרום.
      החיסון המוחלש ניתן בבליעה ויוצר רמת נוגדנים גבוהה במעי וכך מגן נגד הדבקה וגם נגד העברה של הוירוס הלאה. לכן עכשיו הולכים לתת את השילוב של מומת + מוחלש לילדים שחוסנו רק במומת.
      ההבדל הוא בין יצירת IgG לבין יצירת IgA אם אני לא טועה.

      ושוב תודה.

  34. מאת אלה‏:

    בקשר לשאלה שלי – לא משנה 🙂 הבנתי 🙂

  35. מאת חגית‏:

    אחותי שתחיה בת 50 עברה השתלת מח עצם עצמית לפני שנתיים (חולה במיאלומה) ומקבלת רבלמיד קבוע. הבת שלי (בת 6)מבלה איתה המון וצריכה לקבל את החיסון. מה ההמלצה שלך במקרה הזה? לחסן או לא? תודה

  36. מאת דנה‏:

    מה שאלות:
    1. עובדה שלא מחסנים אץ האוכלוסיה שלא מחוסנת במומת, אבל למעשה האוכלוסיה הזו כן תקבל את החיסון בעקיפין מהמחוסנים החדשים. למשל כמו שנכתב כאן, בבתים שיש תינוקות שרק נולדו וטרם חוסנו, מאד סביר שתינוקות אלה ידבקו במוחלש מאחיהם הגדולים ,ואז למעשה זה כאילו קיבלו את החיסון בעצמם, וידוע שזה מצב שיש בו סיכון ולראיה שלא מחסנים אותם ישירות! כיצד מיישבים סתירה זו?
    2. האם הילדים שיחסונו במוחלש יהיו מוגנים יותר מאלה שמחוסנים רק במומת? כלומר האם יש גם איזו תועלת לילד עצמו (ולא רק לסביבה) ? אולי במקרה שהנגיף המוחלש יעבור מוטציה בקרב המחוסנים או בתרחיש אחר? אבל האם יכול להיות מצב כזה שהמחוסנים החדשים עצמם יהיו מוגנים והמחוסנים רק במומת לא? או שמחסנים את הילדים על מנת להגן על הסביבה ללא כל תועלת אישית לילד עצמו?
    3. ראיתי מחקרים שחיסונים בתקופת החיים הראשונה (חצי שנה? ) פחות יעילים בגלל הימצאות נוגדים של האם (אולי במיוחד אם האם מניקה?) , אם כך, מדוע כל החיסונים של פוליו ניתנים עד גיל חצי שנה ואיך אני יודעת שאכן הילד מחוסן ולא שהנוגדנים שלי נטרלו את התגובה החיסונים שלו? זו גם שאלה כללית לגבי חיסונים בכלל- הרי ידוע שבתקופת החיים הראשונה מערכת החיסון של התינוק עוד לא מפותחת דיה, אז כיצד החיסונים יעבדו? למשל החיסון לצהבת שניתן בלידה- יש בכלל לילד יכולת לייצר נוגדנים בגיל 0? מה לגבי הנקה? למה לא מומלץ לדחות לפחות חלק מהמנות לתקופה שלאחר סיום ההנקה כדי שהנוגדנים של האמא לא יפריעו ליצירת הנוגדנים בתינוק כתוצאה מהחיסון?
    תודה רבה!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. איך התינוק ידבק מאחיו הגדול? תינוק בן יומו לא חולק כלי אוכל עם אחיו, לא מחליף לו חיתולים, לא בא במגע עם ההפרשות של האח, ולכן לא נמצא בסיכון. כמו כן, הנוגדנים מהאם עוברים אל התינוק כך שבכל מקרה יש לו הגנה נגד הוירוס לתקופה מסוימת.

      2. מחסנים את הילדים על מנת להגן על הסביבה. הילדים שקיבלו את החיסון המומת מוגנים היטב נגד הוירוס. הבעיה היא שכל עוד הם מפרישים אותו – הם מהווים סכנה לאנשים לא מחוסנים סביבם.

      3. הנוגדנים מהאם מחזיקים מעמד תקופה מסוימת ואחר כך יורדים. כל חיסון והנוגדנים המתאימים לו. הם אכן מפריעים לפעולת החיסון ולכן החיסונים שהנוגדנים מפריעים להם – לא ניתנים בתקופה הזו. למשל, חצבת-חזרת-אדמת לא ניתן מתחת לגיל שנה כי הוא לא יעיל. חיסון הפוליו יעיל החל מגיל חודשיים ואילך.
      אמהות מניקות יכולות להגן על ילדיהן ממחלות מסוימות אך לא מכולן. ההנקה, למשל, יכולה לעזור נגד המופילוס אינפולאנזה אבל לא נגד פוליו או שעלת. ולראיה – מגיפת שעלת שפוגעת ואף הורגת תינוקות בלי קשר להנקה.
      החיסון נגד צהבת שניתן בלידה אכן יוצר רמת נוגדנים מספיקה אצל התינוק על מנת לחסן אותו אחרי 3 מנות.

      • מאת שרון‏:

        לגבי סעיף אחד:
        ילד בן 3 שהולך לשרותים לבד מנגב לבד ושוטף ידיים בעצמו (כמו שילד בן 3 עושה)עם כל ההשגחה של ההורים יכול לגעת לאחר מכן בצעצוע/מוצץ או כל דבר אחר שהתינוק יכניס לפה.
        את האמת זו בדיוק הסיבה שאני ממש מפחדת לחסן את בני בן ה 3 ואני כרגע בהריון.

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          קודם כל, אני ממליצה לגשת לרופא הילדים או לאחות טיפת חלב שלכם ולדבר איתם ישירות על החששות שלך. זה עדיף על קבלת ייעוץ באינטרנט.
          דבר שני, אם את ילידת הארץ וקיבלת את כל החיסונים בזמן – סביר מאד שאת מחוסנת נגד פוליו ואין לך מה לחשוש בכל מקרה. לא רק זה, הנוגדנים שלך עוברים לתינוק ויגנו עליו.
          דבר שלישי, אין ברירה אלא לתרגל רחיצת ידיים נכונה עם הילד הגדול. זה רק לתקופה של ארבעה שבועות, לא לכל החיים. זה נשמע קצת קר, אבל גם לי יש ילדה קטנה בבית ובלית ברירה אני אאלץ לעשות את זה איתה גם…

  37. מאת איציק‏:

    ראשית, כל הכבוד על המידע המפורט והמעניין!

    אינני חובב קונספירציות, אינני טוען שהחיסון אינו בטוח/מוכח קלינית וכו',
    אני אפילו בעד הטלת איסור כניסה לגן לילדים שלא עברו את תוכנית החיסונים הרגילה בארץ,
    אבל יש לי מספר שאלות שטרם נענו במלואם ע"י משרד החינוך, אשמח להבהרות, ברשותך.

    1. האם סיכון החיסון החדש (ישן) לפוליו, המבוסס על נגיף חי מוחלש (OPV),
    אשר ניתן לילדים אשר כבר חוסנו בשגרה ע"י הנגיף המומת (IPV), הינו אפס, או שהוא שואף לאפס?
    בתוכניות רדיו שמעתי שמדובר בסיכון של אחד לכמה מאות אלפים עד כדי מיליון,
    לאחר מכן קראתי שמתועד רק מקרה אחד של תופעות לוואי חמורות (אחד לכמה ? שתי מיליון? שישים מיליון? המספר קריטי),
    בשורה התחתונה, אשמח לדעת, מספרית, מהו הסיכון המדוייק הידוע.

    2. להבנתי, מטרת החיסון הינה להגן על הסביבה ולא על הילד המחוסן,
    יחד עם ההסכמה של משרד הבריאות לטענתי, המשרד הוסיף כי למרות שההגנה על הילד המחוסן אינה המטרה,
    עדיין, רמת ההגנה של הילד המחוסן עולה במעט, כך שלא רק הסביבה יוצאת כשידה על העליונה.
    אשמח לדעת מה פירוש "עולה במעט" – כיצד ובמה בדיוק עולה רמת החסינות של הילד?
    אולי הכוונה היא למצבים שבהם המערכת החיסונית של הילד יורדת במעט, כגון בשל שפעת/מחלה ויראלית וכו',
    מצבים שבהם הוא חשוף מעט יותר להשפעות, והחיסון החדש (ישן) יגביר את עמידותו במצבים הללו?

    3. קראתי שבמידה והחיסון החדש (ישן) עובר לתינוק שקיבל בינתיים רק מנה אחת של החיסון המומת,
    התינוק אינו נחשב בסכנה מכיוון שהוא נחשב כבר כמחוסן – אשמח לקבל אסמכתא לטענה זו.
    יתרה מכך, אשמח לראות את הקשר שבין מספר מנות החיסון המומת שתינוק/ילד מקבל,
    לבין רמת עמידותו/פגיעותו בהדבקות בנגיף החי מוחלש, בכל שלב של קבלת כל מנה.
    (אלא אם קיימת אסמכתא לחיסון מלא לאחר מנה אחת בלבד)

    4. במידה ובעל מערכת חיסון מדוכאת בא במגע עם תינוק/ילד שחוסן (IPV + OPV)
    האם לחלוטין אין בעיה במגע רגיל, כל עוד לא מעורב מגע בהפרשות?

    תודה!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. הנה הסיכון הידוע – מאז שנתנו במדינת ישראל את החיסון המומת ולאחריו את המוחלש לא היה ולו מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון. ציטטתי בתגובה אחרת את ההודעה הרשמית של משרד הבריאות לגבי זה. כל המספרים של האחד למליון, אחד ל-2.5 מליון וכו' מתבססים על מתן החיסון המוחלש בלבד.

      2. "עולה במעט" אומר שהילד מייצר יותר נוגדנים במעי. אי אפשר לכמת את זה היות ומדובר בילדים שכבר רמת ההגנה שלהם מהוירוס מצוינת (עובדה – הם לא חולים למרות הוירוס במעיים שלהם). שפעת או כל מחלה אחרת לא תשפיע על מצבו החיסוני של הילד בהתמודדות עם פוליו. רק ירידה דרסטית במערכת שמייצרת את הנוגדנים (למשל, לאחר כימותרפיה).

      3. בין הקישורים שיש בפוסט יש קישור למחקר שבדק מנה-מנה את רמת ההתחסנות של התינוק.

      4. מאד מאד לא מומלץ לבעל מערכת חיסונים מוחלשת לבוא במגע עם תינוק שקיבל את החיסון המוחלש. אמנם ההעברה העיקרית היא בצואה, אבל חבל לקחת סיכון.

      (אני מתנצלת על הקצרנות, יש כוורת עוד מעט 🙂 ).

  38. מאת יערה‏:

    שלום.
    קודם כל תודה על ההשקעה. סוף סוף מידע שנשמע אובייקטיבי.
    רציתי לשאול אם הבנתי נכון את מה שכתבת בפסקה 5: האם החיסון בנגיף המוחלש אפקטיבי רק אחרי 4 מנות? אם כן מה יעזור שניתן עכשיו לילדינו מנת חיסון אחת?
    בנוסף יש משהו אחד שעדיין לא מסתדר לי: הרעיון במתן הנגיף המוחלש הנו להגן על אלה שלא קיבלו חיסון. ביניהם אמנם גם כאלה שלא קיבלו חיסון מתוך עקרון (שבעיני אותם צריך להכריח להתחסן עכשיו אבל זה כבר נושא לדיון אחר), אך ביניהם גם כל אלה שנמצאים בקבוצות הסיכון. מאידך, אלה שנמצאים בקבוצות הסיכון, נמצאים בסיכון גם אם יחשפו לנגיף שנמצא בחיסון המוחלש. מה שהמבצע הזה עושה עכשיו, הוא שבמקום שהם יסתכנו בהדבקות בנגיף הפראי, שנמצא כרגע בכמויות לא גבוהות, הם מסתכנים בהדבקות מהנגיף המוחלש שהולך להיות מופץ בצורה המונית!!! האם אנחנו לא יוצרים ככה מגיפה גדולה יותר?
    תודה על תשובתך!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      החיסון בנגיף המוחלש יעיל ב-90% מהתינוקות אחרי שתי מנות, לצרכי יצירת רמת נוגדנים מספיק גבוהה *בדם*. אנחנו מדברים על יצירת רמת נוגדנים מספיק גבוהה במעי, ולצורך זה מנה אחת של החיסון המוחלש מספיק יעילה, על פי הידוע כיום.

      ילד שקיבל את החיסון המוחלש לא מסוכן לסביבה. זו לא מחלה שעוברת בדרכי הנשימה אלא בצואה. כל עוד האדם עם מערכת החיסון המוחלשת לא נחשף לצואה של הילד – הוא לא בסיכון. לכן לא מחסנים ילדים בחיסון המוחלש אם יש להם הורים או בני משפחה קרובים עם פגיעה במערכת החיסון. אבל לסביבה הכללית אין סיכון – ילד כזה יכול ללכת לסופר עם הוריו בשקט.
      כמו כן, אלף ילדים שמפרישים את הוירוס הפראי הם בפירוש כמות גדולה ומסוכנת לבריאות הציבור.

      • מאת יערה‏:

        תודה על תשובתך!
        אני בהחלט לא מזלזלת בכמות הנשאים ומבינה את רצינות המצב. זו הסיבה שאני מנסה לקבל מידע מהיימן (אני לא מאלה שמתנגדים עקרונית לחיסונים. ילדי קיבלו את כל שגרת החיסונים המלאה).

        אשמח אם תוכלי להסביר את ההבדל בין רמת החיסון בדם לרמת החסינות במעיים. אם אני מבינה נכון, אדם שיקבל אך ורק מנה אחת של החיסון המוחלש, ללא המומת (ואני יודעת שזה לא המצב, אבל אני שואלת היפותטית בכדי להבין), אז בעצם הוא לא מחוסן (כי הוא צריך 2-4 מנות). זאת אומרת שאין כל שינוי במצב החיסוני של ילדים שקיבלו את המומת ועכשיו את המוחלש, אלא שהם לא מעבירים את הנגיף הלאה.
        אשמח אם תוכלי להסביר איך זה עובד, מכיון שע"פ ההגיון הבריא, אם אותו ילד שחוסן במוחלש לא מעביר את הנגיף הלאה, זה אומר שהנגיף חוסל בגופו. אז איך זה מסתדר עם זה שמנה אחת לא מספיקה (שוב היפותטית)? הנגיף יכול להמשיך להסתובב בדם, אך לא במעיים?

        תודה!

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          זה קצת יותר מסובך מזה.
          (אני הולכת לכתוב כאן עכשיו מטאפורה מפושטת בצורה איומה, נא לא להזדעק).

          בואי נשווה את מערכת החיסון שלנו לילדים בכיתה א' שרוצים ללמוד לקרוא. כאשר המורה נכנסת ביום הראשון ומתחילה ללמד – יש כאלה שישר יתפסו את צורת האותיות, ויש כאלה שיצטרכו כמה חזרות על הנושא.
          אותו הדבר מערכת החיסון שלנו – יש ילדים שיפתחו חסינות לוירוס מיד אחרי המנה הראשונה (לא משנה אם מוחלש או מומת) ויש כאלה שיצטרכו עוד מנה או שתיים כדי לפתח רמת נוגדנים מספיק גבוהה.
          החיסון המוחלש יוצר רמת נוגדנים מספיק גבוהה ב-60% מהילדים שמקבלים אותו אחרי המנה הראשונה. אבל זה משאיר 40% שצריכים מנות נוספות. החיסון המוחלש יוצר רמת נוגדנים מספיק גבוהה ב-90% מהילדים שמקבלים אותו אחרי המנה הראשונה, אבל זה משאיר 10% שצריכים מנות נוספות. אנחנו חוזרים על מנות החיסון הנוספות על מנת לוודא שכווווולם יהיו מחוסנים, ואף אחד לא יישמט בין הכסאות.

          ילד שחוסן במוחלש משמיד את הוירוס כבר במעיים ולא מעביר אותו הלאה. הוירוס לא יעבור לדם שלו, כי הוא הוא הושמד. הבעיה היא שצריך הרבה חזרות על החיסון המוחלש בשביל עמידות גבוהה בדם, ולכן מעדיפים את המומת בשביל לחסן את הילד, ואת המוחלש בשביל להגן על הסביבה.

      • מאת ריטה‏:

        שלום קרן,
        אכן עשית לי קצת סדר בבלאגן אבל עדיין עניין אחד שמטריד אותי.
        מה לגבי ילדים שחוסנו בחיסון המוחלש ומסתובבים להם בקניון, גן המשחקים, נוגעים באוכל (כמובן כשהם לא שומרים כמו שצריך על הגיינה) או לחלופין מבוגרים שנדבקו בוירוס המוחלש מהילדים שלהם כיוון שהחיסון שלהם פג תוקף, או עובדים במסעדות שלא שוטפים ידיים כמו שצריך… ויש עוד כל כך הרבה דוגמאות.
        איך החיסון המוחלש ימנע הפצה של הוירוס המוחלש בכל המצבים הנ"ל?

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          החיסון המוחלש אמור למנוע הפצה של הוירוס הפראי המסוכן שמפיץ הילד עצמו. אם הילד קיבל את החיסון המוחלש, נוצרים לו נוגדנים במערכת העיכול שהורגים את הוירוס ומפסיקים את ההפצה שלו. זו המטרה של החיסון.
          אנחנו, כמבוגרים, אמורים לשמור על הגיינה בלי קשר לחיסון או לא.

  39. מאת שירי‏:

    אחד הדברים שהכי מטרידים אותי בסיפור הזה הוא ההנחיה לחסן גם תינוקות שקיבלו מנת חיסון אחת. אם מנת חיסון אחת מספיקה כדי לפתח נוגדנים, למה מקבלים ארבע? ואם לא, למה מקבלים את החיסון המוחלש?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      מנת חיסון אחת מספיקה לפתח רמת נוגדנים גבוהה בקרב יותר מ-90% מהתינוקות. אבל אנחנו רוצים להגן על מאה אחוז מהתינוקות, או קרוב ככל הניתן לזה, ולכן אנחנו חוזרים על מנות החיסון. 4 מנות מספקות הגנה על 99% מהתינוקות.
      התינוקות עצמם מחוסנים, אבל הם עדיין יכולים להפריש את הוירוס בצואה (ראי את הפוסט למעלה להסבר מלא). לכן יש צורך לתת גם את החיסון המוחלש כך שהם לא יהוו מקור הדבקה.

  40. מאת ליטל‏:

    ומה עם אמא בהריון שיש לה ילד גדול יותר שיעבור את החיסון המוחלש? לפי הוראות היצרן אין לחסן נשים בהריון ואף אסור להכנס להריון 3 חודשים מקבלת החיסון. הרי ברור שנשים בהריון שמטפלות בילדיהן הגדולים יותר עלולות להדבק.. חלקן אולי אף לא מחוסנות כי עברו 30 שנה מאז שהתחסנו, אבל גם אם הן מחוסנות, בכל אופן לפי הוראות היצרן כאמור החיסון מסוכן להן!
    וגם מה שכתבת לגבי תינוקות שטרם חוסנו ויכולים להדבק מאחיהם הגדולים- ברור שתסריט כזה אפשרי, אז מה אם הגדולים לא מחליפים להם חיתולים, ההורים כן מחליפים לפעמים לשניהם, הגדול לפעמים יכול לשים את המוצץ שלו בפה של הקטן, שיתוף בצעצועים ועוד. אני לא בטוחה שגם אם מנסים לשמור על הגיינה והפרדה ניתן להבטיח זאת. ועובדה שגם את כתבת שמומלץ מאד מאד לבעל מערכת חיסונית חלשה לא לבוא במגע עם ילד שקיבל את החיסון המוחלש " אמנם ההעברה העיקרית היא בצואה, אבל חבל לקחת סיכון"- והרי ברור שמצבים אלה בלתי נמנעים.. אז עכשיו אנשים קשישים לא יראו את הנכדים שלהם במשך שבועות? ילדים לא יורשו לגעת באחיהם התינוקות? מה לגבי משפחתונים שיש שם מטפלות שאולי לא שטפו ידיים בין ילד מחוסן לתינוק קטן?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הי ליטל,

      אין צורך לחזור על אותה תגובה מספר פעמים – התגובות כולן נשמרות במערכת. בגלל ההופעה אתמול אל הגעתי לאשר את כולן במועדן.

      עניתי על רוב השאלות שלך בתגובה השניה שלך, אבל אני רואה שיש כאן שתי שאלות שלא הופיעו שם.
      ילדים בהחלט מורשים לגעת באחיהם הקטנים לאחר קבלת החיסון. רק צריך להקפיד שהם ישטפו ידיים כמו שצריך אחרי שהם עושים קקי. זה הכל. קשישים בהחלט יכולים לראות את נכדיהם, רק שלא יגעו בצואה של הנכדים. כלומר – שלא יחליפו להם חיתולים, ואם הנכד הולך לשירותים, צריך להקפיד שהוא ישטוף ידיים כמו שצריך לאחר מכן.
      לגבי המשפחתונים – אם המטפלות לא שוטפות ידיים כמו שצריך אחרי החלפת טיטול הרי המשפחתון מהווה סכנה בריאותית. ניתן לדווח על כך למשרד הבריאות שיגיע לתדרך את המטפלות איך לשטוף ידיים לאחר החלפת טיטול.
      לתינוקות האחרים לא נשקפת סכנה.

  41. מאת efrat‏:

    רציתי לדעת לגבי נושא הבריכות האם יש להמנע מללכת אליהן בתקופה הקרובה מחמת כל אותם תינוקות עם טיטולים שעלולים לעשות צרכים בעודם במים או שחומרי החיטוי בבריכה מספקים הגנה מצואת ילד שחוסן במוחלש ומפריש את הנגיף בצואה למי הבריכה דוגמת מלונות נופש באילת….

  42. מאת אפרת‏:

    קרן, תודה על הפוסט הבהיר ועל הסבלנות בתשובות!
    שאלה לי, האם הבדיקות במט"שים נעשות בכניסת השפכים, או בקולחים לאחר הטיהור? כי בישראל יש מיחזור מים והקולחים המטוהרים הולכים להשקיה….
    ובהמשך לכך, איך נכון לרחוץ פירות וירקות?

  43. מאת לנה‏:

    שלום-
    אני כבר כמה ימים מתלבטת אם לחסן את ילדיי ואשמח לשמוע את עצתך למרות שכבר התיייצתי עם רופאת המשפחה שלנו.
    יש לי ילדה בת 3 שנים שקיבלה את כל החיסונים שהיתה אמורה לקבל כמובן גם פוליו מומת ןתחנוק בן 3 חודשים שקיבל חיבונים בלידה ובגיל חודשיים שגם שם היתה כבר מנה אחת של פוליו מומת.
    השאלה שלי היא האם כדאי לחסנם? הרי אם הם קיבלו חיסון פוליו מומת כעקרון הם מחוסנים מהמחלה והסיבה היחידה לתת להם עכשיו את החיסון חי מומת היא על מנת לחסן את הסביבה ולמנוע התפשטות הנגיף.
    במילים אחרות- האם ילדי זקוקים לחיסון לטובתם בלבד?

    תודה רבה

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל – דעתה של רופאת המשפחה שלך היא הקובעת. היא זו שמכירה אותך ואת ההיסטוריה המשפחתית שלך.
      החיסון חיוני להפסקת הסתובבות הוירוס הפראי באוכלוסיה שלנו, כדי למנוע מקרי הדבקה בוירוס. ילדיך אכן מחוסנים אבל הם עדיין יכולים להעביר את הוירוס הפראי אם ייחשפו אליו. לכן חשוב לחסנם. החיסון עצמו יכול לעזור לחיסוניות שלהם במידה מסוימת, אבל זו לא הסיבה העיקרית בגללה מחסנים. כפי שמשרד הבריאות בעצמו מצהיר – החיסון חשוב להגנה על הסביבה יותר מאשר הגנה על הילד.
      לדעתי יש לחסן את כל הילדים שקיבלו רק את החיסון המומת באיזור המוגדר כרגע (בין קריית גת למצפה רמון). הוא לא מסוכן להם ויכול רק להועיל לסביבתם.

  44. מאת ליטל‏:

    מה לגבי נשים בהריון שיחסנו את הילדים הגדולים שלהם? הרי ברור שאמא שמטפלת בבן שנתיים למשל יכולה בסיכוי גבוה להידבק ממנו, ואילו היצרן מצהיר שהחיסון מסוכן לנשים בהריון ואף אוסר להכנס להריון 3 חודשים לאחר קבלת החיסון!!!
    ועניין נוסף-לגבי מה שכתבת שתינוקות לא ידבקו מאחיהם הגדולים כי האחרונים לא מחליפים להם טיטולים וכו', נשמע לי ממש טיעון בעייתי. כל מי שיש לו ילדים קטנים יודע שקשה למנוע מילד בן שנתיים לגעת בתינוק , הוא יכול לתת לו את המוצץ שלו, יכול לגעת בתינוק עם ידיים לא נקיות מהפרשות וכו', גם אם מקפידים מאד על הגיינה לא נראה לי שניתן להבטיח שהדבקה כזו לא תתרחש בבתים עם תינוקות שטרם חוסנו כלל. ועובדה היא שזו אחת ממטרות החיסון שיעבור דרך המחוסנים לאחרים שלא חוסנו, גם אלה לא בהכרח מחליפים אלה לאלה טיטולים, ובכל זאת ברור שיש הדבקה. גםההורים שמטפלים גם בגדול יותר וגם בתינוק עלולים להעביר את הנגיף המוחלש. בקיצור, אני חושבת שזו בעיית ההסברה הכי גדולה בכל הנושא הזה- החיסון כביכול אמור להגן על האוכלוסיות החלשות, אך בהנתן המצב הנוכחי, נראה שהחיסון יותר מסוכן לאוכלוסיה החלשה כי באמצעות החיסון הוא ממש מגיע אליהם לבתים, למי אין בבית סבים מבוגרים, תינוקות, אמהות בהריון וכו', מאשר מגן עליהם. לא מצאתי שום הסבר שמיישב סתירה זו!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אחד אחד, בבקשה.

      לגבי האח הגדול שנוגע בתינוק – לתינוק יש נוגדנים מהאם, ולכן לא מחסנים אותו לפני גיל חודשיים. החיסון פשוט לא יהיה יעיל לפני זה. הוא לא נמצא בסיכון כתוצאה מהחיסון המוחלש בגלל פגם במערכת החיסון שלו.
      אם האשה בהריון קיבלה את כל החיסונים שלה כילדה, היא אמורה להיות מחוסנת נגד הוירוס. בסקר נוגדנים של משרד הבריאות נמצא שלמעלה מ-95% מהמבוגרים בארץ מחוסנים נגד הוירוס. כך שגם לאם ההריונית לא נשקפת סכנה מהילד שקיבל את החיסון. היא כן צריכה להקפיד לשטוף ידיים כראוי ולהקפיד על הגיינה, אבל למען האמת זו המלצה כללית לכולם, בלי קשר לוירוס. שמירה על הגיינה חשובה למנעית מחלות.
      לגבי סבים מבוגרים וכו' – הגיל המבוגר לא מהווה גורם סיכון למחלה. טיפולים כימותרפים, תרופות לדיכוי חיסוני וכדומה הן גורם הסיכון. לכן אחת מהתוויות הנגד לקבלת החיסון המוחלש היא בן משפחה עם דיכוי חיסוני, בדיוק על מנת למנוע את הסיכון הזה. אנשים זרים ברחוב לא יידבקו מהילד שקיבל את החיסון המוחלש, ולכן זוהי לא בעיה.

      • מאת ליטל‏:

        קרן,
        תודה על תגובותייך המהירות.
        ובכל זאת- הן לגבי נשים בהריון והן לגבי תינוקות- יש נשים שלא נולדו בארץ ולא בטוח שהן מחוסנות. האם ניתן לעשות בדיקת נוגדנים כדי לוודא שהאשה בהריון מחוסנת בטרם היא מחסנת את הילד שלה? למה אין התוויה כזו? אם האשה אינה מחוסנת, הרי הכנסת החיסון החלש לביתה מסכן גם אותה וגם את התינוק שיוולד- כי לא יהיו לו נוגדנים מהאם במצב שלאם עצמה אין נוגדנים.
        ושוב- למה יצרן החיסון עצמו כותב שהחיסון אסור לנשים בהריון, היה אפשר לכתוב שבמקרה ואינן מחוסנות, אך זה לא המצב, אלא הוא כותב שאסור לכל אשה בהריון או שמתכננת להכנס להריון.
        כמו כן, הבנתי שהחיסון יעיל לכ 20 שנה, אז אולי האשה כבר לא מחוסנת גם אם חוסנה כילדה? האם רוב המבוגרים מחוסנים אפילו שחלפו יותר מ 20 שנה?

  45. מאת ליטל‏:

    אגב, ברשימת הניסויים הקליניים שמתקיימים שהבאת למעלה , באחד הניסויים כתוב:"
    – Because of contact transmission of vaccine poliovirus strains, newborns from multiple
    births will be excluded from the study to prevent transmission of vaccine strains
    received during routine immunization from the twin to the study participant"
    למיטב הבנתי גם תאומים שנולדו הרגע לא מחליפים זה לזה טיטולים…כך שברור שהדבקה מתרחשת בקלות בין ילדים באותו בית ואפילו המחקרים שאת הבאת טוענים זאת!! כך שאשמח לקבל הסבר בהמשך לשאלה למעלה, כיצד מיישבים את הסתירה של הגנה על החלשים בעוד שהחיסון עצמו מסכן אותם.אני באמת רוצה להבין את זה על מנת להחליט האם לחסן. תודה!
    ועוד הערה קטנה: בניסוי הקליני השני שהבאת- מדובר על ניסוי הפוך- ילדים שחוסנו קודם עם המוחלש ועכשיו מחסנים אותם עם המומת, ובכלל כל הניסויים האלה מדברים על יעילות של הביוולנטי לעומת מונווולנטי או טריוולנטי ולא על הבטיחות.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      לא מדובר על הדבקה שקיימת, אלא על חשש של החוקרים שאם תתרחש הדבקה כזו היא תשבש את תוצאות הניסוי. בכל מקרה ההדבקה היא לא בין הילדים, אלא מהילד להורה ומההורה לילד השני. ההורה מחליף לתאום א' חיתול, לא שוטף ידיים, מחליף לתאום ב' חיתול, מכניס לו מוצץ לפה, וכך מדביק אותו.

      לגבי בטיחות – *כל* ניסוי קליני כולל בתוכו דיווחי תופעות לוואי ובדיקת בטיחות. לא ניתן לבצע היום ניסוי בלי לאסוף את המידע. לא רק זה, חברות התרופות מחויבות להמשיך מעקב במשך שנים אחרי סיום הניסוי לגבי תופעות הלוואי שנרשמו והילדים שקיבלו את התרופה. זה נכון לגבי *כל* תרופה ונכון גם לגבי חיסונים. אם תוציאי את המאמר המלה תראי שיש שם דיווחי תופעות לוואי.

      • מאת ליטל‏:

        לגבי החלק הראשון- נכון אבל זה בדיוק מה שאני אומרת, שיש חשש שכשיש תינוק מחוסן בבית גם אחרים ידבקו, זה ממש לא משנה אם זה על ידי זה שהילד המחוסן עצמו יכניס את המוצץ לפיו של התינוק או על ידי הורה שמטפל באחד ואחכך בשני, השורה התחתונה היא שיש חשש כזה וזה לא איזה חשש תיאורטי ולא אפשרי אלא חשש ממש ריאלי.
        וחוץ מזה , אם כפי שאת אומרת זקנים, תינוקוות ונשים בהריון אינם בסיכון מהחיסון אז הם גם לא בסיכון מהמחלה עצמה (כי יש להם את הנוגדנים כפי שהסברת), אז בעצם מי הן האוכלוסיות החלשות שעליהן מנסים להגן באמצעות החיסון?
        בעצם המסקנה ממה שאת אומרת שהילדים שלנו מקבלים את החיסון לא כדי להגן על עצמם, גם לא כדי להגן על סביבתם הקרובה כגון סבים, אחים, אמהות בהריון, אלא אך ורק להגן על האוכלוסיה של חולי הסרטן ומדוכאי החיסון. נכון? זה לא שאני חס ושלום מזלזלת באוכלוסיה זו, אבל חשוב להגדיר מה אנחנו עושים ובשביל מה ומי, אני רק מנסה לוודא שאני מבינה. כי כל מצב אחר הוא סתירה פנימית. אם החיסון כן נועד להגן על אותם סבים, תינוקות וכו'- הרי שאוכלוסיות אלה אין להן נוגדנים משל עצמן ולכן החיסון מסוכן אם הם יחפשו לו. אם אכן כפי שאת טוענת האוכלוסיות האלה מוגנות ממילא, הרי שלא עליהן החיסון נועד להגן.

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          אם ההורים לא שומרים על הגיינה בבית – אין למשרד הבריאות אפשרות לפקח על כך. הםאלה שמסתכנים במחלות נפוצות בהרבה מפוליו כמו שיגלה, סלמונלה וקמפילובקטר.

          האוכלוסיות החלשות שעליהן מגנים הם אנשים שמערכת החיסון שלהם לא מגיבה לחיסונים, אנשים שמקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, ואנשים שאסור להם להתחסן מסיבות שונות. אנחנו יכולים להמנע מלתת חיסון מוחלש לילדים של אותם אנשים, אבל אנחנו לא יכולים למנוע מהילדים האלה לבוא במגע עם ילדים אחרים שנדבקו בפוליו, וכך להדביק את ההורים שלהם.
          לא רק זה, אפילו אם הילד יידבק בחיסון המוחלש מילד אחר שהוא בא איתו במגע, הסיכון להורה בעל הפגיעה במערכת החיסון נמוך בהרבה מאשר הסיכון להורה אם הילד מביא איתו הביתה פוליו פרא. הסיכון למוות מפוליו פרא לאדם עם מערכת חיסונית ירודה הוא לפחות 30%.

          • מאת ליטל‏:

            האם יש למשרד הבריאות (או לך) הערכה כמה אנשים כאלה (אנשים שמערכת החיסון שלהם לא מגיבה לחיסונים, אנשים שמקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, ואנשים שאסור להם להתחסן מסיבות שונות ) יש בארץ?
            אם כך, איך אפשר להסביר שעדיין אין מקרים ותמותה מפוליו בקרב האנשים האלה? הרי בטוח הילדים שמפרישים את הפוליו בדרום כבר באו במגע עם האוכלוסיות האלה, לא?
            כמו כן ,אשמח לקבל תשובה לשאלתי הקודמת האם ניתן לבדוק נוגדנים לאשה בהריון בטרם היא מחסנת את הילד שלה והאם למבוגרים בכלל יש נוגדנים למרות שעברו יותר מ 20 שנה שבהם החיסון אמור להיות תקף. תודה רבה על זמנך.

            • מאת קרן לנדסמן‏:

              מדובר על משהו כמו 5% מהאוכלוסיה שלא יכולה להתחסן. רמת החיסוניות בקרב האוכלוסיה המבוגרת בארץ על פי סקר נוגדנים של משרד הבריאות עומדת על מעל 95%. מה שאומר שהחיסון תקף להרבה יותר מעשרים שנה (זו רק ההנחה השמרנית לגבי תקפות החיסון).
              איך עדיין אין מקרי פוליו? כי יש לנו מזל. זה ההסבר היחיד. הם יקרו בשלב כלשהו, לא לדאוג.
              אשה בהריון צריכה להתייעץ עם רופא המשפחה שלה לגבי פעולות עם הילד שלה.

              • מאת ליטל‏:

                חמישה אחוז מהאוכלוסיה?
                ומה ההערכה לגבי מספר האנשים המפרישים כרגע את הוירוס?
                אני מניחה שמדובר על הרבה מאד אם החליטו על צעד כזה של חיסון, אז קצת מוזרה בעיניי העובדה שכל כך הרבה אנשים מפרישים וירוס שגורם לתמותה בקרב שליש מאוכלוסיית מדוכאי החיסון שהם בעצמם מהוים 5% מכל האוכלוסיה (שזה לא מעט בכלל) ורק מזל אחראי לכך שאף אחד לא מת ולא חלה, את לא חושבת? נניח שאלפיים מפרישים את הוירוס, יש להם מגע קרוב נניח עם עוד 5 לכל אחד, זאת אומרת שעשרת אלפים חשופים ומביניהם 5%, כלומר 500 מדוכאי חיסון היו אמורים להדבק ומתוכם כ 160 למות, וכל זה אם לוקחים את המינימום של המינימום. אז זה שרק במזל לא נדבק אפילו אחד כשסטטיסטית מצפים למאות, נראה לי מוזר מאד.

                • מאת קרן לנדסמן‏:

                  אלף ילדים באיזור הדרום, נכון לאתמול בבוקר. יתכן שיהיו יותר עד השבוע הבא.
                  פיזור מדוכאי החיסון ברחבי הארץ משתנה בין האיזורים השונים, בין הערים, ואפילו בתוך הערים עצמן. השיעור בתל אביב לא דומה לשיעור בקריית שמונה.
                  אם את רוצה להבין יותר לעומק את הסיבות להחלטה אני ממליצה בחום לפנות היישר למשרד הבריאות כאן –
                  http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Pages/FAQ.aspx

                  • מאת ליטל‏:

                    תודה, אז האלף שעשיתי עבורו חישוב הוא די קולע. גם אם הפיזור של מדוכאי החיסון לא אחיד, וזה ברור, פשוט לא ייתכן שכל אותם מדוכאי החיסון או רובם דווקא לא מתגוררים בדרום, ההתפלגות צריכה להיות לא מדוייקת, אבל במספרים כאלה של 1000 ויותר כן צריך לצפות לסדר גודל של כ 500 מדוכאי החיסון שבאים במגע עם אותם הנשאים, בהנחה שהאחוזים של 5% נכונים. אז אולי זה לא 500 אלא 300 או 800, אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שלא יכול להיות שרק מזל מנע הדבקה של כל כך הרבה אנשים. חייבת להיות לזה סיבה אחרת או שאין באמת 5% מדוכאי חיסון או שאין באמת 1000 מודבקים וכו'.
                    בנוסף- באתר של משרד הבריאות שהפנית אליו כתוב בפירוש מספר פעמים שתינוקות שטרום חוסנו הם בסכנה מהנגיף והמבצע הוא כדי להגן עליהם.ולכן הטענה שהם מוגנים על ידי הנוגדנים מהאם בעייתית בעיניי. אולי זה נותן הגנה כלשהי אבל כתוב שם בפירוש שהם נמצאים בסכנה להדבק בפוליו הבר, משמע נוגדני האם לא מגנים עליהם במאת האחוזים ולפיכך גם מהנגיף המוחלש הם לא מגנים.
                    בנוסף , כתוב באתר משרד הבריאות שהחיסון נועד לתת הגנה נוספת לילד המתחסן עצמו, והרי ברור, וגם את כתבת, שלילד המתחסן עצמו אין צורך בהגנה נוספת אלא זה בשביל הסביבה. כשמתגלים אי דיוקים כאלה, קשה אחר כך לסמוך גם על דברים אחרים. צריכים להגיד את האמת כפי שהיא, למשל להגיד בפירוש שזה לא מגן על הילד המחוסן עצמו. גם אם זה יגרום לחלק לא לחסן, לפחות החלק האחר שמבין בזה, ידע שהוא יכול לסמוך על מה שנאמר. ברגע שמתגלות סתירות כאלה, גם מי שהיה מחסן כבר לא מאמין.

  46. פינגבאק: פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת | GuruG

  47. מאת תמר‏:

    קרן שלום
    כל הכבוד על ההסבר המפורט…
    יש לי שאלה בעניין החיסון, בני היה מאושפז בתחילת חודש אפריל 2013 בשל מחלת קוואסקי האם זה בטוח לתת לו את החיסון של הוירוס המוחלש?
    אני קצת מודאגת בגלל המחלה הזו שהבנתי שהיא אולי יכולה להיות קשורה לבעיה במערכת החיסון
    אודה לתשובתך.

    תמר

  48. מאת איציק‏:

    היי קרן,

    1. שאלתי בנוגע לסיכון (מספרית), כתבת שבארץ לא היה ולו מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון,
    מאז שנתנו במדינה ישראל את החיסון המומת ולאחריו את המוחלש,
    אך אני התכוונתי בעולם בכלל, ולא רק בישראל, האם לא נרשמה תופעת לוואי חמורה אף לא אחת בעולם,
    בהתאם למתאר החיסון המתואר לעיל?

    2. כאשר המערכת החיסונית חלשה יותר באופן זמני,
    בשל מצבים של צמיחת שיניים (אצל תינוקות), מחלות ווירוסים הפוקדים את גני הילדים וכו',
    הנ"ל לא רלוונטת מבחינת רמת הפגיעות של הילד, ורק ירידה דראסטית של המערכת (למשל, לאחר כימותרפיה),
    עשוייה להשפיע על מצבו החיסוני של הילד בהתמודדות עם פוליו?

    3. האם נכון לומר שתינוק, לאחר מנה אחת (בארץ, של החיסון עם הנגיף המומת),
    מחוסן ומתאים באותה מידה לקבל את הנגיש החי-מוחלש, כמו תינוק שקיבל מספר רב יותר של מנות?

    4. בנוגע למגע בין בעל מערכת חיסון מדוכאת (לדוגמא, לאחר כימותרפיה) לבין תינוק/ילד שחוסן (IPV + OPV),
    כתבת שמאוד מאוד לא מומלץ לבוא במגע עם התינוק, גם אם אין מגע עם ההפרשות.
    מדוע? האם יש צורות העברה נוספות, או רק בשל החשש שכן יהיה מגע קל בטעות עם הפרשה?

    5. אגב, רק מתוך סקרנות, מהי התמחותך? את זיהומולוגית?

    רוב תודות!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. לא מצאתי סקירה של כלל העולם לגבי הנסיון לתת שילוב של המומת ולאחריו את המוחלש מבחינת תופעות לוואי.
      בארה"ב לא נרשם ולו מקרה אחד של שיתוק בעקבות החיסון המוחלש מאז שהתחילו לתת אותו לאחר החיסון המומת – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15479934

      2. בדיוק. מערכת החיסון שלנו מסוגלת להתמודד עם מספר דברים בו זמנית, ורק חיסול ממוקד שלה (כמו במצב של כימותרפיה או תרופות שמדכאות את מערכת החיסון) מפריעה לפעולה שלה בצורה משמעותית.

      3. בערך 90% מהתינוקות מחוסנים לאחר מנה אחת בלבד של החיסון המומת. אנחנו מגיעים ל-99% מהתינוקות שמחוסנים לחלוטין לאחר שלוש מנות. אנחנו לא עושים בדיקת נוגדנים לאחר כל מנת חיסון, ולכן אי אפשר לדעת איזה תינוק פיתח איזו רמת נוגדנים. אבל, גם לאחר מנה אחת של החיסון המומת מערכת החיסון כבר מכירה את הוירוס, וכאשר היא נתקלת בחיסון המוחלש, היא יודעת לזהות ולנטרל אותו. היות והוא מוחלש, הסיכון ממנו גם נמוך יותר. לא הייתי שולחת תינוק שקיבל מנה אחת בלבד להתמודד עם הוירוס הפראי של הפוליו, אבל אין בעיה עם החיסון המוחלש אם הוא כבר קיבל מנה אחת של החיסון המומת.

      4. עיקר ההעברה של הפוליו היא בצואה. אולם יש מקרים (נדירים) של העברה ברוק. כדי לשמור על בני הבית של התינוק ולא לקחת סתם סיכונים מיותרים, לא מחסנים בחיסון המוחלש תינוקות שהצואה ו/או הפרשות אחרות שלהם עלולות לבוא במגע עם אנשים עם דיכוי של מערכת החיסון. זהו אמצעי זהירות סביר.

      5. לא, אני רופאה במהלך התמחות באפידמיולוגיה ובריאות הציבור. מחלות זיהומיות וההיסטוריה של הרפואה הם תחביב שלי 🙂

      בשמחה!

  49. מאת דנה‏:

    האם הנגיף המוחלש שמשתמשים בו עבר ריצוף גנומי ויודעים בדיוק מה המוטציות שיש בו ושמחלישות אותו ושאלה הן אותן המוטציות כמו בחיסונים שכבר נעשה בהם שימוש?
    כלומר, מעבר לביקורת על כך שייצרו אותן חברות שונות, הוירוס עבר שכפולים בתאים שונים ואולי החומרים הלא פעילים הם שונים, האם הוירוס המוחלש עצמו הוא בדיוק אותו וירוס גנטית? לא ראיתי מאמר שמתאר זאת, וגם קשה לי להבין איך שתי חברות שונות שמגדלות את הוירוס בתאים שונים ותנאים שונים והוא עובר מוטציות שונות יכולות להבטיח שזה בדיוק אותו וירוס מוחלש, אלא אם ריצפו את שניהם והוכיחו . האם יש מחקר כזה?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הי דנה,

      אני לא לגמרי מבינה את השאלה. הוירוס הוא אותו וירוס. לא מחלישים אותו על ידי שינוי גנטי אלא על ידי שימוש בחומרים שהורגים אותו (קצת), כך שהוא מסוגל לעורר את מערכת החיסון אבל כמעט לא גורם לנזק.
      מבחינה גנטית כל החברות משתמשות באותו זן מקורי. הן לא מגדלות את הוירוס מאפס. החיסונים נבדקים על ידי ה-WHO ועל ידי ה-FDA, והזהות שלהם נבדקת מהרמה המולקלרית ומעלה.

  50. מאת טלי‏:

    שלום קרן ותודה על הסדר שעשית בדברים. האינפורמציה בתקשורת וגם בטיפת חלב מאד לא אחידה ומבלבלת. ועכשו לשאלתי- יש לי בת 1.4 שחוסנה בכל החיסונים הרגילים, ואני נמצאת בחודש תשיעי. עכשו כשיצאה הוראה לחסן את כל ילדי ישראל עד גיל 9 אני קצת בלחץ. האם זה מסוכן עבורי לחסן אותה בגלל שאני בהריון, ועדיף לחכות עד שאלד ואז מיד לחסן כדי להגן על התינוק? או לחסן עכשו? ומה זה אומר לגבי התינוק? הוא יקבל את החיסון המומת או ישר את המוחלש? תודה

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל – כדאי להתייעץ עם אחות טיפת החלב שלכם בשאלות האלה. היא מכירה אותך ואת משפחתך טוב יותר.
      אין בעיה לחסן ילדה בחיסון המוחלש כאשר את בהריון. את חייבת להקפיד על הגיינה בתקופה הזו, כלומר שטיפת ידיים כמו שצריך עם מים וסבון אחרי כל החלפת חיתול / שירותים (אני לא יודעת אם היא גמולה או לא). עדיף לא להמתין עד ללידה כדי לחסן אותה.
      אם קיבלת אתכל החיסונים בתור ילדה – את מחוסנת נגד פוליו, כך שלא אמורה להיות בעיה. הריון לא מהווה התווית נגד לחיסון בני משפחה.
      התינוק לא יקבל כלום בהתחלה – לא מחסנים נגד פוליו לפני גיל חודשיים, ואני מאד מקווה שעד שהוא יגיע לגיל חודשיים ההתפרצות תגמר…

  51. מאת בום פם‏:

    תודה רבה על הפוסט, ושאלה, בעצם שתיים:
    אנחנו נוסעים למצפה רמון ללילה (גרים במרכז). שני הילדים (מתחת לגיל שמונה) חוסנו על פי שגרת החיסונים. אנחנו לא אמורים להתחסן על פי מקום המגורים. להיזהר במיוחד בלילה שלנו שם? להסתובב עם נוזל חיטוי? (שואלת ברצינות).
    ועוד: יש לנו אורחים מצרפת, לא יודעת מה שגרת החיסונים שם. שני ילדים שאחד מהם כמעט בן שמונה והשני גדול יותר. הם מטיילים בכל הארץ. אני אמורה להזהיר אותם איכשהו? מה בעצם לומר להם?
    ושוב המון תודה!

  52. מאת איציק‏:

    ושתי הבהרות אחרונות לסיום, ברשותך.

    1. האם נכון לומר שמבחינת התרומה לילד מהתחסן, הוא אמנם יפתח נוגדנים במעי (בדם כבר יש לו),
    אבל זה לא מעלה את רמת המחוסנות שלו, ולכן המטרה היחידה של החיסון היא הגנת על הסביבה ולא על הילד המתחסן? כלומר, אין שום תועלת לילד המתחסן.
    אני לא טוען שזה לא חשוב, אני רוצה להבין זאת על הסוף, האם הנ"ל נכון?

    2. בהנחה והתועלת לילד המתחסן לא קיימת, חשוב לשקול זאת אל מול הסיכון שהילד נחשף,
    מתגובותיך אני מבין שהסיכון הוא אפס (לא שואף לאפס, אלא אפס, מכיוון שלא נרשם ולא מקרה אחד של תקלה),
    האם המספר אפס הוא נכון בוודאות? בתוכניות רדיו דיברו על סיכון של אחד למיליון,
    וגם הזכירו לפחות מקרה אחד שכן נרשם בעולם, אינני יודע האם הנ"ל נכון.

    תודה.

  53. מאת מיה אסיא‏:

    המפתח להבנת הבעיה נמצא במשפט שלך:
    "לא משנה מה אנחנו ממציאים, היצורים הנסתרים מהעין חכמים מאיתנו. ….
    למעשה, הדבר הכי טוב כדי לעצור אותם הוא לא להתעסק איתם מלכתחילה. כלומר – רפואה מונעת, או חיסונים במקרה של מחלות זיהומיות."

    הזלזול ביכולות של הגוף האנושי להתמודד עם מחלות בא מתוך התנסות בכך שאנחנו חולים.
    למרות כל החיסונים והתרופות אנחנו חולים.
    אולי במקום להמציא חיסונים ותרופות ננסה להבין מה גורם למערכת החיסונית של האדם לא לחסן אותו ממחלות? אולי נתבונן על התזונה שלנו, שאחרי שנים של מחקרים עדיין לא ויתרנו על הכימיקלים שבה שמחלישים אותנו. אולי נתבונן על המים שאנחנו שותים שצריך לטהר אותם בשביל שנוכל לשתות (באמת, איך מטהרים אותם?) אולי נתבונן על חלב האם שהוחלף בפורמולות.

    גוף האדם חכם יותר מהוירוסים שאת חוקרת. במקום לחקור איך ליצור וירוסים שונים ממה שכבר קיימים – כמו חיסון חי-מוחלש שיכול לעבור מוטציה ולהיות קטלני, אולי כדאי לחקור איך נותנים לאדם את מה שהוא צריך כדי שהמערכת החיסונית שלו תתפקד ותתמודד עם הוירוסים הקיימים. (ע"ע אנטיביוטיקה)

    כמו שציינת חברות התרופות בעולם מושחתות. הרבה מאוד ממכירת התרופות והחיסונים בעולם מבוססת על רופאים שמשווקים אותם. אם נבדוק מאיפה לרופאים יש ידע על התרופות נגלה שהוא בא מחברות התרופות.
    איפה שיש כסף (והרבה) יש שחיתות. כדאי לבדוק אם הידע שהאכילו אותך נועד לצרכי פרסום או באמת לבריאות הציבור.

    • מאת גל‏:

      מיה,
      לפני פיתוח החיסונים והאנטיביוטיקה, מחלות זיהומיות היו הסיבה מספר אחת למוות, והגיל הממוצע אליו בני אדם הגיעו היה גיל 30. וזה למרות שבני אדם אכלו "תזונה טבעית" כדברייך – מזון אורגני למהדרין, חלב אם בלבד וכו' (כי לא היה משהו אחר).

      לפני פיתוח החיסון לפוליו, מיליונים מתו או הפכו משותקים מהמחלה. (דוד שלי למשל פגוע פוליו).

      "אולי כדאי לחקור איך נותנים לאדם את מה שהוא צריך כדי שהמערכת החיסונית שלו תתפקד ותתמודד עם הוירוסים הקיימים. (ע"ע אנטיביוטיקה)" רק מעיד על בורות – ראשית, אנטיביוטיקה היא תרופה נגד חיידקים, לא וירוסים וכמובן שהן אינן מחזקות את מערכת החיסון, אלא מחלישות את החיידקים.
      תרופות אנטיויראליות הרבה יותר קשה למצוא כי וירוסים "תופסים טרמפ" על המנגנונים התוך תאיים ולכן במקרים רבים תרופה שתפגע בוירוס תפגע גם באדם.

    • מאת גל‏:

      ועוד משהו.
      "כמו שציינת חברות התרופות בעולם מושחתות. הרבה מאוד ממכירת התרופות והחיסונים בעולם מבוססת על רופאים שמשווקים אותם. אם נבדוק מאיפה לרופאים יש ידע על התרופות נגלה שהוא בא מחברות התרופות."
      קרן מעולם לא טענה זאת.
      הידע של הרופאים בא ממחקר באוניברסיטאות, לא מחברות התרופות.

      "איפה שיש כסף (והרבה) יש שחיתות" הרבה כסף יש בכל מקום ובכל תעשיה. להסתכל על כל העולם כמושחת זו ראיה עצובה מאוד.

  54. מאת שולי‏:

    קודם כל, המון תודה לך על המאמר המסודר בתוך ים של דיסאונפורמציה.

    3 שאלות שלא מצאתי להן מענה –
    1. אדם מחוסן כנגד פוליו, שהופך לנשא – למשך כמה זמן יפריש את הוירוס?
    2. ילד שחוסן בנגיף המוחלש, כנ"ל, לכמה זמן יפריש את הוירוס?
    3. האם ישנם אנשים שחוסנו בזריקה, אבל בפועל החיסון לא פעל אצלם? על איזה אחוזים אנחנו מדברים, והאם יש דרך לדעת את זה?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. אם הכוונה לילדים שקיבלו את החיסון המומת וכעת נחשפו לוירוס – יכול להיות חודשיים, ואפילו יותר. אם הכוונה לאדם בעל ירידה במערכת החיסון שקיבל את החיסון המוחלש והפך לנשא – מדובר על שנים.
      2. ראי 1 🙂
      3. יש אנשים שקיבלו את החיסון בזריקה ולא פתחו רמת נוגדנים מספיק גבוהה. שיעור האנשים האלה נע בין 5% ל-2%, תלוי באדם ובמחקר שבדק את הנושא.

      • מאת הורים מודאגים‏:

        הי קרן, מה שלומך ?
        אני חושב שהשאלה הכי רלוונטית של שולי היא מהו אחוז המתחסנים ב IPV אשר אינם מפתחים נוגדנים. הרי שכ 2% (במקרה הטוב) מהמתחסנים ב IPV לא באמת מחוסנים!

        ועל כן מתבקשת השאלה האם קיים שיעור דומה במתחסני OPV אשר חוסנו ב IPV בעבר ? ז"א האם חיסון ה OPV מעלה את רמת החיסון עבור אלו הנכללים בתוך ה 2% ? שכן, אם שיעור המתחסנים אשר אינם מפתחים נוגדנים קטן זוהי סיבה מספקת ללכת לחסן.

        אך מצד שני, מהו הסיכון שבחיסון ה OPV עבור אותם מחוסני IPV השייכים לקבוצת 2% ? הרי שעל פי הוראות משרד הבריאות – אין לחסן ב OPV כאלו אשר לא התחסנו קודם לכן ב IPV.

        נראה בהחלט שנושא האפידמיולוגיה מרתק! 🙂

        תודה!

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          אפידמיולוגיה זה מקצוע נהדר!

          יש כאן שני נושאים של רמת נוגדנים – אחת בדם והשניה במעי. ה-2% שהזכרתם מדברת על רמת נוגדנים בדם. ייתכן שה-OPV יעזור להעלות מעט את רמת נהוגדנים בדם, אבל הוא ניתן כרגע רק לילדים, ו-99% מהם בעלי רמת נוגדנים גבוהה בדם.
          המטרה היא יצירת נוגדנים במעי, ועבור זה ה-OPV יעיל מספיק. אין צורך לחסן מבוגרים, כי על פי סקר משרד הבריאות הם לא מפרישים את הוירוס. כמו כן, כל מי שמעל גיל 9 בארץ קיבל את ה-OPV בשלב זה או אחר של חייהם מה שאומר שיש להם נוגדנים במעי, ואין צורך במנה נוספת.

  55. מאת ים מסיקה‏:

    תודה דוקטור! פוסט נפלא שמסביר המון ומנוסח מדהים.

  56. מאת לינה‏:

    וואו!!! אני מורידה בפנייך את הכובע. בתור מי שניסתה (לא פעם) לקיים את אותו הדיון הסבלנות ואורך הרוח שלך בתשובות ראוי להערצה והערכה.
    אשתדל לבקר פה לעיתים קרובות יותר 🙂

  57. מאת גל‏:

    קרן, כרגיל פוסט מעולה.

    חבל שבמות הרבה יותר פופולריות דווקא נותנות פתח לכל תיאוריות הקונספירציה המגוחכות וחותרות תחת הבריאות שלנו:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4415825,00.html

  58. מאת מאי‏:

    מדוע מחסנים רק את ילידי 2004 והלאה. אם החיסון ניתן בעבר לילידי 1990-2004 מדוע לא מחסנים גם מבוגרים ?

  59. מאת Likush‏:

    ראשית, תודה על פוסט מקיף ומעמיק.

    שנית- שאלה:
    אני אמורה ללדת בעוד 7 שבועות.
    בבית ילד בן 1.5, שקבל עד כה את כל החיסונים עפ"י תכנית החיסונים של משרד הבריאות (למעט אבעבועות).

    להבנתי, הוא לא אמור לקבל את החיסון המוחלש מאחר ואני (והילוד העתידי) עשויים להחשף לנגיף?
    או שמאחר ואני קיבלתי גם את החיסון המוחלש בילדותי- מחוסנת לחלוטין?
    ואם כן- מה לגבי התינוק בעתידי, שיוולד (מן הסתם) לא מחוסן, עד לתחילת תכנית החיסונים שלו?

    תודה 🙂

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב בשאלות האלה. הם מכירים אותך ואת ההיסטוריה המשפחתית שלך טוב יותר.

      באופן כללי, אם קיבלת את כל החיסונים בילדותך – את מחוסנת נגד פוליו, והקטע המגניב הוא שהתינוק שלך גם יהיה מחוסן (כי נוגדנים מהאם עוברים את השליה אל העובר במקרה של פוליו). לכן לא קיימת סכנה לך או לתינוק אם הילד שלך מקבל את החיסון המוחלש.
      אם את אמורה ללדת עוד 7 שבועות כדאי לחסן את הילד בבית כבר עכשיו, כדי שהוא יסיים עם הפרשת החיסון בצואה עוד לפני הלידה.
      בשבועות שאחרי החיסון המוחלש מומלץ לרחוץ ידיים היטב אחרי כל החלפת חיתול (אם הילד עוד לא גמול) או אחרי כל ניגוב של צואה.

  60. מאת דנה‏:

    בהמשך לגבי תשובתך הקודמת- ככל הידוע לי הוירוס הופך להיות מוחלש דווקא כן בגלל מוטציות בחומר הגנטי שלו ולא בגלל טיפול בחומרים ש"הורגים אותו קצת" כפי שכתבת. נדמה לי שראיתי באחד המאמרים שישנם 3 נוקלואטידים שמבדילים בין הנגיף המסוכן לזה שלא. אז השאלה שלי הייתה האם ריצפו את הגנום של הנגיף המוחלש הנוכחי כדי להראות שלא חלו בו מוטציות נוספות ושהוא זהה גנטית לנגיף שכבר נעשה בו שימוש? איפה אפשר לראות מחקר זה?
    כמו כן, האם איפשהו בעולם נעשה שימוש בחיסון הזה ספציפי, של החברה הספציפית הזו? איפה ומתי?
    וגם- האם את יכולה להפנות למחקר הספציפי שמראה שחיסון במוחלש לאחר מומת גרם לאפס תופעות לוואי?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אם הדברים ידועים לך, אשמח לקרוא את המאמרים עליהם את מדברת.
      לגבי המחקרים על השילוב בין החיסון המומת לחיסון המוחלש, את מוזמנת לראות את תגובותי לאיציק בהם נתתי את הרפרנסים הנ"ל.

      • מאת דנה‏:

        מתוך ויקיפדיה (ושם יש גם קישורים למאמרים המקוריים):
        Oral polio vaccine (OPV) is a live-attenuated vaccine, produced by the passage of the virus through non-human cells at a sub-physiological temperature, which produces spontaneous mutations in the viral genome.[35] Oral polio vaccines were developed by several groups, one of which was led by Albert Sabin. Other groups, led by Hilary Koprowski and H.R. Cox, developed their own attenuated vaccine strains. In 1958, the National Institutes of Health created a special committee on live polio vaccines. The various vaccines were carefully evaluated for their ability to induce immunity to polio, while retaining a low incidence of neuropathogenicity in monkeys. Large-scale clinical trials performed in the Soviet Union in late 1950s — early 1960s by Mikhail Chumakov and his colleagues demonstrated safety and high efficacy of the vaccine.[36][37] Based on these results, the Sabin strains were chosen for worldwide distribution.[13]

        There are 57 nucleotide substitutions which distinguish the attenuated Sabin 1 strain from its virulent parent (the Mahoney serotype), two nucleotide substitutions attenuate the Sabin 2 strain, and 10 substitutions are involved in attenuating the Sabin 3 strain.[6] The primary attenuating factor common to all three Sabin vaccines is a mutation located in the virus's internal ribosome entry site (IRES)[38] which alters stem-loop structures, and reduces the ability of poliovirus to translate its RNA template within the host cell.[39] The attenuated poliovirus in the Sabin vaccine replicates very efficiently in the gut, the primary site of infection and replication, but is unable to replicate efficiently within nervous system tissue
        אז זה מה שידוע לגבי השאלה הקודמת שלי- שההחלשה של הוירוס היא כן על ידי מוטציות בחומר הגנטי שלו.
        כמו כן, כתוב שגם בחיסון המוחלש צריך כמה מנות, אז למה אף אחד לא מזכיר זאת כעת?

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          דנה, אני מבקשת לא לפרסם כמה תגובות. כל תגובה מועברת לאישור ולוקח זמן עד לפרסום. אין צורך לשלוח שוב ושוב את אותה התגובה.

          לגבי הצורך במספר מנות חיסון – זה נכון כאשר רוצים לחסן את הילד נגד פוליו, אבל הילדים האלה מחוסנים כבר נגד פוליו. מה שצריך הוא להפסיק את העברת הוירוס מהמעיים שלהם הלאה, ובשביל זה מספיקה מנת חיסון מוחלש אחת, ככל שידוע נכון לעכשיו.

          הלינקים בוויקי מעבירים למקומות שאי אפשר להגיע אליהם או שאינם רלוונטים לשאלה שלך. החלשת הוירוס לא נעשית על ידי יצירת מוטאציה מכוונת. אף אחד לא עומד עם פיפטה ומשנה נוקלאוטידים אחד-אחד. זה חלק מתהליך ההחלשה שהוירוס עובר.
          גם ה-FDA, גם ה-CDC וגם ה-WHO מנטרים את החיסונים המחולקים גם מבחינת ריצוף גנטי, וכך מוודאים שמדובר עדיין בוירוס המוחלש.

          • מאת דנה‏:

            הי קרן, כמה תגובות התקבלו כנראה כי האתר היה תקוע. זה נתקע באמצע ולא ראיתי שההודעה נשלחה בכלל.
            לגבי התוכן- לא כתבתי שהמוטציות מכוונות, אלא בדיוק שעל ידי גידול הוירוס בתאים שהם לא המאכסן הטבעי או בטמפרטורה לא פיזיולוגית וכו' נוצרות מוטציות ,אבל הן אלה שאחראיות בסוף להיותו מוחלש. אם אין גישה למאמר בויקי זה בגלל שצריך הרשאה או מנוי לעיתון, אפשר לגשת מכל אוניברסיטה. והשאלה שלי מאד רלוונטית ופשוטה- האם הוירוס שבחיסון עובר ריצוף גנטי כדי להוכיח שאכן אין מוטציות נוספות. ענית בשתי השורות האחרונות שכן, וזו הייתה השאלה. היכן אני יכולה לראות איזשהו מחקר על כך שהחיסון הזה ספציפית נוטר מבחינת ריצוף גנטי?

    • מאת דנה‏:

      אפילו מתוך ויקיפדיה ( ושם יש גם הפניות למאמרים המקוריים):
      Oral polio vaccine (OPV) is a live-attenuated vaccine, produced by the passage of the virus through non-human cells at a sub-physiological temperature, which produces spontaneous mutations in the viral genome.[35] Oral polio vaccines were developed by several groups, one of which was led by Albert Sabin. Other groups, led by Hilary Koprowski and H.R. Cox, developed their own attenuated vaccine strains. In 1958, the National Institutes of Health created a special committee on live polio vaccines. The various vaccines were carefully evaluated for their ability to induce immunity to polio, while retaining a low incidence of neuropathogenicity in monkeys. Large-scale clinical trials performed in the Soviet Union in late 1950s — early 1960s by Mikhail Chumakov and his colleagues demonstrated safety and high efficacy of the vaccine.[36][37] Based on these results, the Sabin strains were chosen for worldwide distribution.[13]

      There are 57 nucleotide substitutions which distinguish the attenuated Sabin 1 strain from its virulent parent (the Mahoney serotype), two nucleotide substitutions attenuate the Sabin 2 strain, and 10 substitutions are involved in attenuating the Sabin 3 strain.[6] The primary attenuating factor common to all three Sabin vaccines is a mutation located in the virus's internal ribosome entry site (IRES)[38] which alters stem-loop structures, and reduces the ability of poliovirus to translate its RNA template within the host cell.[39] The attenuated poliovirus in the Sabin vaccine replicates very efficiently in the gut, the primary site of infection and replication, but is unable to replicate efficiently within nervous system tissue. OPV also proved to be superior in administration, eliminating the need for sterile syringes and making the vaccine more suitable for mass vaccination campaigns. OPV also provided longer lasting immunity than the Salk vaccine.

      אז- בנוסף לשאלה לגבי האם בדקו שמדובר בדיוק באותו רצף גנומי ושאין מוטציות נוספות, אני גם מוסיפה- לפי המאמרים כן צריך כמה מנות של המוחלש, למה אף אחד לא מדבר על זה ונראה כאילו הולכים לתת מנה אחת וזהו?

  61. מאת איציק‏:

    1. כתבת: "יש תועלת מסוימת לילד המתחסן, שכן רמת הנוגדנים שלו במעיים עולה. אבל מבחינת הסיכון שלו לחלות בפוליו – התועלת מאד נמוכה"
    מהי התועלת של העלאת רמת הנוגדנים במעיים? האם היא מעלה את רמת המחוסנות של הילד באופן כללי, או שהיא חסרת משמעות?

    2. בכתבה הבאה מצויין המשפט הבא (ביחד למתאר החיסונים IPV + OPV):
    "במקרים נדירים מאוד, של אחד לכמה מיליונים, עלול החיסון החי-מוחלש לגרום לתופעות לוואי של הנגיף עצמו"
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4415970,00.html
    והנ"K הינו בנוסף לאותם תזכורות בכלי תקשורת נוספים לכך שהסטטיסטיקה העולמית אינה אפס,
    אין לי רפרנסים מדוייקים, אך זה מאוד מטריד שהמספר אפס אינו חד משמעי – האמנם?

    3. במידה ופעם בשבוע יש מגע בין ילד לבין בן משפחה עם מערכת חיסון מדוכאת,
    ובמידה והילד כן יתחסן, כמה זמן יש למנוע מגע לחלוטין בין בן המשפחה לבין הילד?
    (ימים? שבועות? חודשים? שנים?)

    4. קראתי על סכנה שבו החיסון החי-מוחלש נשאר בגוף למשך שנים רבות,
    ותאורטית יתכן מצב שבהמשך הוא יעבור מוטציה ויהפוך לנגיף שהגוף לא מכיר ולא מסוגל להתגונן,
    האם יש אמת בתאוריה הנ"ל, או שהיא מופרכת מיסודה?

    תודה.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. היא לא חסרת משמעות. היא משמעותית מבחינת המשך ההעברה של הפוליו הלאה. היא פחות משמעותית מבחינת ההגנה על הילד עצמו, כי אם הוא קיבל את החיסון המומת הוא מוגן מפני פוליו. היא מאד משמעותית מבחינת ההגנה על הסביבה. העלאת רמת הנוגדנים במעיים מאפשרת לילד לחסל את הוירוס כבר כשהוא במעיים.

      2. המידע של האחד לכמה מליונים מדבר על מתן של החיסון המוחלש בלבד, לא בשילוב של החיסון המומת ולאחריו החיסון המוחלש. נתתי לך כבר את הרפרנסים לכך.

      3. מדובר על הפרשה של בערך ארבעה שבועות של הנגיף המוחלש בצואה. בתקופה הזו אין בעיה לחבק את הילד, אבל חייבים למנוע כל מגע בין ההפרשות שלו לבין בן המשפחה עם הדיכוי החיסוני. כלומר – לא להחליף לו חיתול, לא לנגב לו את הטוסיק וכו'. המשמעות היא שמותר לבקר את בן המשפחה הזה, לראות ביחד סרטים ולהינות, אבל לא להגיע למצב שבו הוא עלול לבוא במגע עם ההפרשות של הילד.

      4. כן. זוהי סכנה אופיינית לאנשים עם דיכוי של מערכת החיסון שאצלם החיסון עלול להשאר במעיים, להתרבות ולהמשיך להיות מופרש במשך שנים. כפי שכתבתי בפוסט הקודם על הפוליו – ידוע לנו על שני מקרים כאלה בארץ, ויש עוד כמה ברחבי העולם. זו היתה אחת הסיבות בגללן הפסיקו לחסן בחיסון המוחלש. כעת אין לנו ברירה יותר.

  62. מאת מרים‏:

    הי קרן, תודה על המידע. מבקשת לשאול האם ניתן לבדוק את כמות הנוגדנים בגוף לאחר קבלה של מנה מהחיסון המומת? ואם כן, איך עושים זאת? תודות.

  63. מאת עמוס ב.‏:

    יש כל כך הרבה תגובות כאן ובסופו של דבר הרמתי ידיים אז אני נורא מצטער אם כבר ענית על זה –
    עמותת חסון (שאני לא חסיד גדול שלהם) העלתה טענה שהחיסון של GSK אינו החיסון שנבדק במחקרים שאת מצטטת כאן אלא מדובר בחיסון הודי.
    לטענתם (ומכאן לטענתם של חברים שלי שמאוד אקטיביים בנושא של אנטי-חיסונים) – מעולם לא בוצע ניסוי קליני בניסוי הספציפי הזה. לי זה נשמע כמו קשקוש – שהרי איך ה-FDA יאשר אותו? אבל אני לא מצליח למצוא מקור שיסתור את הטענה הזו. עזרה?
    תודה על פוסט נפלא.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      החיסונים זהים. זו גנריקה כמו אקמול (אחד המגיבים למעלה הזכיר את זה, אני גונבת את ההשוואה).
      החיסונים נבדקים לגבי זהותם על ידי ה-FDA ועל ידי ה-WHO. מעבר לזה, מדובר בדיוק באותו חיסון שניתן במשך עשרות שנים, פחות מרכיב אחד. לא הוסיפו לו כלום – הוציאו את הזן הלא רלוונטי.
      נתתי בפוסט את המחקר הקליני שבדק את החיסון הביוולנטי (כלומר, עם שני הזנים) של הפוליו. זהו אותו חיסון בדיוק.

  64. מאת אחד‏:

    רק הערה קטנה, לשם הדיוק, החיסון ה"ישן" tOPV הוא לא בדיוק החיסון בו נעשה שימוש כעת bOPV. עם כל השאר אני מסכים לגמרי. וכל הכבוד על ההשקעה.

  65. מאת איציק‏:

    1. השאלה שלי התייחסה ל"חסרת משמעות" מבחינת ההגנה על הילד עצמו,
    מתנצל שאני מתעקש על הפרטים הקטנים, אבל מה משמעות דבריך:
    "היא פחות משמעותית מבחינת ההגנה על הילד עצמו"
    מה המשמעות של "פחות" – האם יש תועלת כלשהי לילד המתחסן, או לחלוטין לא?
    אם עצם היכולת לחסל את הנגיף במעיים לא מעלה את הרמה החיסונית הכללית של הילד,
    אז האם יש משמעות כלשהי מבחינת הילד עצמו, או שלחלוטין לא?

    2. הסיכון של נגיף חי-מוחלש להשאר לאורך שנים ובהמשך לעבור מוטציה ולהפיך לנגיף אחר ומסוכן,
    רלוונטית רק לאנשים עם מערכת חיסון מדוכאת (לדוגמא, מטופלי כימותרפיה),
    או שזהו סיכון רחב יותר לכלל האוכלוסיה?
    הרציונל הוא שהנגיף נשאר במעיים לתקופה ארוכה, הגוף לא נפגע ממנו,
    אבל לאחר מספר שנים הוא עובר מוטציה מסוכנת.
    או שמא לאדם עם מערכת חיסונים תקינה, הנגיך החי-מוחלש פשוט לא ישאר תקופה ארוכה,
    מכיוון שהוא יושמד?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. יש תועלת מאד קטנה לילד המתחסן. יהיו לו יותר נוגדנים במעי שיגנו מפני פוליו, אבל מכיוון שממילא רמת הנוגדנים שלו בדם גבוהה – הוא ירוויח מהעליה של רמת הנוגדנים במעי מעט מאד. זה לא כלום, אבל זה גם לא הרבה במיוחד.

      2. הסיכון הזה קיים באנשים שממשיכים להפריש את הוירוס לאורך זמן של חודשים ושנים. אלה הם רק אנשים עם ליקויים במערכת החיסון, ולא ילדים בריאים. אדם עם מערכת חיסונית תקינה (שקיבל חיסון) ישמיד את הוירוס במעיים בסופו של דבר.

      אתה לא צריך להתנצל, שאלותיך מעניינות.

  66. מאת שלומי שלום‏:

    ילדתנו קיבלה לפני פחות משבוע ימים את המנה השלישית של חיסון הפוליו המומת (במסגרת החיסון המחומש הניתן בגיל 6 חודשים. האם ניתן לחסן אותה באמצעות החיסון החי-מוחלש כבר בתחילת השבוע הבא, הוא המועד שהוכרז על ידי משרד הבריאות לפתיחת מבצע החיסון הכלל ארצי, או שמא יש להמתין תקופת צינון כלשהי?

    ובשולי הדברים, אני מודה לך על הפוסט הזה, החשוב מעין כמותו להתמודדות ההורים עם מתקפת ההיסטריה המופצת כעת מכל כיוון והמוצגת אמנם באמצעות רטוריקות סמי לוגיות, פסאודו-מדעיות ותוך ניצול גלי האנטי ממסדיות הפופלאריים הנוכחיים, אולם מנגד היא כה יעילה בהבהלת הורים שאין להם את הזמן הנדרש בכדי לבור את המוץ מן התבן בנתוני המקור.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      תלוי אם זו המנה הראשונה או השניה של החיסון המומת שהיא קיבלה.
      אם זו המנה הראשונה – צריך רווח זמן של 4 שבועות לפחות לפני מתן החיסון המוחלש.
      אם זו המנה השניה ואילך, אין בעיה של רווח זמן.

      בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא ילדים או עם אחות טיפת חלב.

      ותודה רבה על המחמאה 🙂

  67. מאת דפנה‏:

    ד"ר לנדסמן, תבורכי!
    (נראה לי שהמסקנה המתבקשת מכל ענייני הפוליו והחיסונים, זה שבערות והיסטריה הרבה יותר קשה למגר מאשר מחלות זיהומיות. סחתיין על הסבלנות שאת מפגינה).

  68. מאת בום פם‏:

    ועוד שאלה, בעקבות הכוונה לחסן את כלל האוכלוסייה.
    אני לא הייתי בארץ ב88, ולא חוסנתי במבצע החיסון ההוא.
    מה בעצם זה אומר? אם אני מחסנת את ילדיי הם מסכנים אותי?

  69. מאת בום פם‏:

    עד גיל שנתיים חייתי בצרפת, ואז שוב בין 84 ל88. חוסנתי על פי תוכניות החיסונים שם ופה. או במילים אחרות: אלוהים יודע.

  70. מאת עדי‏:

    קרן שלום,

    יש לי בת בת ארבע אשר חוסנה לפי דרישות משרד הבריאות בעבר. בימים הקרובים אני עומדת ללדת את בני השני ורציתי לברר בנושא הפוליו מספר דברים:
    1. אם הבכורה שלי מקבלת את החיסון החי האם אין סכנת הדבקה לתינוק שרק נולד?
    2. אם אני חוסנתי בשנת 2003 במסגרת לימודי ריפוי בעיסוק (וגם כתינוקת וגם במבצע של 1988) – האם הנוגדים הללו אמורים לעבור לתינוק כעובר? והוא נולד מחוסן?
    3. מתי ואם צריך לחסן את התינוק והאם קודם את לדרוש את המומת?

    אשמח לתשובתך
    תודה!
    עדי

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל חשוב לי להבהיר שכדאי לפנות לייעוץ רפואי, כלומר – רופא הילדים או אחות טיפת חלב שמכירים אותך.

      1. לא אמורה להיות בעיה עם חיסון הבכורה כשיש תינוק בבית. מומלץ להקפיד באופן מיוחד על רחיצת ידיים והגיינה בתקופה לאחר מתן החיסון לבכורה.
      2. כן, הנוגדנים שלך אמורים לעבור לתינוק ולהגן עליו בתקופה שאחרי הלידה.
      3. התינוק חייב לקבל קודם כל את החיסון המומת. נותנים אותו בגיל חודשיים. רק אחרי החיסון המומת אפשר לקבל את המוחלש.

  71. מאת אורי כהן‏:

    היי קרן, בטח כבר נמאס לך מהפוסט הזה, אז אני אשאל את השאלה האחרונה-חביבה.
    נניח שהסיכוי הנוכחי להדבק בפוליו הוא 1 ל- M (מישהו יודע להעריך?).

    אני מבין נכון שאם אני מחסן ילד (רגיל, לא פגיע) הסיכוי שלו לפתח פוליו הוא 1 ל- 1-2.5 מליון בגלל החיסון ועוד סיכוי קטן אפילו יותר שהחיסון לא יעבוד (נניח 1 ל- 1000) וגם הוא יידבק בנגיף (1 ל- 10000) וגם הוא יפתח תסמינים (1 ל- 1000). ולעומת זאת אם אני לא מחסן הסיכון הוא בערך 1 ל- 20 שהוא לא מחוסן (ה- 5% שלך), 1 ל- M שיידבק ו- 1 ל- 1000 שיפתח תסמינים?

    תודה, אורי (אכן, דוקטורנט ואבא לילדה בת 2)

    • מאת אורי כהן‏:

      כשכתבתי "1 ל- 10000" התכוונתי "1 ל- M".

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הסיכון להדבק בפוליו כרגע במדינת ישראל לא ידוע. הוא תלוי בהמון משתנים, כמו מידת החסינות של הילד, הילדים האחרים שהוא בא איתם במגע, מידת החסינות של האוכלוסיה בכלל, רמת ההיגיינה של הסביבה המטפלת וכו'. יש על כך מודלים שונים.
      גם את הסיכון שהחיסון לא יעבוד אי אפשר להעריך. אם חיסנת 100 ילדים ואחד מהם לא פיתח רמת נוגדנים מספיקה, אבל כל שאר 99 הילדים שסביבו מחוסנים – הוא לא יבוא במגע עם פוליו ולכן הסיכון שלו למעשה הוא אפס (חסינות עדר).
      הסיכון לפתח שיתוק לאחר חשיפה לנגיף כן ידועה. היא עומדת על אחד לאלף ילדים במקרה של ילדים לא מחוסנים, ואחד למליון עיד אחד ל-2.5 מליון במקרה של קבלת החיסון המוחלש בלבד.

      ילד שכבר חוסן לא מפתח פוליו.
      ילד שקיבל את החיסון המומת לפני החיסון המוחלש לא יסבול מתופעת הלוואי של השיתוק על פי מידע מהארץ ומארה"ב (ציטטתי את המחקר למעלה, אצל איציק).

      כך שהחישוב הוא:
      אם הילד לא מחוסן בכלל הסיכון שלו לפתח שיתוק ילדים לאחר חשיפה לנגיף הפוליו הפראי הוא אחד לאלף.
      אם הילד קיבל רק את החיסון המוחלש הסיכון שלו לפתח שיתוק ילדים לאחר חשיפה לחיסון המוחלש הוא אחד למליון עד אחד ל-2.5 מליון.
      אם הילד קיבל את החיסון המומת ולאחר מכן את החיסון המוחלש הסיכון שלו לפתח שיתוק ילדים לאחר חשיפה לחיסון המוחלש הוא אפס.
      אם הילד קיבל את החיסון המומת ולאחר מכן את החיסון המוחלש הסיכון שלו לפתח שיתוק ילדים לאחר חשיפה לוירוס פוליו הוא אפס.

  72. מאת שרעית‏:

    תודה על ההסבר שהגיע אפילו לחו"ל…
    מה קורה עם מי שמגיע לביקור של כמה שבועות בארץ עם ילדים שחוסנו רק במומת?. במדינה בה אני חיה מחסנים רק בממומת. ומה שמסבך יותר, ואם אנחנו כבר לא חברים בקופ"ח או זכאים לביטוח לאומי?

  73. מאת יעל‏:

    קרן שלום, ראשית- תודה לך על הפוסט המושקע ועל אורך הרוח בתגובות. שנית- הייתי שמחה לקבל התייחסות לשאלה הבאה: ממה שהבנתי, ילד שחוסן בובוירוס המוחלש עלול להדביק את סביבתו בוירוס מוחלש גם כן. על ידי כך גם הנדבקים, מפתחים בתורם נוגדנים כנגד הוירוס המוחלש ו"מתחסנים" על הדרך. אם זה כך, הרי שלהחלטה שלי כהורה אם לחסן או לא במוחלש, אין כל כך חשיבות, כי ככל שיותר ילדים יחוסנו במוחלש, הם מעלים את הסבירות של שאר האוכלוסיה להידבק בוירוסים מוחלשים גם כן. שאלת מליון הדולר שלי ( לפיה ככל הנראה אחליט אם לחסן ) היא: מה עדיף לילד, להיחשף לוירוס המוחלש בחיסון פומי או להיחשף אליו בהדבקה אקראית מילד אחר. האם הדבקה מילד אחר מסוכנת יותר? לתשובתך אודה…

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      לילד אין שום העדפה. אם הוא קיבל את החיסון המומת – כלום לא יזיז לו. הדבקה מילד אחר כמעט לא משמעותית עבורו.
      השאלה מה עדיף להורים – שהילד יהפוך לנשא של החיסון המוחלש ויביא אותו הביתה, או שהילד יהפוך לנשא של פוליו ויביא את זה הביתה.

      • מאת שיר רגב‏:

        קראתי שעדיף שהילד יקבל חיסון פומי מאשר ידבק מילד אחר, משום שבחיסון הפומי הנגיף מוחלש ואילו בהדבקה אקראית הילד עלול להדבק בנגיף שכבר התחזק אצל הילד שאירח אותו קודם. זה נכון?
        תודה, על המידע ועל הסבלנות !

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          זה חצי נכון.
          כשהילד מקבל את החיסון המוחלש (הפומי) – ידוע מה הוא קיבל, מתי, ולמשך כמה זמן צריך לשמור על הגיינה.
          כשהילד נדבק מילד אחר בחיסון המוחלש לא בטוח שהוא יפתח רמת חיסוניות מספיק גבוהה נגד הוירוס. מה שיותר גרוע – הוא עלול להדבק בוירוס הפוליו הפראי מילד אחר.
          החיסון המוחלש לא מתחזק אצל הילד שקיבל את החיסון, אין צורך לדאוג מזה.

  74. מאת שולי‏:

    בהמשך לשאלה הקודמת שלי..
    האם הבנתי נכון – ילד מחוסן במומת, שנדבק בחיידק הפוליו שמסתובב, הופך לנשא, אבל אחרי מס' שבועות בעצם מתחסן מעצמו, לא? באותו תהליך שהוא היה מתחסן אם היה מקבל את החיסון המוחלש..?

  75. מאת a‏:

    שלום קרן,
    תודה על המאמר המצוין.
    האם להימנע מלחסן ילד שחלה בעבר כנראה בהרפס זוסטר?

    תודה מראש על תשובתך 🙂

  76. מאת שי‏:

    קרן שלום !

    קודם כל..תודה !! סידרת לי בצורה אינפורמטיבית יותר את הדברים בראש.
    אני אב לשני ילדים בני 6 ו-9 (הגדול נולד אחרי ינואר 2004) ושניהם אמורים לקבל את החיסון.
    אשתי כרגע בהריון בחודש שמיני – מה ההמלצה לגבי חיסון הילדים שלי ולגבי חברים שלהם שמין הסתם יחוסנו ויבואו אלינו .
    אנחנו גרים בהרצליה.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      תודה רבה!
      ההמלצה החשובה ביותר היא לפנות לאחות טיפת חלב או לרופא הילדים ולהתייעץ איתו אישית.

      אין בעיה עם חיסון ילדים גדולים כשיש אשה בהריון בבית. הריון של אדם אחר לא נחשב כהתווית נגד לקבלת החיסון. רק דיכוי חיסוני, סרטן וכדומה. מה שחשוב הוא להקפיד על הגיינה בשבועות שאחרי קבלת החיסון. כלומר – שטיפת ידיים, לא לחלוק כלי אוכל, לא לתת להם לדחוף את הידיים לאוכל של אחרים וכו'. אלה המלצות שרצוי לקיים באופן כללי, אבל לאחר קבלת החיסון המוחלש צריך להקפיד עוד יותר.

  77. מאת חיים‏:

    לד"ר קרן שלום,

    תודה רבה על הפוסט המפורט והאכפתי. תודה שלא נפנפת דברים מתחת לשטיח ושהתחייסת ככלל לדברים ברצינות.

    יש לי כמה שאלות:

    מדוע בשנים הקודמות שגילו את הוירוס בביוב בחרו שלא לחסן ומשרד הבריאות הודיע שהחיסון מסוכן?

    אם האוכלוסיה בישראל די מחוסנת לדעתך האם הסטטיסטיקה של 1 ל 1000 עדיין נכונה?
    כלומר האם ילדים שחוסנו בחיסון המומת עדיין 1 מתוך 1000 יקבלו שיתוק אם יקבלו את הנגיף?
    אם החיסון המומת מפחית את הסיכון ב99% אז בחישוב פשוט – הסיכוי של ילד מחוסן לקבל שיתוק הוא 1 ל100,000 .

    עכשיו מה הסיכוי של ילד לקבל שיתוק מהחיסון – 1 למיליון, אבל בסיכויים הרבה יותר גבוהים מזה הוא יסבול בתופעות לוואי שונות וסכנות שונות – נכון?

    המטרה של הורים לא צריכה להיות לחסל את הנגיף במדינת ישראל אלא להגן על הילדים שלהם.

    אם הילד שלי קיבל חיסון מומת – למה אני צריך לסכן אותו בשביל להגן על אותם הזויים לתפיסת עולמך? אלו שלא מחסנים?

    שאלה נוספת: למה מחליטים לחסן רק באיזור מסויים – הרי מדינת ישראל היא קטנה, ואין מידור בין האיזורים. זה נשמע יותר כמו שיטה שיווקית לראות אם האנשים משתפים פעולה מאשר שיטה מדעית למידור נגיף. הרי ברור שהילדים מהדרום יגיעו לצפון ולהיפך… והוירוס המוחלש יועבר למערכות הביוב ו"ידביק" את כל הארץ…

    שאלה נוספת: אמרת שילדים שיש להם חולים סופניים במשפחה – לא מקבלים את החיסון – משמע המחחסן עצמו מסכן את האוכלוסיה הלא מחוסנת לידו – משמע מסכנים המון אנשים כדי "לחסל" את הנגיף.

    לגבי 1988 – האם נכון שהחולים במחלה היו מתחסנים בעצמם?

    אגב – אני לא מעלה כאן תיאוריות קונספירציה – אני בטוח שחיסונים ככלל הם חשובים מאוד, אני רק תוהה על ההתנהלות במקרה הספציפי הזה. אם החיסון המומת הוא יעיל ב99% והסיכונים בו הם בקנה מידה נמוכים יותר אם בכלל יש בו סיכון – נראה לי פשוט עדיף לכל הורה עבור הילד שלו להסתפק בחיסונים שכבר חוסן ולא לחסן בחיסון החי-מוחלש. אני לא חושב ששום הורה צריך לנדב את הילד שלו לניסויים בחיסול נגיפים – זה חסר אחריות פי כמה כלפי הילד להתייחס אליו ולגוף שלו בצורה כזו.

    כמה דברים נוספים – להציג את המתנגדים לחיסון כקבוצה של הזויים או קונספירטורים זה פשוט לא לעניין. אני בטוח שאת רשמת את הפוסט הזה מתוך אכפתיות ואמונה אמיתית, ואני מאמין שלא בגלל כספי שוחד למיניהם. אני גם סמוך ובטוח שהרופאים והאימהות שמתנגדים לחיסון לא עושים את זה בשביל כסף או בגלל שהם הזויים יתר על המידה – אלא מתוך דאגה אמיתית לשלום ילדיהם ושלום הציבור.

    לגבי נושא אמינותה של אותה חברות תרופות – אני חושב שכן רלוונטי לבדוק ולדבר על מי עומד מאחורי התרופה. גם אם היו מחליפים חברה בחברה אחרת והיו מטילים בה דופי כפי שאת אומרת – זה אולי נכון, אבל בכל מקרה צריך להתייחס לדברים ולאמינות החברה. זה מאוד חשוב. ואם נגלה שרוב חברות התרופות מעורבות בפרשיות שחיתות – זה חשוב לדעת את זה, ואולי אז תהיה רפורמה בנושא.
    אם אנחנו קונים תרופות מחברה מושחתת ששיחדה אנשים כדי למכור תרופות – אז זה שם אותנו במצב מאוד מאוד מפוקפק בעצמנו. חברה שהיו לה בעיות כאלו צריכה להוכיח פי 1000 שהיא חזרה למוטב ואין בה שחיתויות. זה אגב לא "קונספירציות" – אלו דברים שקרו בפועל לא מעט בהיסטוריה וצריך להתייחס לדברים ברצינות.

    שוב – תודה על הפוסט. ייתכן שחברת התרופות הזו בסדר, ייתכן שהחיסון הוא יעיל ויעזור, ייתכן שנלקחו כל הדברים בחשבון, ייתכן שהחיסון מועיל לכל ילד שלוקח אותו – אני לא חושב שמשרד הבריאות מפיץ את החיסון רק בשביל שחברת התרופות הזו תרוויח כסף.

    אבל אני עדיין לא שוכנעתי שהחיסון הוא טוב לילדים שלנו ואשמח לתשובות על השאלות שהעליתי.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      וואו, הרבה שאלות. אשתדל לענות.

      מדוע בשנים הקודמות שגילו את הוירוס בביוב בחרו שלא לחסן ומשרד הבריאות הודיע שהחיסון מסוכן?

      מכיוון שלא היתה הפרשה ממושכת של וירוס לביוב, מה שרימז על כך שההתפרצות נעצרה מעצמה. למעשה, אני די בטוחה שקיוו שזה מה שיקרה עכשיו, ורק כאשר ראו שההתפרצות לא מפסיקה הוחלט על מבצע חיסון.

      אם האוכלוסיה בישראל די מחוסנת לדעתך האם הסטטיסטיקה של 1 ל 1000 עדיין נכונה?
      כלומר האם ילדים שחוסנו בחיסון המומת עדיין 1 מתוך 1000 יקבלו שיתוק אם יקבלו את הנגיף?

      הסטטיסטיקה הזו מתייחסת לילדים שלא חוסנו. ילד שקיבל את החיסון המומת מחוסן מפני פוליו. החיסון המומת לא מפחית את הסיכון להדבק בפוליו ב-99% אלא לאפס (או כמעט אפס, יכול להיות מצב שילד קיבל את החיסון ולא הצליח לפתח רמת נוגדנים מספיקה, אבל זה מאד מאד נדיר).

      עכשיו מה הסיכוי של ילד לקבל שיתוק מהחיסון – 1 למיליון, אבל בסיכויים הרבה יותר גבוהים מזה הוא יסבול בתופעות לוואי שונות וסכנות שונות – נכון?
      תופעות הלוואי של החיסון המוחלש, בתנאי שהוא ניתן אחרי החיסון המומת, לא כוללות שיתוק. אין לחיסון המוחלש תופעות לוואי חמורות נוספות.

      אם הילד שלי קיבל חיסון מומת – למה אני צריך לסכן אותו בשביל להגן על אותם הזויים לתפיסת עולמך? אלו שלא מחסנים?

      קודם כל, אני לא חושבת שהורים שלא מחסנים את ילדיהם הם אנשים הזויים. מעולם לא אמרתי את זה, ואני מתנגדת לרעיון של לקרוא לאדם "הזוי" רק כי התפיסה שלי שונה משלו.
      דבר שני – ילדיהם הלא-מחוסנים לא צריכים לסבול מפוליו רק כי הוריהם בחרו שלא לחסן אותם. אנחנו חיים בחברה וחובתינו להגן על הפרטים החלשים בה.
      דבר שלישי – פרט לילדים לא מחוסנים, יש הרבה מאד אנשים עם מערכת חיסון ירודה בחברה שלנו. חולי סרטן, אנשים שמקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון וכו'. הם אנשים שהסיכון שלהם למות כתוצאה מחשיפה לנגיף הפרא עצום.

      למה מחליטים לחסן רק באיזור מסויים
      כי חשבו שעם מבצע חיסונים במקום אחד אפשר יהיה לעצור את ההתפרצות. אחד העקרונות בבריאות הציבור הוא התערבות מינימלית ככל הניתן על מנת לשמור על בריאותה של האוכלוסיה.

      המחחסן עצמו מסכן את האוכלוסיה הלא מחוסנת לידו
      רק אם יש מגע עם ההפרשות שלו. לכן לא מחסנים ילדים להורים עם דיכוי של מערכת החיסון (לא כולם חולים סופניים!). אם הילד יביא הביתה את החיסון המוחלש, הסיכון להורה בעל הדיכוי החיסוני נמוך יותר יחסית לסיכון שלו אם הילד יביא הביתה את וירוס הפרא.

      לגבי 1988 – האם נכון שהחולים במחלה היו מתחסנים בעצמם?

      לא. מתוך 15 חולים 9 היו מחוסנים (רק עם OPV) ו-6 לא היו מחוסנים כלל. אפשר לראות את הדו"ח של פרופ' שוורץ שדן בהתפרצות ההיא כאן – http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Polio_inIsrae251109l.pdf
      (החל מעמוד 101)

      אני לא חושב ששום הורה צריך לנדב את הילד שלו לניסויים בחיסול נגיפים

      היות ואין סיכון לילד המתחסן, ולעומת זאת יש תועלת עצומה לחברה, אני לא רואה את הבעיה.

      להציג את המתנגדים לחיסון כקבוצה של הזויים או קונספירטורים זה פשוט לא לעניין.
      נכון. איפה ראית שכתבתי שמתנגדי החיסונים הם אנשים הזויים או קונספירטורים? אם תסתכל על התגובות כאן, תראה שגם מתנגדי חיסונים קיבלו את אותו יחס מכבד.

      אם נגלה שרוב חברות התרופות מעורבות בפרשיות שחיתות – זה חשוב לדעת את זה, ואולי אז תהיה רפורמה בנושא.

      נכון, אבל כרגע יש לנו סיכון ממשי מאד לפוליו בארץ. אני מאד בעד רגולציה על חברות תרופות, אבל לא על גבם של ילדים.

      מקווה שעניתי על השאלות.

      • מאת חיים‏:

        תודה על התשובה המפורטת!!!

        לגבי הזויים או קונספירטורים – לא אמרת. אמרו אחרים. אבל בתגובות רשמת שאלו שאומרים שפוליו לא גורם למחלה ואומרים שלא צריך שיתנו להם את הוירוס ונעשה עליהם ניסוי…

        אני אגיד לך מה נקודת המבט שלי בנושא. אני בטוח שפוליו זה וירוס לא טוב. אבל לתת את החיסון הזה לילדים מחוסנים ובריאים זה חוסר אחריות לילדים.
        רשמת: "היות ואין סיכון לילד המתחסן, ולעומת זאת יש תועלת עצומה לחברה, אני לא רואה את הבעיה."
        את לא רואה פה בעיה כרגע. אני כן רואה פה בעיה. בעיה חמורה. תנסי להתסתכל.
        אנחנו מדברים על להחדיר וירוס לילד בריא בשביל להגן על אחרים כבעיה.
        ואיך עושים את זה: על ידי יצירת פאניקה לא מוסברת להורים כשלמעשה הסכנה בכלל לא לילדים המחוסנים אלא לאחרים.

        זו הטעייה בלשון המעטה.

        אם משרד הבריאות היה יוצא בקמפיין ואומר – תקשיבו הורים יקרים , הילדים שלכם יכולים להדביק אחרים אבל הסיכוי שלהם לחלות הוא אפסי גם בלי החיסון הנוסף – אז בבקשה תשימו וירוס חי בילדים שלכם כדי שהם יפתחו נוגדנים כדי להגן על שאר האוכלוסיה –
        יש לי הרגשה שאחוז המתחסנים היה יורד.

        אבל זה לא המצב – אומרים להם – תגנו על הילדים שלכם – תחסנו אותם.

        האם יש חיסון שאין לו סכנות או תופעות לוואי? האם אין סכנה שעכשיו הילד שמחדירים לו וירוס יידבק בעצמו או ידביק אחרים בסביבתו (אם לא היה סיכון שידביק אחרים ואם זה לא מסוכן אז למה מונעים מאנשים שיש במשפחתם אנשים עם מערכת חיסון חלשה לקחת – זו סתירה.)
        ברור שזה סיכון – וזה סיכון מיותר מאוד לכל ילד בשביל לעזור למגר את הנגיף.
        אם אנחנו לא חיים במדינה טוטאליטרית שבה נותנים ל 100% מהאוכלוסיה את החיסון – יש פה סיכונים רבים יותר מאשר רווח – גם לכלל האוכלוסיה.

        לסיכום – יש סיכון לקחת את החיסון ולקחת את הסיכון הזה על הילדים שלנו בשביל אולי (וזה ביג אולי) להגן על אחרים – זה פשוט חסר אחריות לילדים.

        את עוסקת בהשמדת וירוסים ומנקודת מבט כזו זה נראה הגיוני. אני מסתכל בתור אחד שדואג לילדים שלו ושל הקרובים אליו – וזה נראה לי הירואי ומטופש לעשות זאת.

        השתכנעתי כעת לחלוטין שצריך להמליץ לכל הורה לא לחסן.

        אני מקווה שתוכלי לראות את זה.

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          לא אני אמרתי את זה. אמרו את זה אחרים וביקשתי מהם למתן את דבריהם.

          אנחנו לא מדברים על החדרת וירוס חי ומסוכן לילדים. אנחנו מדברים על החדרת וירוס מוחלש לילדים, שלא יכול לגרום להם נזק. הוא לא יכול. אין כאן שום סיכון.

          אני לא עוסקת בהשמדת וירוסים, אני עוסקת בבריאות הציבור. בריאות הציבור אומרת שעל מנת למנוע מילדים להדביק בפוליו אנשים עם דיכוי חיסוני, מקבלי טיפולים כימותרפים וכו' – יש לחסן אותם. כאמור, הסיכון לילד אפסי, התועלת לסובבים אותו אדיר.
          אני גם דואגת לילדים שלי, אבל גם לחברה טובה שלי שמקבלת תרופות כימותרפיות, לאחיה שמקבל סטרואידים במינון גבוה, לילדים חולי סרטן ולאנשים אחרים בסביבה. אם אני יכולה לבצע פעולה שלא מזיקה לילדים שלי, ולעומת זאת יכולה למנוע מחלה קשה מכל מי שסביבי – אני אעשה זאת.

        • מאת יולי‏:

          חיים, אז אל תחסן. ואם אתה תבוא לבקר מישהו שילדה או מישהו שחולה או מישהו עם מערכת חיסון חלשה והילדים שלך ידביקו אותו בפוליו אני בטוחה שאתה תחייה עם זה בשלום כי לפחות לא נתנה לילדים שלך חיסון בטיפות שלא מזיק להם בכלל.

          • מאת ירון‏:

            ונשאלת השאלה (שאלות),
            האם אנחנו עם סגולה?
            איזה אכפתיות שי בנינו?
            כל עם ישראל ערבה זה לזה?
            הכי פחות אגואיסטים…. יאללה שכולם ימותו העיקר שאני יהיה בטוח.
            מאחל למתנגדי החיסונים לא להימצא במצב שהם תלויים באנשים אחרים.

            • מאת חיים‏:

              לירון

              הפופוליזם שלך כמו "שכולם ימותו" לא במקום.

              הנקודה לא הוסברה טוב.

              אם לא הייתי חושב על אנשים אחרים לא הייתי רושם את הדברים ואם אלו שמתנגדים לחיסון לא היו חושבים על אחרים – הם לא היו טורחים לכתוב על זה או להציג את דעותיהם לאחרים.

              לתת את החיסון זה לעזור לחברה לפי תפיסתך. אני אישית לא השתכנעתי שזה טובת החברה לתת את החיסון – אני חושב שהסיכונים שהוצגו מהחיסון הם הרבה יותר חמורים לחברה מאשר לתת את החיסון – הנקודה שאני רוצה שתראה שזה שגם אם זה נכון – דרך השיווק פה היא שקרית.

              שאלה – אם היית נותן להורים שלך רעל שיש סיכוי שיהרוג אותם ב 30% אבל יש סיכוי שיציל את השכנים שלהם ב60%. מה היית עושה? האם היית משקר להם שזה עוזר להם כי אתה רוצה לעזור לשכנים?

              נכון שזה לא האחוזים אבל להגיד "אין סיכון" לילדים או לשקר להם שזה מה שיעזור להם – זה פשוט לא מוסרי בעליל.

              אתה תגיד לי לסכן את הילדים שלי במחלות ובשיתוק כדי שאולי (וזה גם ככל הנראה לא נכון) – זה יעזור לאנשים שברובם הם עצמם מסרבים לטפל בעצמם?

              גם אם אתה צודק וזה הכי מוסרי בעולם לתת לילדים חיסון ש"לא מסכן אותם" – בשביל החברה – האם אתה לא חושב שצריך להציג את האמת הזו ולא להטעות אותם בכך שאומרים להם שהם מפקירים את הילדים שלהם.

              תגיד לכל הורה – תקשיב החיסון הזה לא עוזר לילד שלך הוא אפילו יכול לגרום לו לחלות ואולי להיות משותק לכל החיים (סיכוי נמוך אבל יש סיכון) אבל יש סיכוי (גם מאוד מאוד נמוך) שזה יעזור לשכנים שלכם שלא חיסנו את הילדים שלהם ונראה מה הוא יבחר. בסדר?

              אישית – אני חושב שדיסאינפורמציה פוגעת בחברה הרבה יותר מאשר וירוסים. אנשים עם מידע שגוי עושים החלטות שגויות שעולות בהמון כסף וחיי אדם.

              אני חושב שכדאי שנחסוך את כספי הציבור, ואת הפאניקה המיותרת.

              כמה חולים משותקים או מתים היו אם לא היו נותנים את החיסון הזה ? ככל הנראה 0.
              מה שבטוח שלאחר שחיסנו והוירוס מופץ חי בחברה על ידי החיסונים – אם מישהו יידבק כעת זה יהיה כתוצאה מהחיסונים.

              ואני רוצה שאתה תיקח את זה על המצפון שלך. הילדים שלנו זה לא טוטו-לוטו.

              אני בעד שנגיד את האמת לאנשים ותן להם לבחור מה
              שנכון עבורם. אני מאמין ברצון הטוב של אנשים ולא שצריך להכריח אותם להיות טובים. אם הם יחשבו שזה מה שעוזר וטוב – הם יעשו את זה.

              ועוד שאלה למחשבה – אם החיסון החי מוחלש כל כך חסר סיכון וטוב – למה בשם אלוהים לא ממליצים עליו כל הזמן?
              למה משרד הבריאות ב2007 הודיע שלא מחסנים כי זה יותר מסוכן מאשר מועיל?

              איך זה מסתדר עם הנקודה שזה לא מסוכן בכלל והתועלת לחברה היא בהרבה יותר טובה?

              • מאת אביטל‏:

                חיים
                נראה לי שכל נימוק הגיוני יחזק אצלך את ההתנגדות לחיסון . אנסה בכל זאת להשיב אותך לשנות החמישים המוקדמות , כאשר כל כך הרבה ילדים חלו בשיתוק ילדים. גם מבוגרים שטיפלו בהם חלו. אך בעיקר ילדים . שיתוק , כן, שיתוק. אף נימוק של דיסאינפורמציה לא עומד מול ילד אחד משותק בחלק מגופו. לכל החיים. חלק מאיתנו רוצה להחזיר אותך רק לרגע אחד לשם. לא יותר מרגע. ואם לא , תשאל ברחוב את האנשים המבוגרים על כיסאות גלגלים , או הצולעים מעט. איך ולמה.
                ועוד מעט. בניגוד להאשמה הטבעית, שיתוק הילדים היה אז מגיפה עולמית וישראל התמודדה איתו כמו שאר הארצות המפותחות. וגם היום ההתמודדות היא רצינית ואחראית מאד.

        • מאת יעל‏:

          הי חיים,

          אני זו שהציעה את רעיון הניסוי על אנשים שלא מאמינים שפוליו מסוכן, לא קרן. היא אפילו נזפה בי על זה, כמו שמתועד במעלה פתיל התגובות.

          רק שיהיה ברור – זו היתה הצעה צינית לחלוטין. לשניה לא התכוונתי לבצע דבר כזה ברצינות. חוץ מזה, הכוונה היתה רק לאותם אנשים שהצהירו בפומבי שהם לא מאמינים שפוליו גורם לשום דבר מסוכן יותר ממחלה קלילה שחולפת מהר ללא נזקים. ישנם אנשים כאלה, והם אכן הצהירו את זה, שאין טעם לחסן מפני פוליו כי הוא פשוט לא מסוכן בכלל וכל מקרי השיתוק והמוות המתועדים מקורם בסיבות אחרות.
          לא התכוונתי לאנשים שאכן מודעים לכך שפוליו היא מחלה מסוכנת, רק יש להם חששות שהחיסון מסוכן יותר, שהם חששות לגיטימיים לחלוטין, גם אם הם לא נכונים.

          זו היתה קריאה לאותם "מכחישי פוליו" לבוא ולהוכיח על גופם את צדקת הדרך שלהם. כי מבחינתי הקריאה שלהם לאנשים לא לחסן את ילדיהם נגד פוליו בכלל שקולה לביצוע ניסוי אכזרי על אותם ילדים בחשיפה לפוליו פראי. אנחנו רואים את התוצאות של "קמפיינים" דומים במגפות חצבת שמתפרצות מדי פעם בקרב לא מחוסנים, ילד שחלה בטטנוס ועוד.

          ובכל זאת, מאחר שלא הובנתי כראוי, אני אחדד את דברי – זו היתה הצעה צינית מההתחלה ועד הסוף, וגם אילו היה לי הכוח לבצע ניסוי כזה, והיו לי מתנדבים מרצונם החופשי, לא הייתי לוקחת על עצמי את האחריות לרצוח ככה מישהו, גם אם הוא טועה בנוגע לפוליו.

  78. מאת אליהו גליל‏:

    תודה. הפניתי לרשומה הנהדרת שלך מהבלוג שלי. צפי להצפה… 🙂

  79. מאת מישה‏:

    הי קרן. את עושה ממש עבודת קודש ואני (וזוגתי) מלאים הערכה על העבודה הכמעט סיזיפית שאת עושה כאן.

  80. מאת אמא ל-2‏:

    היי קרן
    תודה על המאמר המקיף.
    בני בן השנה וחצי הינו פג שנולד בשבוע 32+2. האם הוא נמצא בסיכון מוגבר יותר לחלות?

    תודה

  81. מאת כהן סיגלי‏:

    קודם כל, וואווווו!!!!! כ-מ-ה ס-ב-ל-נ-ו-ת-!-! כזאת רופאה הייתי רוצה שתטפל במשפחתי.פרס נובל לאורך רוח מגיע לך! ואני מקטרת על חודשיים של חופש גדול בהם אני נדרשת לסבלנות עם הילדים,תתביישי לך סיגלי! 🙂
    ענית כמעט על כל שאלה שחלפה במוחי..אך נותרו בי כמה אי הבנות:
    1. יש לי חברה,בת 43,אחרי טיפולים כימותרפים עם ילדה בת שנה ותשע חודשים (שחוסנה בודאי במומת בהתאם לשיגרת החיסונים) שמתחילה לראשונה גן בספטמבר וגרה בתל אביב. אז ברור כבר מהתגובות ,שהילדה לא תחוסן במוחלש (במידה ויוחלט לחסן ילדים בכל הארץ ולא רק בדרום) כי אמא שלה עברה כימו. אבל ,האם, כשהילדה תלך לגן ותיחשף שם לילדים שכן חוסנו במוחלש (כי מרגע שהם חוסנו הם מדביקים לתקופה של חודש אם הבנתי נכון) אז היא תידבק מהם ותחזור עם זה לאמא שלה..האם אז היא מסכנת את אמא שלה? ואם כן,האם עליה להימנע מלשלוח אותה לגן לפחות עד תום החיסון והתקופה שאחריו?

    2. הבנתי שמיום ראשון מחסנים ילדים בכל הארץ..במידה וזה נכון..הרי מטרת החיסון היא הגנה מפוליו על מדוכאי החיסון כגון חולי סרטן,אבל ברגע שנותנים את החיסון לילד,הילד הופך מדביק לתקופה של חודש אם הבנתי נכון..(בגלל זה ילד של חולה סרטן למשל לא יחוסן) עכשיו,אם נותנים חיסון כזה לכל ילדי ישראל שנולדו אחרי 2004 ,אז בעצם חושפים את כל מדוכאי החיסון במדינה לתקופה של אפשרות להידבק בנגיף המוחלש מאוכלוסייה רחבה של ילדים שמפיצים את הנגיף בעצם חיסונם ! (ההדבקה לא חייבת להיות ישירה במגע עם הפרשות של המחוסן,אלא יכולה להתרחש באופן עקיף אם המחוסן לא שטף ידיים,נגע במתקני גן השעשועים הציבורי,דלת הבניין..האינטרקום..וכו׳..ואחריו נגע חולה הסרטן.) האין הפצה כזו רחבה של הנגיף באמצעות חיסון (בגלל תקופת ההדבקה שמיד אחרי החיסון),מסכנת את מדוכאי החיסון וסותרת את המטרה של הגנה עליהם מהנגיף?

    3. אני בת 43, חוסנתי ב 88..אם הבנתי נכון,החיסון פג אחרי כעשרים שנה..האם אני עדיין נחשבת מחוסנת?
    4. איך היה בכוורת ? 🙂

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      תודה רבה על המחמאה 🙂
      קודם כל חדשות גרועות – החופש הגדול הולך להמשך חודש נוסף. יש "גשר" מיום כיפור עד סוכות… תחזיקי מעמד!

      1. האמא לא צריכה להמנע מלשלוח את הילדה לגן בתקופה הזו. גם אם הילדה תדבק בחיסון המוחלש, זה יהיה בכמות נמוכה בהרבה מזו של ילד שקיבל את החיסון בעצמו, וכמות אפסית תופרש במעי. בכל מקרה זו תקופה שבה האמא חייבת להקפיד במיוחד על הגיינה כשהיא מטפלת בילדה שלה. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או עם אחות טיפת חלב לגבי המקרה הזה.

      2. את צודקת מבחינה תיאורטית. מבחינה מעשית הסיכוי להדבק מהחיסון המוחלש הוא אפסי. על מנת להדבק בחיסון המוחלש צריך לבוא במגע הדוק עם הפרשות הילד, לא מגע מזדמן פעם ב… . בכל מקרה לאנשים בעלי מערכת חיסון חלשה מומלץ לשמור על הגיינה בלי קשר להתפרצות הנוכחית. הסכנה שאורבת להם היא לא רק מפוליו אלא אפילו סלמונלה רגילה שמופרשת בצואה (שהוא חיידק ועמיד יותר לתנאי הסביבה).

      3. על פי סקר נוגדנים של משרד הבריאות 98% מהמבוגרים מחוסנים נגד פוליו. את לא צריכה לדאוג. ה-20 שנה זה המינימום.

      4. מעולה!!!! הם מדהימים! (חוץ מהקטע שבו נתקע לי קוץ ברגל, אבל זה לא באשמתם).

  82. מאת הילה‏:

    שלום קרן. תודה רבה על ההשקעה שלך בכתיבה ועל הסבלנות להגיב. את כבר נהיית ויראלית בעצמך…(-:
    יש לי כמה שאלות לגבי מה שכתבת בפוסט, מקווה שיש לך עוד קצת סבלנות:
    כתבת שהחיסון המוחלש מחסן את הסביבה הקרובה.
    – החיסון המוחלש נועד למנוע הפצה של הוירוס, אבל בעצם בשבועות הראשונים אחרי החיסון גורם להפצה של הנגיף המוחלש. הבנתי נכון?
    – האם הסביבה הקרובה (הורים ומטפלים נוספים) ידבקו, יפרישו את הנגיף המוחלש בעצמם וכך ימשיכו להפיץ את החיסון? האם כך עובד "חיסון העדר"?
    – אם הדבקה כזו היא תופעה רצויה, מדוע מנחים לשמור על הגיינה ולרחוץ היטב ידיים? הרי כך הנגיף לא יופץ?
    – האם רוצים לחסן את הסביבה הקרובה כיוון שבהורים ובמטפלים מבוגרים נוספים, גם אם חוסנו בילדותם, החיסון שקיבלו בעבר כבר לא משפיע? או כיוון שאולי קיבלו רק חיסון מומת ורוצים שיחוסנו גם בנגיף המוחלש?
    – מה קורה לילד שהוריו לא חיסנו אותו כלל, או ילד שחוסן לפי הספר, אבל שייך ל- 1% שלא מגיב לחיסון , אם הוא נחשף לנגיף חי- מוחלש מילד אחר שחוסן עכשיו?
    האם יש הבדל בתופעות שאינן שיתוק בין תופעות הלואי של החיסון המוחלש לתסמינים של הפוליו עצמו?
    תודה שוב

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      כרגע המטרה של החיסון המוחלש היא להפסיק את ההסתובבות של הוירוס בסביבה. החיסון של המגעים הקרובים הוא רק מטרה משנית.

      לא אמורה להיות המשך הדבקה של החיסון המוחלש מהילד למבוגרים, מכיוון שכל המבוגרים חוסנו בעבר בחיסון המוחלש, כך שהם לא ימשיכו את ההפצה.

      מנחים לשמור על הגיינה כי המטרה שלנו היא לחסל את הוירוס ולא הפצת החיסון המוחלש. כמו כן, שמירה על הגיינה זה רעיון טוב באופן כללי 🙂

      הילד שלא חוסן כלל בעבר נמצא בסיכון לחלות בפוליו אם הוא ייחשף לוירוס עצמו. המטרה היא להפסיק את ההסתובבות של הוירוס בארץ כדי שאף ילד שלא חוסן לא ייחשף אליו.

      תופעות הלוואי של החיסון המוחלש כוללות שיתוק רק בתנאי שהוא ניתן לבד. אם הוא ניתן אחרי החיסון המומת – הסכנה הזו לא קיימת. אין לו תופעות לוואי נוספות על פי תדריך החיסונים.

  83. מאת אלה‏:

    הי,
    שאלתי היא כזו: למרות שרשמת שהחיסון המוחלש הוצא משימוש בסביבות 2005, חברתי קראה בפנקס החיסונים של בנה בן ה-4, שהוא קיבל את המומת ואת המוחלש (ב-2010). זה יכול להיות, או שסביר להניח שמדובר בטעות? ואם הוא אכן חוסן במוחלש, האם עליו לקבל את החיסון המוחלש שוב?

    תודה רבה מראש

    אלה

  84. מאת דנה‏:

    הי קרן,
    קודם כל באמת יש לך המון סבלנות ואת עונה במהירות על כל השאלות, וגם מה שאני לפחות הכי מעריכה, זה שאת עונה בכנות על השאלה האם יש לילד עצמו תועלת מהחיסון, וכתבת פה כבר כמה פעמים את האמת, שלא ממש, אלא שזה יותר עבור הסביבה. באתר של משרד הבריאות ובמקומות אחרים כותבים אחרת או בלשון המעטה נמנעים מלהגיד את האמת הזו. זה באמת חבל עבורם כי אז הם מאבדים את אמון הציבור בעוד שכשאת כותבת את האמת לגבי עניין זה יש בך אמון.
    עם זאת, גם לאחר שקראתי פה את כל התגובות, נדמה לי שהשאלה העיקרית השניה שנשארת לא ברורה, והיא עלתה פה בוריאציות שונות ומשונות היא הסתירה בין ההגנה על האוכלוסיה החלשה לבין הפגיעה האפשרית בה על ידי החיסון, וכאן גם התשובות שלך הן בעייתיות כי אני לא מבינה איך אפשר באותה תשובה מצד אחד להגיד שהסיכוי להדבק מהחיסון נמוך מאד כי צריך לבוא במגע עם הפרשות ולא לשמור על הגיינה ומצד שני שעושים את זה כדי להגן מוירוס הבר- גם שם צריך לבוא במגע עם הפרשות ולא לשמור על הגיינה כדי להדבק. אז אם זה לא הגיוני גם זה לא הגיוני באותה המידה. כמו כן, אם לא מסוכן לאנשים שלא חוסנו במומת להדבק במוחלש, למה לא מחסנים אותם? אז כנראה שזה כן קצת מסוכן, ואם זה כן קצת מסוכן, אז יש סיכוי טוב שידבקו מהמחוסנים, ואז כאילו חיסנו גם כאלה שלא חוסנו במומת, כמו תינוקות, וחזרנו לסיכון המקורי של אחד למליון. ( לראשונה ראיתי את ההסבר שכתבת בתגובה האחרונה שמי שנדבק ממחוסן מפריש פחות ממי שמחוסן בעצמו, זה אולי היה יכול להסביר את העניין חלקית. האם זה בטוח נכון? על סמך מה את אומרת זאת?)
    ושוב אותו טיעון לא יכול לעבוד לשני כיוונים הפוכים- בשאלה למה אין עדיין מודבקים וחולים בפוליו הבר ענית שזה רק עניין של מזל, אז למה זה שבעבר לא היה אף חולה כתוצאה מחיסון במומת ואחרכך במוחלש זה לא רק עניין של מזל?
    אגב, האם אכן לא היה? לאחרונה הפיצו את דוח מבקר המדינה מ 1988 ששם נכתב ש9 מתוך 15 החולים היו כתוצאה מהחיסון (?)
    בקיצור, כפי שכבר כתבתי נראה לי שכל זה פחות או יותר אותו עניין שכל פעם נשאל פה בצורה אחרת וניסיתי לנסח זאת כך שהשאלה תהיה ברורה יותר. אם יש לך הסבר כלשהו לשאלות האלה- אבל בצורה שתסביר את שני צידי המטבע- כלומר למה שמירת הגיינה תמנע את ההדבקה בחלש ולא מספיקה כדי למנוע את ההדבקה במומת, למה לא לחסן את אלה שאין להם חיסון מומת אבל כן לקחת סיכון שידבקו במוחלש מהמחוסנים וכו' , אשמח מאד לשמוע ולנסות להבין. תודה רבה!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אני עונה מהר על שאלות כשאני מול מחשב. זה יותר איטי כשאני לא בבית 🙂

      אני לא בטוחה האם הבנתי את שאלותיך, כך שאפרק אותן ונראה אם אצליח לענות:

      1. האם הגיינה מספיקה כדי למנוע הדבקה בוירוס הפרא כמו שהיא מונעת הדבקה בחיסון המוחלש?
      הגיינה מפחיתה את הסיכון להדבק, גם בוירוס המוחלש וגם בוירוס הפרא, אבל לא לאפס. ההבדל הוא שהוירוס המוחלש לא יגרום למחלה ואילו וירוס הפרא בהחלט כן.

      2. יש סתירה בין הגנה על אוכלוסיה פגיעה מהחיסון לעומת הפגיעה האפשרית בה.
      הסיכון לאוכלוסיה הלא-מחוסנת או לאוכלוסיה עם פגיעה במערכת החיסון כתוצאה מהחיסון המוחלש קיים, אבל נמוך מאד. הסיכון מוירוס הפרא גדול מאד. זו לא סתירה, זה עניין של איזון וןסיכויים. אדם עם מערכת חיסונית חלשה שפוגש בוירוס הפרא נמצא בסיכון גבוהה לשיתוק ולמוות, בניגוד לאדם עם מערכת חיסונית חלשה שמשתדלים למנוע ממנו מגע עם החיסון.

      3. מה הסיכון של אדם עם מערכת חיסונית חלשה להדבק מאדם שחוסן בחיסון המוחלש?
      הסיכון נמוך מאד. אנחנו מדברים על העברה כפולה של החיסון – מילד א' שקיבל את החיסון המוחלש, לילד ב' שנדבק ממנו (ואצלו הוירוס המוחלש כבר ברמה מאד מאד נמוכה והוא כמעט לא מפריש אותו) להורה של ילד ב'. הסיכון להורה נמוך עד בלתי קיים. המטרה שלנו כרגע היא לעצור את התפשטות הוירוס.
      בשנת 1988 חיסנו את כל האוכלוסיה ולא היה ולו מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון המוחלש, אפילו שגם אז היו אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

      4. אולי זה שעוד לא היה מקרה של ילד שפיתח שיתוק מהמוחלש אחרי המומת זה גם עניין של מזל?
      כרגע יש לנו אלף ילדים (בטוח שכבר יותר) שמפרישים את הוירוס. משנת 1990 ועד שנת 2005 חיסנו אלפי ילדים רק בישראל בחיסון המוחלש אחרי החיסון המומת. זה כבר לא מזל – זו סטטיסטיקה. אם תסתכלי בתשובה שלי לאיציק – גם בארה"ב השילוב הזה ניתן למאות אלפי ילדים במשך שנים רבות, וגם שם לא היה ולו מקרה אחד של שיתוק.

      5. האם היו חולים כתוצאה מהחיסון ב-1988?
      לא. כל החולים חלו כתוצאה מוירוס הפרא, בוודאות, על פי בדיקות גנטיות שנעשו לוירוס. 9 מ-15 החולים קיבלו בעבר חיסון (לא את החיסון שאנחנו מתכוונים לתת), 6 מ-15 החולים לא חוסנו מעולם.

      אני מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך.

      • מאת כהן סיגלי‏:

        אם 9 מתוך ה 15 שחלו ב 88 קיבלו בעבר חיסון ,אז איך הם חלו ? האם החיסון שקבלו בעברם ( ושאיננו זה שאתם מתכוונים לתת כעת ) כלל את זן 2 ? אם כן, האם יש לזה קשר לכך שהם בכל זאת חלו למרות שחוסנו בעבר?

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          הם חלו כי הם קיבלו את החיסון המוחלש, והוא לא מגן במאה אחוז.
          הקשר לזן 2 מעט עקיף, אז תזרמי איתי בהסבר 🙂
          מה שקורה הוא שזן 2 מאד מאד פתוגני. הוא מפריע להתחסנות נגד זן 1 וזן 3. לכן, כאשר היו נותנים את כל שלושת הזנים ביחד בחיסון היה צריך לחזור על יותר מנות כדי לפתח רמה מספיק גבוהה של נוגדנים נגד שלושתם. אז אפשר להגיד שרמת הנוגדנים של המתחסנים נגד זן 1 היתה נמוכה, בגלל שהיה גם זן 2 בחיסון שהם קיבלו, ולכן הם חלו, אבל לא מצאתי לזה סימוכין. זוהי רק השערה שלי.

  85. מאת דנה‏:

    כמובן שבשורה הלפני האחרונה התכוונתי" לא מספיקה כדי למנוע את ההדבקה בנגיף הבר"

  86. מאת דנה‏:

    תודה קרן, ענית על רוב השאלות.
    לגבי מספר החולים ב 1988: בדוח מבקר המדינה כתוב: "בשנים 1983-1987 מחצית מקרי הפוליו שדווחו (ארבעה מבין שמונה) היו קשורים בקבלת תרכיב חיסון."
    זה כן נשמע שהכוונה שהחיסון קשור לתחלואה..
    אני מצרפת את הלינק לדוח מבקר המדינה:
    http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=173&id=57&frompage=307&contentid=3164&parentcid=3163&bctype=1&startpage=116&direction=1&sw=1600&hw=1130&cn=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA+%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A7+%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D+%28%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%29+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+1988
    מה דעתך?
    והסתייגות הנוספת- רציתי להבין האם יש הוכחות מדעיות לטענה שחיסון בעקיפין, כלומר הדבקה ממישהו שקיבל את החיסון, היא פחות מקבלת החיסון עצמו, כפי שאת אומרת, שמפרישים פחות וכו'.. כי שוב, באתר של ה CDC כתוב שגם הבאים במגע עם מקבל החיסון יכולים לפתח VAPP , וכן כתוב שהיו פחות מקרים של VAPP כשחיסנו קודם במומת, אך לא כפי שכתבת שלא היה אף מקרה כזה. אני מצרפת את מה שכתוב באתר של ה CDC כאמור:
    In 1996, ACIP recommended an increase in use of IPV
    through a sequential schedule of IPV followed by OPV. This
    recommendation was intended to reduce the occurrence of
    vaccine-associated paralytic polio. The sequential schedule
    was expected to eliminate VAPP among vaccine recipients
    by producing humoral immunity to polio vaccine viruses
    with inactivated polio vaccine prior to exposure to live
    vaccine virus. Since OPV was still used for the third and
    fourth doses of the polio vaccination schedule, a risk of VAPP
    would continue to exist among contacts of vaccinees, who
    were exposed to live vaccine virus in the stool of vaccine
    recipients.
    The sequential IPV–OPV polio vaccination schedule was
    widely accepted by both providers and parents. Fewer
    cases of VAPP were reported in 1998 and 1999, suggesting
    an impact of the increased use of IPV. However, only
    the complete discontinuation of use of OPV would lead
    to complete elimination of VAPP
    מה דעתך?
    תודה רבה שוב..

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      דו"ח מבקר המדינה פחות רלוונטי, ועדיף לראות את הדו"ח הזה – http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Polio_inIsrae251109l.pdf
      הוא נכתב על ידי פרופ' טיבריו שווץ, מבכירי האפידמיולוגים בארץ, שניתח את האירועים השונים מהקמת המדינה. ניתוח אירוע חדרה מתחיל בעמוד 101. אפשר לראות שם שכל החולים חלו בזן הפרא, 9 מהם קיבלו 3 מנות של החיסון המוחלש אבל לא היתה להם רמת נוגדנים מספיקה ככל הנראה, ואילו השאר לא היו מחוסנים כלל או היו מחוסנים חלקית.

      הקשר לתרכיב החיסון הוא לא החיסון עצמו שגרם למחלה אלא שהחיסון לא היה מספיק טוב.

      המקרים של 1998 ושל 1999 בארה"ב היו מקרים של ילדים שקיבלו שיתוק לאחר קבלת החיסון המוחלש מבלי שקיבלו קודם לכן את החיסון המומת – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15479934

      • מאת דן ירושלים‏:

        היי קרן.
        אם אין סיכון מהחיסון המוחלש למחוסנים בחיסון המומת, איך את
        מסבירה שרשויות הבריאות בארה"ב לאחר 3 שנות נסיון עם פרוטוקול IPV+OPV עברו אם כן לפורמט החיסון המומת בלבד?
        אותו הדבר כמובן עם ישראל בשנת 2005 .

        תיעוד לסיבות מדוע החליטו להפסיק בישראל ב2005 מוסברות במאמר
        מדעי משנת 2006

        The most important reasons for omitting OPV from the vaccination program are discussed below:

        • Recent studies in Israel demonstrated that contrary to former belief, OPV when administered together with IPV,
        may not confer significant “gut immunity” against infection by polio virus (T. Swartz, personal communication, 2004).
        According to the results of recent studies, the addition of OPV to IPV does not confer a significant benefit over the
        IPV only program, but it does have definitive risks (see below).

        • In the last 3–5 years, outbreaks of circulating vaccineb associated paralytic polio have been reported in Haiti, the
        Dominican Republic and Madagascar, and have since been recognized as responsible for outbreaks that occurred in
        Egypt in the 1960s [5].

        • Revertant OPV type 2 with mutations developing over time and differing from the vaccine strain by 9–14.2% have been
        repeatedly isolated from the sewage of the Tel Aviv area since 1998. These revertant vaccinebderived viruses have
        been shown to be invasive and neurovirulent in mice [6, and L. Shulman, personal communication, 2004].

        • The WHO has decided to implement simultaneous global cessation of OPV vaccination soon after global polio eradib
        cation in order to prevent vaccinebassociated outbreaks [7]. OPV is not safe in a world where vaccination coverage is
        not high and where the number of immunocompromised patients continues to increase as a result of cancer treatment, organ transplantations
        and AIDS.

        When weighing the unproven benefits of adding OPV to the IPV program with the definitive and proven risk of OPV, the Israel
        Ministry of Health has decided to discontinue administration of OPV

        http://www.ima.org.il/FilesUpload/IMAJ/0/48/24101.pdf

        ההסברים הנ"ל נראים בניגוד מוחלט לדברי ופעולת משרד הבריאות 2013
        איך את מסבירה את זה ?

        דבר שני, ברשותך, יצא לי לקרוא מאמר שהצביע על סתירה מאוד גדולה בנושא אפידמיולוגיה של פוליו, בתמציותו זו הסתירה :
        1."פוליו מתפרץ בגלל חוסר היגיינה" – הסבר להתפרצויות היום במדינות עולם שלישי.
        2. "פוליו מתפרץ בגלל עודף היגיינה" – הסבר למגיפות הפוליו במאה ה20
        כל הציטוטים המדעיים כאן (זה לא חלטורה) :
        http://vaccinesinc.blogspot.co.il/2013/08/blog-post.html

        יש לך הסבר לזה ? תודה רבה על זמנך

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          גם ישראל וגם ארה"ב עברו לחיסון המומת בלבד בגלל העובדה שהחיסון המוחלש עלול להמשיך להיות מופרש מאנשים בעלי בעיה ספציפית במערכת העיכול, כפי שהסברתי על כך כאן. אין סיבה להשאיר את האוכלוסיה חשופה לחיסון המוחלש אם הוירוס לא קיים יותר באוכלוסיה.

          המאמר שציטטת מדבר על השינוי במדיניות משרד הבריאות. בין השאר הם מדברים על הוצאת החיסון המוחלש מתוכנית החיסונים בדיוק מהסיבה הזו. כמו כן הם מציינים את התוכנית של ארגון הבריאות העולמי להעביר את כל העולם לחיסון המומת, שוב, בגלל החיסרון הזה של החיסון המוחלש.

          פוליו מתפרץ בגלל וירוס הפוליו שנתקל באוכלוסיה בלתי מחוסנת. הייגינה או העדרה לא מספיקים על מנת להסביר את המגיפות הגדולות שהיו בארץ ב-1988, בארה"ב בשנות החמישים והששים, או באירופה במהלך השנים. ההיגיינה בצ'אד לא שונה בהרבה מההיגיינה באפגניסטן, ובכל זאת במדינה אחת יש פוליו ובשניה אין. כנ"ל על ההבדל בין הודו לפקיסטן.

          • מאת דן ירושלים‏:

            תודה על תשובותיך
            המאמר שציטטתי מתאר שאין יתרון לחיסון המוחלש על החיסון המומת החדש וכן ספיציפית בקיבה. אלא רק סיכונים אז למה להשתמש בו ?

            אני חושב שלא הבנת את שאלתי השנייה.
            ההסבר המימסדי להתפרצויות הפוליו הגדולות בשנות ה50 וה-60 היתה " שזה בגלל עודף היגיינה" שכן במדינות לא מתועשות לא היו מגיפות
            כפי שפירסם ד"ר סייבין בשנת 1947, בירחון איגוד הרפואה האמריקאית JAMA
            Why did paralytic poliomyelitis become an epidemic disease only a little more than fifty years ago, and as such why does it seem to be affecting more and more the countries in which sanitation and hygiene, along with the general standard of living, are presumably making the greatest advances, while other large parts of the world, regardless of latitude, are still relatively unaffected?

            Since the end of combat in the Philippines, poliomyelitis has been among the leading causes of death in American troops. Even though only the paralytic cases are reported from there, the incidence of poliomyelitis in American troops in the Philippines has been at least ten times as high as in the Army within the continental limits of the United States during the past two years. Actually, I believe that it is even higher… And yet, checks of the surrounding native population revealed no outbreaks of poliomyelitis

            זו הסתירה. המאמר באתר ביקורת החיסונים לא ארוך ובאמת מעלה תהיות בקורא
            אשמח לשמוע אם יש הסבר לסתירה הזו

            תודה קרן

            • מאת קרן לנדסמן‏:

              המאמר של סייבין מתוארך לסוף שנות הארבעים. מאז למדנו הרבה על דרכי התפשטות של וירוסים, וספציפית על דרכי ההתפשטות והעצירה של מגיפות פוליו.

              משתמשים בחיסון המוחלש שכן בלעדיו לא נצליח לעצור את הפצת הוירוס באוכלוסיה שלנו.

              על כל השאר עניתי גם בתגובות מעליך וגם בפוסט עצמו.

      • מאת דנה‏:

        תודה,
        מה לגבי המשפט Since OPV was still used for the third and
        fourth doses of the polio vaccination schedule, a risk of VAPP
        would continue to exist among contacts of vaccinees, who
        were exposed to live vaccine virus in the stool of vaccine
        recipients
        שמצוטט מה CDC?
        הם אומרים שאפילו שהמחוסנים חוסנו קודם במומת ואחרכך במוחלש, אז אמנם בהם הסיכוי לסיבוך ירד , אבל בסביבתם הקרובה לא!! כלומר החשופים לחיסון כן מסכנים את עצמם ואין שום אזכור לכך שמי שחשוף למחוסן זה פחות מאשר כאילו להתחסן בעצמך, אלא להיפך, ממש כתוב a risk of VAPP
        would continue to exist among contacts of vaccinees, who
        were exposed to live vaccine virus in the stool of vaccine
        recipients
        אם זה מה שה CDC אומר, על סמך מה אומרים פה אחרת? גם הפסקה הזו ב CDC מדברת על חיסון מוחלש לאחר חיסון מומת.

  87. מאת נחום‏:

    שלום קרן,

    מצטרף לתודות על המאמר ועל הסבלנות לשאלות.

    שאלה שלא ראיתי (והשתדלתי לעבור על כל השאלות והתשובות):
    טבלת החיסונים בארץ מדברת על ארבע מנות של חיסון בשנת החיים הראשונה, ומנת דחף בכיתה ב'.

    שאלות:
    1. למה בכלל צריך את מנת הדחף? האם זה בגלל שאצל חלק מהילדים החיסון "נחלש"?
    2. אם ההשערה שלי ל(1) נכונה, האם הסיכון לילדים שעולים לכיתה ב' (כמו הבנדיט הפרטי שלי) לא יותר גבוה?
    3. ואם (2) נכון – האם מומלץ להתחסן במנת הדחף בביה"ס לפני המוחלש?

    ת ו ד ה !

  88. מאת גילה‏:

    שלום קרן,

    אני בשבוע 36 להריון (רגיל, ללא סיכונים ידועים), ויש לי ילד אוטוטו בן 2. גרה בדרום. האחות המליצה לי לחסן את הילד כמה שיותר מהר, במחשבה שעד הלידה רמת הנוגדנים אצלו/אצלי תעלה. היא אמרה שאם הלידה הייתה עכשיו היא כבר הייתה ממליצה לוותר כי זה מהווה סיכון ליילוד (האם הבנתי נכון? וירוס מוחלש מהווה סיכון למי שלא חוסן קודם שמומת?). אבל – אם הלידה תתרחש מוקדם יותר?! הרי אין לי דרך לדעת את זה. מה עושים?

    ונקפוץ שבוע- שבועיים בזמן: הילד הולך למעון ונדבק בוירוס המוחלש מילדים שכן חוסנו (הבנתי נכון?). האם אפשר להניח שהוא התחסן? האם הוא גם יפריש אותו בצואה? במשך כמה זמן? איך אני נזהרת?

    סליחה אם חזרתי על שאלות שכבר נשאלו… פשוט יש הרבה תגובות, וזה יותר מדי מלל בשבילי 🙂

    תודה על הנגשת הרפואה לעם… גילה

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אין בעיה.
      החיסון המוחלש לא מהווה סכנה לרך הנולד, מה שכן צריך לשמור על הגיינה בתקופה הזו. אם אפשר שבן הזוג יהיה אחראי על ניקוי הילד בן השנתיים במקומך (וזה בכלל רצוי אחרי לידה), זה אמור להספיק. כמובן שבן הזוג צריך להקפיד על שטיפת ידיים לאחר כל החלפת חיתול, לפני הכנת האוכל וכו'.
      אי אפשר לסמוך על זה שהילד ידבק בחיסון המוחלש בגן. באותה מידה הוא עלול להדבק בפוליו בגן ולהביא אותו הביתה. הפוליו כבר כן מסוכן לרך הנולד, ולכן עדיף להמנע.
      במלים אחרות – לחסן את הגדול עכשיו, לשטוף את הידיים הרבה, וזהו.

  89. מאת הורים מודאגים‏:

    קרן שלום,
    יש לנו 2 פעוטות בבית, האחת בת שנתיים (וחודש) והשנייה בת 4 חודשים.
    שתי בנותינו צמודות לתוכנית החיסונים של משרד הבריאות ומתחסנות על פי נהלי המשרד.
    הקטנה בת 4 חודשים קיבלת את המנה השנייה של החיסון ה IPV רק לפני כ-10 ימים.
    בנוסף, נדבקה בשעלת ( וגם אמה. לדעתינו נדבקו בחדר לידה) והגיע לשיא המחלה בגיל 6 שבועות.
    ברור לנו שאת הגדולה בת השנתיים נאלץ לחסן ב OPV – האם כך ?
    מה לגבי הקטנה ? הרי שקיבלה רק 2 מנות עד כה, כרגע אינה יכולה לקבל את השלישית (לא עבר חודש ימים) ובכלל תהיה חשופה לילדתינו הגדולה אשר תחוסן ב OPV ובנוסף – עברה הרפואי (שעלת).
    איך עלינו לפעול ?
    נשמח מאד לתגובה מפורטת ככל האפשר.

    תודה!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      שתי בנותיכן יכולות לקבל את החיסון המוחלש. אפשר לקבל אותו כבר אחרי מנה אחת של המומת, ומהמנה השניה אין צורך לשמור על רווח זמן מינימלי.
      לגבי השעלת – אם אין לקטנה חום והיא כבר לא חולה, אין התווית נגד לקבל תא חיסון הפוליו.

      בכל מקרה דרך הפעולה המומלצת היא להתייעץ עם רופא המשפחה או עם אחות טיפת חלב לקבל תשובות מפורטות כראוי 🙂

  90. מאת יואב‏:

    קרן שלום,
    המון תודה על התשובות והסבלנות, זה לא ברור מאליו…
    שאלה, בתנו בת 8.5 ( עולה לכיתה ג').
    בגיל שנתיים וחצי חוסנה ב IPV בשתי מנות בהפרש של חודשיים,
    מאז לא הוספנו לחסנה.
    האם כעת צריך להמשיך בחיסון המומת או שמספיק במוחלש?
    לפי מוקד החיסונים של "נטלי", יש לבצע מיד את ההשלמה.

    אשמח לדעתך

  91. מאת כהן סיגלי‏:

    המאמר הזה ,על תגובותיו, מהווה חיסון חי נגד וירוס הדיסאינפורמציה הפראי המשתק ,שאלפי משתמשי רשת מפרישים דרך המקלדת שלהם ,ויש לחסן בו את כל האוכלוסיה שנולדה אחרי שנת 1900 . האוכלוסיה שנולדה לפני כן כבר מחוסנת בחיסון טבעי שנקרא ״העולם הבא״ .

  92. מאת דולי‏:

    הי קרן, המון תודה על הסבלנות ועל המענה!

    יש לי שאלה מתמטית –
    האם נכון לומר שהסיכון בפגיעה מהחיסון המוחלש הוא 1:1000000, לפי ההערכות הפסימיות, אך הסיכון להיפגע מהנגיף האמיתי בעת התפרצות הוא 1:1000, גם למי שמחוסן (מכיון שאצל 1% של מחוסנים לפי הערכה אופטימית, החיסון משום מה לא פועל, ואצל הלא מחוסנים 10% עלולים לחלות)?

    ושאלה שנייה – למה בעצם הורידו את החיסון המוחלש? למה לא השאירו אותו כמנת דחף אחרונה?
    אם הוא כל כך בטוח וכל כך יעיל..
    אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי, האם הקונספירציה של עולם הרשע של יצרני התרופות הייתה דווקא בכך שעברנו לחיסון מומת באופן בלעדי – שהרי ההוכחה היא שחיסון כזה מאפשר התפרצות של המגפה באמצעות מחוסנים, והוא מן הסתם עולה יותר מהחיסון המוחלש?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      התשובה המתמטית היא כן. אחד למליון במקרה הפסימי של החיסון המוחלש, אחד לאלף במקרה של לא-מחוסנים.

      הורידו את החיסון המוחלש כי לא היה פוליו בארץ. זה חיסון שגורם להפרשת וירוס בצואה, ואין סיבה לחסן איתו אם אין פוליו בארץ.
      ואני אמנע מלענות על קונספירציית הענק של יצרני החיסון, אם כי זו הקונספירציה הכי מעניינת שניתקלתי בה עד כה…

  93. מאת כהן סיגלי‏:

    יש לי עוד שאלה אחרונה (מבטיחה) שאני מוצאת שלגביה יש באתרים השונים אינפורמציה לא ברורה:
    1. הילדים שלפני 2004 קיבלו את שני סוגי החיסונים? המומת והמוחלש? או רק את המוחלש?
    2. המבוגרים כמוני ,בת 43, קיבלנו ב 88 את המוחלש,אבל האם קיבלנו בשלב כל שהוא בילדותינו גם את המומת? ואם לא קיבלנו את המומת,האם עלינו לדאוג מהידבקות ,משום שהמוחלש לבדו לא מגן במאה אחוז?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      את יודעת שמותר לך לשאול כמה שאת רוצה, נכון? אין כאן תור לשאלות…

      הילדים שלפני 2004 קיבלו גם את המומת וגם את המוחלש.
      המבוגרים קיבלו את המומת מתישהו ואת המוחלש ב-1988 בגלל ההתפרצות ההיא. כל אחד על פי תוכנית החיסונים שהיתה כשהוא נולד. אם יש ברשותך את פנקס החיסונים הישן שלך את יכולה לבדוק מה קיבלת. בכל מקרה סקר הנוגדנים של משרד הבריאות הראה ש-98% מהמבוגרים מחוסנים נגד פוליו, כך שלא מתוכננת כרגע השלמת חיסונים במבוגרים.

  94. מאת יוסי‏:

    ד"ר קרן , כל הכבוד!

    באמת כל הכבוד לך על האריכות במאמר ובתשובות.
    אני מפנה כמעט כל מתעניין לדף הנ"ל וחושב שאת אחת מהרופאים היחידים שקראתי שבאמת עושה משהו עצום פה שמתאים לרוח התקופה והפייסבוק: הנגשת המידע לעם.

    עדיין מנקר בי חשש כהורה שהוא לא אפידמיולוג כמוך 🙂
    הציטוט הבא:
    "ולא, זה לא יותר מסוכן לילדים. זה בטוח להם לחלוטין, והדבר המסוכן הוא שהם יביאו הביתה פוליו וידביקו את סבא או סבתא.."

    רופא המשפחה שלנו הודיע חד משמעית כן חסן את הילדים ומחזיק בדעתך אבל לי עדיין חורה שמשרד הבריאות ואנחנו כ"הורים" משתמשים בילדים כדי למנוע מחלות במבוגרים.
    מקריאת כל התגובות אני מבין שהסיכוי של 1 לאלף הוא לא רלוונטי לילדים שקיבלו את החיסון המומת. האם כך הדבר?
    דבר שני: ילדתי הגדולה (9 וחצי) קיבלה כבר את החיסון המוחלש . האם היא "העבירה" את החיסון שני אחיה (שש וחצי ושלוש וחצי) שלא קיבלו את ה OPV ורק את ה IPV ?

    חייב להודות שלפעמים קל יותר לא להבין שום דבר ולעשות מה שאומרים לך מאשר לקבל החלטה מושכלת…

    תודה ושבוע מצוין,
    יוסי

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      תודה רבה 🙂
      (אפידמיולוגיה זה מקצוע מגניב! בואו ללמוד אותו!)

      יש כאן כמה שאלות. אשתדל לענות על כולן.

      חלק נכבד מהחיסונים הניתנים כיום נועדו להגנה משולבת על הילד ועל הסביבה. למשל, חיסון נגד אדמת בבנים. אנחנו מונעים מחלה קלה יחסית בילדים, במטרה למנוע מילד חולה אדמת להדביק אשה בהריון שמסיבה כלשהי לא מחוסנת נגד אדמת. היו כמה וכמה מקרים לאחרונה של פליטות שלא חוסנו נגד אדמת בארץ מוצאן, נשים שבגלל כל מיני סיבות לא יכלו להתחסן בזמן או שהחיסון שלהן דעך עם השנים, והן נדבקו באדמת בהריון. אדמת היא מחלה מסוכנת מאד לעובר, שיכולה לגרום למומים קשים ולמוות. מה העובר אשם?
      כך שאנחנו מחסנים בנים נגד אדמת ובכך מגנים על עוברים של נשים שאינן מחוסנות. זה חלק מהחיים בחברה, והדרך הטובה ביותר לצדק חברתי.
      אז לא, אני לא רואה בעיה עם התערבות נטולת סיכונים מצד הילד בשביל להגן על הפרטים החלשים בחברה. אילו החיסון נגד פוליו היה מסוכן לילד עצמו – ברור שהיה כאן שיקול אחר לגמרי. אבל במצב הנוכחי, אין באמת סיבה לדאוג ויש רק מה להרוויח.

      הסיכון של אחד לאלף ילדים משותקים מתייחס לילדים שלא חוסנו מעולם ונחשפו לפוליו. זה לא נכון לילדים שקיבלו את החיסון המומת, הם מחוסנים נגד המחלה ולכן לא נמצאים בסיכון לחלות בה.

      אני לא רואה מצב שבו הילדה הגדולה העבירה את החיסון המוחלש לאחיה הצעירים. היא קיבלה אותו בגיל חצי שנה, אם אני זוכרת נכון את תוכנית החיסונים, והם עדיין לא נולדו אז. בכל מקרה לא כדאי לסמוך על זה אלא לחסן את הילדים בחיסון המוחלש.

      וכן, ignorance is a bliss 🙂

  95. מאת טליה‏:

    שלום,
    ראשית תודה רבה על כל ההשקעה והנגשת המידע.
    רציתי לציין כי יש חוסר דיוק קל בנתון של הסכנה ל VAPP בעקבות מתן החיסון – " כמו כן, בשיעור של אחד למליון או אחד ל-2.5 מליון (תלוי בסוג החיסון) הוא עלול לגרום לשיתוק של פוליו.".
    אמנם הסיכון הוא אכן 1 ל 2.4 מיליון כשמדובר על כלל מנות החיסון, אבל ראוי לציין שהסיכון במתן מנה ראשונה של החיסון המוחלש (שזה לא המצב כיום בארץ) הוא אכן 1 ל – 750,000. אמנם הנתון של ה 2.4 הוא הרלוונטי יותר למצב כיום, אך השמטת עובדה זו עלולה לשמש את המנתנגדים לחיסון שמאשימים את משרד הבריאות ואת "מגני החיסונים" בהשמטת נתונים.
    מקור: http://www.cdc.gov/mmwr/PDF/rr/rr4603.pdf

  96. מאת אורי‏:

    אנחנו הורים לתינוקת בת 10 חדשים, שכבר קיבלה את שלוש המנות של החיסון המומת. עקרונית אנחנו בעד לתת לה את החיסון המוחלש, אבל דבר אחד מטריד אותנו.

    האמא היא ילידת דרום אפריקה שהגיעה לישראל כילדה (נולדה ב-1977, הגיעה לישראל בגיל שש). מסיבות שונות, לא ידוע לנו אם היא חוסנה נגד פוליו כילדה, בדרום אפריקה ו/או בארץ. אין לנו ניירת שבאמצעותה נוכל לבדוק זאת. האם היא תהיה בסיכון מהחיסון המוחלש? (להזכיר — מדובר בתינוקת, שנינו מחליפים לה חיתולים, רוחצים וכו' — כלומר, בהחלט באים במגע עם הפרשות, וכמובן מקפידים על היגיינה בהתאם).

  97. מאת שירה‏:

    האם אנשים שבעבר (לפני כ- 10 שנים) חלו בסרטן צריכים לנקוט פעולות זהירות כלשהן?
    (בבית- כאשר ישנו ילד בן 3 שחוסן בנגיף המוחלש
    או בכלל בחוץ)

  98. מאת מאיה‏:

    תרשי לי לצוטט-
    9. למה לא מחסנים רק את 5% של האנשים שלא מחוסנים נגד פוליו?

    כי זה לא יעזור. 5% האלה מורכבים מאנשים שסירבו לחיסונים, אנשים שהחיסון לא משפיע עליהם מכל מיני סיבות ואנשים עם מערכת חיסונית ירודה שאסור להם לקבל את החיסון. כמו כן, המטרה שלנו היא להפסיק את הסתובבות הנגיף בארץ, והדרך לעשות זאת היא על ידי מתן החיסון המוחלש למי שמפריש אותו.

    לא הבנתי! קראתי שוב ושוב ולא הבנתי איך בדיוק אמורה להיעצר הסתובבות הנגיף בארץ? מה הקשר בין זה לבין נתינת חיסון חי מוחלש לילדים מחוסנים?? מה הקשר להפרשתו? אם ילדים יפרישו חי מוחלש אז תעצר המגיפה!!!??? Wtf! נשמע לי יותר סביר שהחי מוחלש יחגוג לו גם בביוב גם בכל חור אפשרי בגנים ובגנים ציבוריים, חגיגה שלמה של פוליו שאי אפשר לברוח ממנה.
    שאלה נוספת מה התחדש לכם בחודשיים? מה אתם יודעים עכשיו שלא ידעתם לפני חודשיים?

    תודה מראש

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל, אני לא עובדת משרד הבריאות כך שה"לכם" לא אמור להיות מופנה אלי.

      הוירוס נמצא בארץ. על זה אין ויכוח. הכל שאלה כמה צפונה הוא יגיע וכמה אנשים יחשפו אליו לפני שהוא יהרוג מישהו. אם מחסנים את כל הילדים בחיסון מוחלש, בשלב כלשהו הוירוס יתקל רק באוכלוסיה מחוסנת שלא יכולה להיות נשאית שלו, ולכן לא יהיה לו איפה להתרבות והוא ימות. ההתפרצות תעצר. אם לא נחסן את הילדים – הוא יוכל להמשיך להתרבות במעיים שלהם, ולהמשיך להתפשט בארץ. וירוס פוליו אמיתי, לא מוחלש ולא כלום.

      דבר שני – אנא מתני את נימת תגובותיך להבא. תגובות מתלהמות ימחקו.

  99. מאת איריס‏:

    שלום,
    למה לי לחסן את הילד ולגרום לו לחשיפה של 100% להיות נשא במידה ויכול לקבל או יכול לא (50-50) את הנגיף בחוץ ואז להיות נשא. ב-2 המקרים הילד יהיה נשא במשך כ-6 שבועות. רק שבמקרה הראשון אני חושפת אותו ל-100% סיכון?

    תודה

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אם את מחסנת את הילד שלך הוא לא יהיה נשא של פוליו. וירוס מסוכן שגורם לשיתוק ולמוות. אם את לא מחסנת את הילד שלך, הוא עלול להפוך לנשא של הוירוס ולהדביק אנשים אחרים בסביבתו. הסיכון לילד הוא אפסי – לא בארץ ולא בארה"ב, בכל השנים בהן נתנו את החיסון המוחלש אחרי החיסון המומת, לא היו מקרי שיתוק כתוצאה מהחיסון המוחלש. אפשר סיכון לילד, תועלת עצומה לסביבה.

  100. מאת שואלת‏:

    שלום רב,
    2 שאלות ברשותך,
    1) האם אפשר לבדוק את רמת החיסון של הילד? בבדיקת דם? בבדיקת צואה?
    2) האם גדל הסיכון של ילד שאינו-מחוסן-כלל 'לתפוס' את הפוליו כעת, עקב מבצע החיסון המוחלש?
    תודה, תודה!

  101. מאת רון גרליץ‏:

    מאמר מצוין וחשוב כל כך. כל הכבוד. שיתפתי אותו בפייסבוק וכתבתי פוסט משלי על הבטים של מדיניות . ron gerlitz בפייסבוק

  102. מאת חגית‏:

    אשמח להתייעץ איתך ,
    שלושת ילדיי (13, 5.5, 3) לא חוסנו לדבר פרט לטטנוס.
    מה פחות מסוכן כרגע- לא לעשות כלום (ואז, מה יהיה בגן ? שלא ילכו שם לשירותים ? אני כמובן לא יכולה להשאיר אותם בבית חודשיים) או לתת את המומת שזו גם בעיה כי אחרי מנה אחת אין חיסון מוחלט ומנה שנייה זה חודשיים אחרי.

    מה היית עושה ?
    תודה !

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הכי טוב – לפנות לרופא הילדים שלכם או למומחה למחלות זיהומיות ולבנות תוכנית חיסונים מותאמת אישית. מה שאני הייתי עושה איננו רלוונטי כי אני לא במצבך, וההיסטוריה המשפחתית שלי שונה. מבחינה רפואית אני יכולה להמליץ לקבל את החיסון המומת מוקדם ככל הניתן ולהמשיך משם, אבל שוב, תחת ייעוץ רפואי.

  103. מאת חגית‏:

    ושכחתי לציין שאנחנו בדרום .

  104. מאת טליה‏:

    הי, תודה שהשקעת מזמנך והארת את עיניינו! אני רק שאלה(או שתיים, אולי קצת יותר)
    נולדתי בברה״מ ב87, עליתי ארצה ב90 ומשהו ואין לי מושג אילו חיסונים קיבלתי שם ואילו לא.
    יש איזושהי דרך לבדוק אם חוסנתי? (בבקשה אל תגידי בדיקת דם:(:()
    אם אני לא מחוסנת- במידה ואני מחסנת את התינוק שלי- יש מצב שאני בסכנה כלשהי מהמוחלש?
    אם היעילות של החיסון היא ל20 שנה וכולם חוסנו ב88- זה לא אומר שהמבוגרים לא מחוסנים? הם בסכנה מהמוחלש/ מהנגיף?
    בטוח בטוח שאין שום תופעות לוואי לחיסון?(כי ראיתי היכנשהו פרסום של ילדה עם פריחה על הרגליים מהחיסון)

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אם אין לך פנקס חיסונים ואת לא רוצה לעשות בדיקת דם – את יכולה פשוט להרגע. כי עלית לארץ בגיל שלוש, וקיבלת חיסון בבית הספר. את יכולה לגשת ללשכת הבריאות ולבקש חיסון נוסף, רק להיות על הצד הבטוח.
      אם את לא מחוסנת, את עלולה להיות בסיכון אם התינוק שלך מקבל את החיסון המוחלש. לכן מומלץ להקפיד על הגיינה בתקופה לאחר מתן החיסון.
      היעילות המינימלית של החיסון שתועדה היא 20 שנה. על פי סקר נוגדנים של משרד הבריאות 98% מהמבוגרים בארץ מחוסנים, כך שיעילות החיסון היא להרבה יותר שנים.
      יש תופעות לוואי מהחיסון מהסוג הרגיל – כאבי בטן, לפעמים שלשול. אלרגיה היא תופעת לוואי של כל חיסון, אבל היא לא נפוצה. אם לא מדובר במצב מסכן חיים, אין סיבה להמנע מהחיסון.

  105. מאת טל‏:

    יש לי 2 בנות בנות שנתיים ושלוש ,שתיהן לא חוסנו בכלל
    מה אני עושה איתן עכשו?????

  106. מאת יובל‏:

    שלום
    אנו גרים בחו"ל אך באים לביקורים תכופים בארץ
    1- האם עליינו לחסן את ילדינו ? אם כן- כיצד ניתן למצוא כזה חיסון בחו"ל ?
    2- תוך כמה זמן ניתן לדעת האם ביקור בארץ מצריך חיסון ? האם יתכן שתוך זמן קצר כבר "תחלוף" הסכנה ?
    3- לצורך ידע כללי- מה קורה במשפחות עם מדוכא חיסוני, האם הסיכון של הילדים וההורים גדול יותר כרגע כאשר החיסון מבוצע ? איך מתגברים על המצב ?
    4- מהם התופעות של הפוליו ? כיצד ניתן לדעת האם יש תסמינים כלשהם ?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      1. אם ילדכם חוסנו בהתאם לתוכנית החיסונים השגרתית במדינת ישראל הם מחוסנים נגד פוליו. אין כרגע המלצה לחיסון תיירים. בכל מקרה מומלץ לפנות למשרד הבריאות ולהתייעץ איתם בטלפון *5400.
      2. כנ"ל.
      3. במשפחות בהן יש אדם עם דיכוי חיסוני לא מחסנים את הילדים בחיסון המוחלש. על האדם עם הדיכוי החיסוני להקפיד באופן מיוחד על הגיינה בתקופה הקרובה. לא תוארה העברה שניונית בארץ בתקופה בה ניתן החיסון המוחלש אחרי המומת. כלומר – לא תואר מצב שבו ילד של אדם עם דיכוי חיסוני קיבל את החיסון המוחלש מחבר לכיתה ולאחר מכן הדביק את הוריו.
      4. על תסמיני הפוליו ניתן לקרוא בפוסט קודם בפירוט.

  107. מאת אמא לחוצה‏:

    תוך כמה זמן יש תוצאות של בדיקת דם POLIO? עבר כבר שבוע מאז ולאף אחד אין תשובה

  108. מאת כהן סיגלי‏:

    שלום דר קרן,שוב אני..
    1. רציתי לחסן ביום ראשון את הילד בן החמש אך בשבת העלה חום של 39 וחצי שירד לאחר יום עם אקמול ולא חזר ברוך השם (היום יום רביעי) ולכן גם לא נבדק אצל הרופא. עד מתי להמתין עד שאוכל לחסן בבטחה?
    2. מסתובב ברשת קישור לפייסבוק של מישהי שטוענת שהיא עובדת של אחד מבתי החולים ושפתחו אצלהם מחלקה מבודדת לנפגעי חיסון הפוליו הסובלים מתופעות לואי של חום שלשולים והקאות..האם את מכירה דווח שכזה מאחד מבתי החולים? האם אכן קיימות כאלו תופעות לואי? כי נדמה לי שבכל המאמר שלך על תגובותיו לא נתקלתי במישהו ששאל על כך ולא הוזכרו התופעות הנל..האם התופעות האלו קיימות אצל כל המתחסנים או רק אצל כאלו שלא חוסנו קודם במומת?
    3. תודה,אני קצת חוששת לגרום לילד שלי תופעות כאלו..

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      זה בסדר, מותר לך לשאול 🙂
      אין לחסן תוך כדי מחלת חום. אם החום ירד – אין מניעה לחסן. היום כבר יום שישי (שוב הבלוג נפל ולא עלה! אפילו לא לי!), כך שבכל מקרה נראה לי שתאלצי לחכות ליום ראשון עם החיסון, והכל יהיה מאחוריך.
      אין שום מחלקה מבודדת לחולי פוליו. זה קשקוש.
      החיסון המוחלש עלול לגרום לכאבי בטן ושלשולים, ובמקרים נדירים לאלרגיה, כמו כל חיסון אחר. אבל לא מדובר על תופעות מתמשכות או על תופעות מסכנות חיים.

  109. מאת אילנית‏:

    היי,
    קודם כל תודה על המאמר המעניין – תרמת לי המון.
    רציתי לשאול: אני אמא לילד בן 3 שעבר את כל החיסונים הנדרשים במסגרת טיפת חלב.
    בימים אלו אני צפויה ללדת ואני לא יודעת כיצד לפעול – האם לחסן את בני הגדול בחיסון המוחלש כשיש תינוק בן יומו בבית שטרם קיבל כל חיסון או לא לחסן את בני הגדול בחיסון המוחלש אך יחד עם זאת אני יודעת שהוא מפריש את הנגיף בצרכיו והולך לגן עירייה עם 35 ילדים שחלקם קיבלו החיסון וחלקם לא..

  110. מאת כהן סיגלי‏:

    מנצלת את סבלנותך לעוד שאלה:
    דר גיל יוסף שחר(רופא קונבנציונלי) מהמרכז לרפואת הרמבמ טוען שהמחקר מראה שלאחר מנה אחת של החיסון המוחלש רק 20 אחוז מהמתחסנים מפתחים נוגדנים ברמה מספקת נגד זן 1 ורק 7 אחוז נגד זן 3
    1. האם זה נכון?
    2. אם זה נכון,אז מה עשינו כאן? מה היעילות של החיסון אם בפועל יוצא שחיסנו את כל הילדים אבל רק 20 אחוז באמת התחסנו ? היתר לא פיתחו מספיק נוגדנים ועדיין יכולים לשאת את וירוס הבר
    3. באותו מחקר ציין דר גיל יוסף שחר שאחרי מנה שנייה האחוזים עולים לסביב ה 80 ,האם זה אומר שמתוכננת עוד מנה של החיסון בהמשך?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      ה-20% מתייחס לרמת הנוגדנים בדם, לא לרמת הנוגדנים במעי. החיסון המוחלש יוצר רמה מאד גבוהה של נוגדנים במעי. ראינו בהתפרצויות קודמות בכל העולם שמנה אחת של החיסון המוחלש מספיקה על מנת להרוס את סביבת המחיה של הוירוס (המעיים נטולי הנוגדנים) ולעצור את ההתפרצות.

  111. מאת רונן‏:

    מדוע החשפות דרך הפה לנגיף הפרא ושהייתו במעיים אינם גורמים ליצירת נוגדנים והחשפות דרך הפה לנגיף המוחלש כן מייצרת נוגדנים?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      גם החשפות לנגיף הפרא יוצרת נוגדנים במעיים. בתקופה הזו הילד מפריש את וירוס הפרא.

      • מאת רונן‏‏:

        אז למרות התמיכה שלי אני כבר מתקשה להבין. תחלואה לא תהיה כי לכולנו נוגדנים בדם. ואם כל מי שלא חוסן דרך הפה ונחשף לנגיף זו תהיה הפעם האחרונה שהנגיף יתקיים אצלו אז מגיפה כבר לא תפרוץ, ולוירוס גם לא יהיה כל כך איפה להתרבות. תינוקות עד גיל חודשיים מחוסנים (לפי מה שכתבת) מהאמא ובגיל חודשיים מתחסנים. אנשים עם כשל חיסוני שומרים על עצמם לא רק מהפוליו אלא מזיהומים בכלל. אותו החלק באוכלוסיה שלא מתחסן ושאצלו כנראה התרבה הוירוס חלקו אני מניח ימשיך לא להתחסן… אז אני כבר לא מבין מה המטרה ולאן רוצים להגיע עם זה?

  112. מאת ארז‏:

    קרן,
    ראשית רציתי להודות לך על עבודת הקודש ההסברתית שאת עושה בפוסט שכאן וביחד עם ארז גרטי באתר דוידסון אונליין. אין ספק שאת עושה שירות לציבור שמשווע להסברים ברורים ומקצועיים.

    אני ביולוג בהכשרתי ובעל עניין רב בזיהומים ויראליים.
    אמש ראיתי לראשונה את ההרצאתה המלאה של Dr. Suzanne Humphries :
    http://www.youtube.com/watch?v=Twch-T-n8Ns
    לפי שעה, תגובתך היא הראשונה שמצאתי עד כה לדברים, וגם על כך אני מודה לך.

    אני חייב להודות שהפקפוק הראשוני שלי השמור לשוחרי הקוספירציות ומתנגדי החיסוים באשר הם, התחלף ברב קשב כאשר הדוברת החלה מדברת בשטף בשפת המדע ולא ממבו-ג'מבו פסאודו-מדעי אנטי-ממסדי ושאנטי. היא עושה רושם של אדם רציני עם טיעונים לא שגרתיים ועל פניו, מבוססים בעובדות.
    העניין שלי בדבריה הוא פחות סביב הנושא המקומי המעסיק את מרביתנו כרגע כדוגמת האם נכון היה להתחיל הקמפיין חיסוני בארץ, האם לחסן את הילדים, חיסון מוחלש או מומת וכדומה. העניין שלי נסוב יותר סביב השאלה הכללית יותר הנוגעת לדבריה. היתכן שההצלחה המטאורית של הכחדת מגיפת הפוליו בעולם המערבי אינה תוצאה של קמפיינים חיסוניים רחבי היקף, אלא כתוצאה מגורמים אחרים כמו שינוי הגדרות הפתולוגיה ושינויים אחרים (הפסקת הוצאת שקדים, הפסקת חשיפה ל-DDT וארסן וכד'). אם אמנם כך, הרי שאני מוצא את זה מטריד ומרתק. אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

    בהערכה,
    ארז

    נ.ב.
    והערה נוקדנית אחת בשם ההגינות.
    ד"ר סוזן הפריז לא אומרת ש"וירוס הפוליו הפרא איננו מזיק" אלא שלרב אינו סימפטומטי (דבר המקובל להבנתי גם בקרב רשויות הבריאות בארץ), וגם נזהרת שלא לקבוע שהחיסונים חסרי ערך או שיש להמנע מהם.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      כפי שכתבתי בפוסט עצמו – ההכחדה של הפוליו לא תלויה בשימוש בחומרי הדברה, לא תלויה בשינוי הגדרות, ובוודאי שאינה קשורה להוצאת שקדים. אין הבדל בין ההגדרות של הפוליו בין 1988 ל-1998, למשל, ובכל זאת יש העלמות של הפוליו ברוב העולם. אין הבדל בשימוש בחומרי הדברה בין הודו לפקיסטן, אבל בהודו חיסנו נגד פוליו ובפקיסטן לא, ולכן בהודו אין היום פוליו בעוד שבפקיסטן יש. בסומליה בגלל בעיות שלטוניות הפסיקו לחסן נגד פוליו, ואחרי שנים של אפס פוליו, השנה יש להם התפרצות בגלל חולים שהגיעו מניגריה.

    • מאת trilliane‏:

      אתה בטוח לגבי הסיפא של דבריך?
      אני מצטטת מתוך האתר הרשמי של ד"ר האמפריז:
      After thoroughly examining both sides of the vaccination debate, Dr. Humphries unequivocally stands by the conviction that vaccines are an insult to life and health.
      http://drsuzanne.net/dr-suzanne-humphries-vaccines-vaccination/
      לעומת זאת על הומאופתיה יש לה רק מילים חמות:
      Homeopathy is purely an energy medicine.
      Integrating the biochemistry with the constitutional homeopathic approach, is the ultimate in holistic medicine. The support of the body with vitamins, foods and supplements provides the fertile ground for it to heal. And the shift in consciousness that happens on the energy level via homeopathy is the main driving force back to true and lasting health. Once we are aligned with our own truth, we realign on all levels.
      http://drsuzanne.net/suzanne-humphries-md-homeopathy/

      זכותו של כל אחד להקשיב לה; אבל גם ראוי שיבין למי הוא באמת מקשיב – מדובר ברופאה שנטשתה את הרפואה מבוססת המדע והפכה להיות מתנגדת חיסונים (לא רק לפוליו) והומאופתית. קלות הדעת שבה היא משתמש במונח "אנרגיה" מטרידה עוד יותר לאור העובדה שהיא מתגאה בתואר ראשון בפיזיקה.

      • מאת ארז‏:

        תודה טריליאן,
        מה שהבאת כציטוט אכן מטריד למדי ולא מוסיף לה כבוד, אך מצד שני גם לא נוגע בלב הטיעונים שלה.

        הטיעונים שהביאה קרן לנדסמן למעלה, לעומת זאת, הן קריאת תיגר על טענותיה של ד"ר המפריז. אולי כדאי לעמת אותה עימם ושמוע את תגובתה.

        • מאת trilliane‏:

          בבקשה, ארז. 🙂
          כתבתי במפורש שאני מתייחסת לסיפא של דבריך, מלכתחילה לא התייחסתי לטיעונים שלה עצמם (קרן עושה עבודה מצוינת, קטונתי) ואני גם לא נכנסת לסוגיות של כבוד אלא משאירה זאת לשיפוטו של כל אחד.
          כתבת שהיא "נזהרת שלא לקבוע שהחיסונים חסרי ערך או שיש להמנע מהם" ומכיוון שזה רחוק מהמציאות היה חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם.

  113. מאת David‏:

    שלום רב,
    כל הכבוד על הפוסטים המושקעים, אני אוהב לקרוא אותך

    יש לי שאלה:
    אני חולה במחלת מפרקים ומקבל זריקות ביולוגיות (סימפוני 100 מ"ג) וקורטיזונים (במינון שנע בין 5 ל40) כך שהמערכת החיסונית שלי, בקרשים.
    כששאלתי את הרופא האם מסוכן לי לחסן את ילדי בני ה3, הוא ענה שיותר מסוכן לא לחסן וזאת מהטענה שלמרות שהם מחוסנים במומת, הם יישאו את הוירוס וידביקו אותי בו.
    לטענתו, עדיף לי לחסנם ולהיזהר ממגע עם קקי\פיפי שלהם במשך 6 שבועות.

    מה דעתך?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אני חושבת שהרופא שלך מכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך יותר טוב מכל אדם אחר, ולכן ההמלצות שלו מתאימות לך. עקרונית, ההנחיה היא שמינון של סטרואידים מתחת ל-20 מ"ג לא נחשב דיכוי חיסוני.
      בכל מקרה, גם אם לא מחסנים חיוני להזהר ממגע עם הצואה של ילדיך בחודשים הקרובים, כי אי אפשר לדעת מתי הם עלולים להדבק בפוליו ולהפוך לנשאים.

  114. מאת יעל‏:

    שלום, יש שני בנים שאני מתכננת לחסן אך אחרי שקראתי את המאמר המעולה שלך
    התחלתי לחשוש אשמח אם תוכלי לייעץ לי. בעלי סיים טיפולים כימוטרפים לפני כשנה ואני לא יודעת
    אם לחסן את הילדים ואם כן האם עליי להדריך אותם על הגיינה מעבר למה שהם רגילים? תודה יעל

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל, אם הוא סיים אותם לפני שנה, הרי שכעת הוא בריא, וזה מעולה!
      כמו כן, אם הוא בריא ולא מקבל טיפולים – אין צורך לחשוש וניתן לחסן את הילדים בשקט.
      מבחינת הגיינה – יש ללמד את הילדים לשטוף את הידיים כשהסבון נמצא על הידיים במשך עשרים שניות לפחות, לאחר כל שימוש בשירותים, לפני כל מגע עם האוכל וכו'.

  115. מאת שיר רגב‏:

    חיפשתי וחיפשתי… ולא מצאתי שאלה לגבי הנקה,
    אז אני שואלת:
    האם הנקה מספקת לתינוק הגנה? מסוימת? בגיל מסוים?
    אם אני אתחסן עכשיו, זה יעזור לבני?
    הוא בן 1.9 וקיבל לפני חודש את מנת ה-IPV הראשונה (והיחידה בינתיים),
    וגם – מה פרק הזמן המינימלי בין מנת חיסון אחת לשניה?
    תודה וברכה
    שירי

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הנקה לא מעניקה מספיק נוגדנים לתינוק במקרה של פוליו. ההגנה שהוא מקבל מהאם מחזיקה מעמד מספר שבועות לאחר הלידה ולאחר מכן לא קיימת יותר. אם תתחסני עכשיו זה לא יעזור להעלות את רמת החיסוניות של בנך.
      אם הוא קיבל את המנה הראשונה של החיסון המומת, הוא יכול לקבל את החיסון המוחלש ארבעה שבועות מהמנה הראשונה של המומת. רצוי להתייעץ עם רופא ילדים או עם אחות טיפת חלב לגבי לוח הזמנים המומלץ לו.

  116. מאת sharon‏:

    קרן שלום,
    האם תוכלי להסביר על התופעה שנקראת Provocative poliomyelitis ?
    יש כאן כמה קישורים בנושא:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/7830731/?i=2&from=/7998593/related
    http://www.ijph.in/article.asp?issn=0019-557X;year=2011;volume=55;issue=4;spage=309;epage=312;aulast=Narayan
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC110068/
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1988257/?page=3
    אני מוטרדת מכך שחיסנתי את בני ב- IPV מנה ראשונה בשבוע שעבר. לא הבנתי מבחינה סטטיסטית, מה סיכוייו ללקות בתסמונת הזו, והאם מדובר בחשיפה לפוליו, פראי או מוחלש, גם לאחר הזריקה, או רק ב-30 הימים שקדמו לה.
    תודה רבה, שרון

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      מדובר בתופעה סופר-נדירה, כאשר בתקופת הדגירה של הוירוס הילד מקבל זריקה. היא כל כך נדירה עד שהיא לא מופיעה ברוב האתרים שמדברים על פוליו אלא רק בתור אנקדוטה.
      במלים אחרות – אין לך מה לחשוש לגבי בנך.

      • מאת sharon‏:

        תודה רבה על התשובה. פשוט מצאתי די הרבה מאמרים בנושא ולא הצלחתי להבין מבחינה סטטיסטית את אחוז הסיכון.
        נאמר לי, כי לאחר 4 שבועות עלי לחסן אותו בOPV. האם רמת החיסוניות המושגת לאחר מנה אחת מספיק גבוהה כך שלא ינזק מהנגיף המוחלש שבחיסון?
        האם לא עדיף לחכות חודשיים, ואז לחסן יחד ב- OPV+IPV?

      • מאת שירי רגב‏:

        אבל זה מה שיקרה אם הילד שלי ידבק מילד אחר באקראי ואז אתן לו את החיסון המומת בזריקה?
        ושאלה נוספת שמטרידה אותי –
        כמה זמן מרגע נתינת החיסון המומת מתפתחים נוגדנים בדם? אני מניחה בבורותי שזה לא קורה מיד.
        תודה רבה!

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          עוברים כמה ימים עד שמתפתחת רמה מספיק גבוהה של נוגדנים. זה משתנה בין וירוסים שונים ובין סוגי הנוגדנים הרצויים.
          אני לא לגמרי מבינה מה את שואלת, מצטערת. הצפה של שאלות בימים האחרונים. מה את חוששת שיקרה לבנך אם הוא ידבק מילד אחר בפוליו בזמן שתתני לו את החיסון המומת?

  117. מאת Neta‏:

    שלום לך, אני אמא לבת 5 ובן 3. שניהם אמורים לחזור למסגרת הגן ביום שלישי הקרוב, שניהם קיבלו את החיסונים הרגילים בטיפת חלב בהתאם לגילם עד כה.

    בעלי חולה בשחמת הכבד, HBV, HDV. ואנחנו בתהליך שלפני השתלת כבד בבית החולים בילינסון.

    אני לא יודעת אם אני פונה למקום הנכון, אבל אין לי מושג מה עוד לעשות.

    כשפניתי לכללית אמרו לי שאסור לי לחסן את ילדיי מכיוון שבעלי מקבל תרופות להפחתת העומס הנגיפי VIREAD, ובשל כך הוא נחשב למדוכא חיסוני.

    האם לשלוח את ילדיי לגן ללא חיסון? האם לחסנם?

    בבקשה עיזרי לי!

    תודה.

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      קודם כל – אני מקווה שבעלך יחלים במהירות, שההשתלה תעבור בקלות (עד כמה שניתן) ושהוא יחזור לתפקוד מלא מהר ככל הניתן. זה הכי חשוב.

      לגבי הילדים – אסור לך לחסן אותם בחיסון המוחלש. בעלך נחשב מדוכא חיסון לצורך ההחלטה, ואין לחסן ילד שבביתו יש אדם עם דיכוי חיסוני.
      אם הם חוסנו בהתאם לשיגרת החיסונים הרגילה, הם לא בסכנה לחלות בפוליו. אתם חייבים להקפיד בחודשיים הקרובים על שטיפת ידיים מתאימה, כלומר – עשרים שניות עם סבון על הידיים, לאחר כל שימוש בשירותים ולפני כל הכנת אוכל. בעלך חייב להקפיד במיוחד לא לבוא במגע עם ההפרשות של הילדים, מה שאומר שאת צריכה להיות אחראית על ניקוי הישבנים אחרי כל יציאה, למשל.
      זו תהיה תקופה לא נעימה עם תחושה שאתם מקפידים מאד על הגיינה, אבל היא תגמר בסוף.

      והכי חשוב, שבעלך יהיה בסדר.

  118. מאת מיי‏:

    קרן,
    ראשית תודה על המידע.
    חברה טובה שלי חולת סרטן במהלך טיפולי כימותרפיה. אם אחסן את בני בן השנה, האם זה אומר שאני מהווה סיכון לה? כמה זמן אני צריכה להימנע מלבקר אותה עם בני והאם אני אישית מהווה לה סיכון לאחר שחיסנתי אותו?
    תודה!

  119. מאת צליל‏:

    שלום אני חולת קוליטיס מחלת מעי רציתי לישאול עם המים שאנחנו שותים מהברז זה בסדר לשתות אותם גם במצב של הפוליו שמסתובב עכשיו?

  120. מאת רון‏:

    ד"ר לנדסמן,
    תודה רבה על הפוסט המצוין.
    בתי בת שנתיים 10 חודשים, וחוסנה בכל חיסוני השגרה (קרי עד כה 4 מנות IPV).

    מס' שאלות שלא ככ קיבלתנו עליהן תשובה:
    1. חוסנו כמו כולם בשנת 88' לפני יותר מ-20 שנה ולא ברור אם יש לנו נוגדנים במעי להתמודדות עם החי-מוחלש שיועבר אלינו מביתנו (את עצמך ציינת שזהו יתרונו של החיסון ומטרתו – הדבקת המשפחה). האם אנחנו לא בסכנה לקבל את הפוליו?

    אנחנו גם מוצאים סתירה בין המטרה – להדביק את המשפחה בחי-מוחלש (לחסן אותנו דרך הטיפול בבת) – לבין ההמלצה להקפיד מאוד על שטיפת ידיים וכו'.
    2. האם אין סכנה להיכנס להיריון כאשר בגוף האשה נגיף חי-מוחלש (בימים שלאחר "הידבקות" מחיסון הבת)?

  121. מאת אסתי‏:

    שלום מחר אני מתכוונת לחסן את הילדים מה שכתבת בשאלה 9 מטריד אותי מה זה אומר אנשים שהחיסון לא משפיע עליהם (הכוונה למומת?) איך אני יכולה לדעת שהחיסון השפיע או לא השפיע וזה שאני הולכת לתת להם פוליו מוחלש מחר והחיסון לא השפיע הם לא יכולים לחלות??? אשמח לתשובה מהירה

  122. פינגבאק: מה המתמטיקה שמאחורי התפשטות מחלות מדבקות? | לא מדויק

  123. מאת אריק‏‏:

    קרן שלום,
    בתי בת השנתיים ושלושה חודשים, קיבלה עד היום 2 מנות של החיסון המומת (2 מנות של מחומשת). הראשון בגיל שמונה חודשים והשני בגיל שנה וארבעה חודשים. היא איננה בגן, אבל באה הרבה במגע עם ילדים שאינם מחוסנים כלל וגם עם ילדים שמחוסנים גם במומת וגם במוחלש.
    האם היא נמצאת באיזשהו סיכון?
    כמו כן, אשתי בחודש חמישי ובילדותה קיבלה את החיסון המומת והמוחלש.
    האם היא נמצאת באיזשהו סיכון אל מול הילדים שעכשיו מתחסנים בחיסון המוחלש?

    תודה מראש,
    אריק.

  124. מאת רגינה‏‏:

    שלום,
    בעלי קיבל טיפול כימוטרפי ב-6/8/13
    אני נורא מתלבטת האם לחסן את הילדים או לא.

  125. מאת נועה‏‏:

    קרן שלום,

    אני אמא לתינוק בן 3 וחצי שבועות, ילד בן 3 וילדה בת 5וחצי. הילדים הגדולים קיבלו את כל הזריקות במסגרת טיפת חלב.
    לאחר שיחה עם רופא הילדים הוסכם שאחסן את התינוק בחיסון הרגיל לפוליו במסגרת טיפת חלב בגיל חודשיים ולאחר שבוע יקבלו הגדולים את הטיפות. התינוק ימשיך לקבל את שאר החיסונים כרגיל
    שאלותי:
    האם להמתין שבוע מקבלת החיסון לתינוק עד למתן החיסון החי המוחלש לילדים הגדולים?
    מתי לתת לתינוק את הטיפות של החיסון החי המוחלש?
    אני ממש חוששת עתה שהתחילה שנת הלימודים – חלק מהילדים בגן קיבלו את הטיפות של החיסון החי המוחלש, האם כדאי להמתין??
    תודה רבה!

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      באופן כללי כל עוד מקפידים על הגיינה אין חשיבות לשאלה מתי מחסנים את התינוק במומת ואת הגדולים במוחלש. הגדולים יכולים לקבל את החיסון המוחלש עכשיו, והתינוק יחוסן במומת בעוד חודש. בכל מקרה חשוב להקפיד שהגדולים לא יכניסו לו דברים לפה וישטפו ידיים היטב אחרי כל הליכה לשירותים ולפני שהם נוגעים בתינוק.
      התינוק יקבל את המוחלש ביחד עם החיסונים של גיל ארבעה חודשים. אם הגדולים שלך מחוסנים בהתאם לתוכנית החיסונים הרגילה – אין לך מה לחשוש מפני הכניסה לגן.

  126. מאת רותי‏‏:

    מה שלא ברור לי הוא שאם הילדים המחוסנים במומת, כבני בן ה-7, מעבירים את החיידקים במעיים גם כיום ומפיצים אותם הלאה, כיצד קורה שהם לא מתחסנים כבר במעיים כעת? שהרי הם מקבלים את הנגיף ומפיצים אותו. אז למה בכל זאת צריך את החיסון הזה?

  127. מאת טלי‏‏:

    קודם כל תודה רבה על כל הידע הזה!
    אשמח אם תוכלי להסביר משהו חשוב שאת מתייחסת אליו: ההתפרצות באזור הדרום, האם היא נובעת כתוצאה מהחיסונים המומתים שמופרשים לביוב? כי אם כן, אז יש כאן מעגל קסם הזוי: אותם חיסונים מומתים שניתנים לכל תינוק שנולד בעצם גורמים להתפרצויות חוזרות, אז מה עשינו בזה?
    ברמה האישית חשבתי שההתפרצות דווקא באזורים כמו רהט וכד' הם תוצאה של הגיינה לקויה וחוסר מודעות לחשיבות של החיסונים. אודה אם תוכלי לעשות סדר בדברים.

  128. מאת ארז‏‏:

    קרן תודה.
    את מעלה נקודות מעניינות וקטונתי להכריע בנושא.

    אני חושב שיהיה מעניין מאד לקבל את תגובתה של ד"ר סוזן המפריז על הדברים.
    בהיותה אשת מקצוע, ההרצאה שלה מעלה שאלות לא מעטות, שלי ושל אנשים רבים נוספים שצופים בו. לכן, אם את מוכנה, אשמח לרכז את תשובותיך הנ"ל ונקודות נוספות שתרצי להעלות בהקשר לטיעוניה ולשלוח אליה.
    לחלופין אם את מעדיפה, את יכולה גם לפנות אליה ישירות ולהביא את דבר התכתובת עימה לכאן. כתובתה: [email protected].

    כל טוב,
    ארז

  129. מאת אמיר‏‏:

    הי קרן,
    ראשית כל תודה על הפוסט הענייני והרציני! כמו כן שאפו על הסבלנות בתגובות!
    עברתי על כולן ולא מצאתי שאלה זו שמעניינת אותי מאד ואני מקווה לקבל עליה תשובה:
    ברצוני לחסן את בני בחיסון המומת אלא שאיני יודע מה מידת הסיכון במידה והוא נחשף איכשהו למוחלש, וזה הוירוס שוכן במעיו כעת. האם זה משנה את התמונה?

  130. מאת רון‏‏:

    אין סכנה בכניסה להיריון גם אם נחשפים לנגיף המוחלש מצואת הבת?

    אז מדוע אסור לחסן במוחלש נשים בהריון?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      פשוט כי אין מספיק מידע לגבי חיסון נשים בהריון, ומכיוון שבארץ כל הנשים בהריון חוסנו נגד הוירוס.

      • מאת ליטל‏:

        אם אין מספיק מידע אז למה זה "פשוט" , כאילו זה לא חשוב? אם אין מספיק מידע, אז איך אפשר להגיד בוודאות שזה בסדר לאשה בהריון להחשף לנגיף המוחלש מצואת הבת? גם לגבי זה אין מספיק מידע. על סמך מה אם כן ההצהרה שזה בטוח?
        וגם לגבי החלק השני של התשובה- ממש לא כל הנשים בהריון בארץ מחוסנות. אני למשל לא נולדתי בארץ, אין לי תיעוד לגבי חיסונים שבוצעו, והרופאה כאן אמרה שלא מאשרים בדיקות נוגדנים..

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          ליטל, אני לא מבינה למה את תוקפת אותי. שאלת שאלה – עניתי לך תשובה, כמו שעניתי לכל השאר.

          יש המון מידע על הנושא של מתן חיסון מוחלש. ניתנו 60 מליארד מנות ברחבי העולם. חלקן הגיע גם לנשים בהריון, מהסיבה הפשוטה שאישה שלא יודעת עדיין שהיא בהריון עלולה לקבל את החיסון. למיטב ידיעתי אין מחקר מסודר על הנושא, ולכן לא מומלץ לתת את החיסון בהריון. וירוס הפוליו לא גורם למומים בעובר, ולכן אין קונטרא-אינדיקציה מוחלטת למתן החיסון בהריון (בניגוד לחיסון נגד אדמת, למשל). את מוזמנת להכנס לאתר ארגון הבריאות העולמי ולראות מה הם אומרים לגבי מתן החיסון בהריון.

          המידע של משרד הבריאות מדבר על 98.5% מהמבוגרים בארץ שמחוסנים, בלי קשר לארץ המוצא של האדם. זאת כיוון שהמאמץ להכחיד את הפוליו הוא כלל-עולמי, ובכל העולם מחסנים מזה שישים שנים נגד פוליו. אלא אם נולדת בפקיסטן, אפגניסטן או ניגריה – את מחוסנת נגד פוליו. זה נכון גם לטג'יקיסטן וגם לגלפגוס. כולם מחסנים.

          כמו כן, תגובות מתלהמות נוספות תמחקנה.

          • מאת ליטל‏:

            היי קרן,
            אני לא מבינה למה את קוראת לתגובה שלי מתלהמת או תוקפת. אין לי שום כוונה כזו, ואני חושבת שמאד חשוב שאת מבהירה את הדברים ועונה על שאלות, מה שכן, מפריע לי שאת ואחרים יוצאים בהצהרות שלא תמיד מגובות ובטוחות לחלוטין. כמו למשל שמשרד הבריאות אמר כמה פעמים שאם לא בטוחים יש בדיקת נוגדנים, נדמה לי שגם את ציינת את זה בחלק מהתגובות שלך, ואילו בפועל הקופות לא נותנות לבצע את הבדיקה (ידוע לי על אנשים שונים מקופות שונות כולל במצבים שונים כמו הריון, או סיבות אחרות לרצון לבצע את הבדיקה, שלאף אחד הבדיקה לא אושרה). וגם לגבי הריון בכלל- הנושא לא נבדק אז איך אם היצרן אומר שהוא לא מאשר שימוש בהריון כי זה לא נבדק מישהו אחר יכול להגיד שזה כן בסדר? אני פשוט לא מבינה. ואת כותבת שזה ניתן ב 60 מיליארד מנות, האם יש רישום איפשהו מה היו כלל תוצאות הלוואי של המנות האלה? אני לא מבינה למה זה עוזר להגיד שניתנו כל כך הרבה מנות כל עוד אין תיעוד מסודר למה הם גרמו? עצם זה שהמנות ניתנו לא מהווה שום הוכחה לטוב ולרע, צריך תיעוד של מה היו ההשלכות וטרם מצאתי אחד שכזה. אני בכלל לא נגד החיסון, ייתכן מאד שהוא חיוני, ובטח שעבודת ההסברה חיונית, אבל אני רוצה מידע אמין ומהימן ותשובות לשאלות, גם אם התשובה האמיתית היא שלא ידוע אם זה מותר בהריון וזו התשובה. וגם- אבל זה כבר לא טענה אליייך- שאם מבקשים ממני לקחת סיכון, גם אם נמוך, אז שיאשרו לי בדיקת נוגדנים לפחות

            • מאת קרן לנדסמן‏:

              אם תקראי את התגובה שלך תראי למה הכוונה.
              אין לי שום קשר לבדיקות שמאושרות או לא מאושרות על ידי הקופות. אני לא יכולה להשפיע על שום דבר שקשור לבדיקת הנוגדנים שלהן. אם לא מאשרים לך – אפשר לערער על ההחלטה עד לרמת סגן מנכ"ל קופ"ח. אני לא הכתובת לזעם הזה.
              יש תיעוד של המנות שניתנו ויש מידע שקיים באתר ארגון הבריאות העולמי, כולל מהן תופעות הלוואי הקשורות לחיסון. מניתי אותן ברשומה עצמה, והפניתי בתוך הרשומה למקורות נוספים בהן אפשר לקרוא על החיסון ועל תופעות הלוואי שלו. כמו שאמרתי, החיסון הזה ניתן כבר ששים שנה – אנחנו מכירים אותו מצוין.
              את רוצה עוד לינקים מעבר למה שכבר נתתי?

  131. מאת יעל‏‏:

    קרן שלום,
    יש לי שאלה שטרם הבחנתי בה בפורום זה.
    ילדי בן שנה וחודשיים שבקרוב יחל את שנת הלימודים בגן.
    אני מניחה שיהיו בגן ילדים שהתחסנו בחיסון החיי מוחלש וכרגע מפרישים אותו בצואה.
    בני קיבל את סדרת החיסון המומת, האם במידה ואחליט שלא לחסנו בחיסון החי-מוחלש הוא עלול להפוך לנשא? במידה וכן – האם יש תקופה מוגבלת לנשאות או שזה לכל החיים כך שהוא עלול להוות סכנה לאנשים הנכללים בקבוצת הסיכון?
    תודה רבה!

  132. מאת גיל‏:

    שלום קרן ותודה על המידע.
    שתי שאלות:
    1. האם תוכלי לתת מידע על איך מייצרים את הוירוס החי-מוחלש? מה גורם לו להיות מוחלש.
    2. מה קורה לוירוס בגוף שלנו לאחר שלושת (או ששת?) השבועות? האם הוא נעלם לגמרי ונותרים רק הנוגדנים או שהוא ממשיך להתקיים במערכת העיכול בצורה מוחלשת?

    תודה

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      כאן אפשר למצוא הוראות מדויקות לגבי דרך הייצור של החיסון –
      http://www.who.int/biologicals/publications/trs/areas/vaccines/polio/WHO_TRS_904_A1polio_oral.pdf
      כולל איך מחלישים את הוירוס, איך מעבירים אותו מהמעבדה המרכזית למעבדות אחרות ואיך מוודאים שהוא אכן אותו וירוס מקורי שנשלח.

      במהלך התקופה לאחר הכניסה של הוירוס לגוף, הגוף מייצר נוגדנים שפועלים נגד הוירוס. הוירוס מופרש מהגוף עד שרמת הנוגדנים מספיק גבוהה וכל הוירוס נהרד על ידי הנוגדנים. התקופה הזו אורכת בין 4 ל-6 שבועות במקרה של וירוס הפרא, מעט פחות מכך במקרה של הוירוס המוחלש.
      הוירוס עצמו בתום התקופה לא קיים יותר בגוף אלא רק הנוגדנים.

  133. מאת מוטרדת‏‏:

    קודם כל תודה רבה על כל הפירוט הברור של כל המידע הנל.
    רציתי לשאול אני בת 31 ילידת 82 וכנראה לפי על מה שנראה לעין,חוסנתי בילדותי לפוליו.
    במשך כל שנות ילדותי טופלתי בסטרואידים קורטיזונים ושאר קסמים כאלו ואחרים שהצליחו להציל אותי מאסתמה קשה מאוד.הבנתי שמי שלקח סטרואידים נמצא בקבוצת המדוכאי חיסון ועלול להדבק ?
    יש לי ילדה בת 1.7 אשר קיבלה את כל החיסונים כשגרה בניהם כמובן המומת.
    מה אני אמורה לעשות? לחסן אותה בחי מוחלש?
    מה איתי אני מוגנת?
    בימים האחרונים קצת חושדת כיוון שאירחנו בביתנו ילדה מהגן של הבת שלי אשר חוסנה לפני שבוע לערך וביתי והיא אכלו יחד (כמובן שבטוח העבירו רוק האחת לצלחת של השנייה)
    ואני כמובן ניקיתי ועזרתי .יכולתי להדבק ? וביתי?
    תודה רבה רבה על תשובתך.

  134. מאת כהן סיגלי‏:

    שלום דר לנדסמן
    רציתי לציין שלפני שבוע וחצי בערך חיסנתי את הילד ועד כה אפס תופעות לואי ברוך השם. כששואלים את הקטנצ׳יק מה טפטפו לו לפה ,הוא משיב : ״טיפת חלב״..
    אנחנו מקפידים על הגיינה וגם לא להיות ליד אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה. רוצה להודות לך מכל הלב על הסבלנות שלך לשאלותיי בכל תקופת הלבטים שקדמה לחיסון ועל המידע המלא הכנה האמין והאובייקטיבי לטוב ולרע שעשה סדר בכל הברדק התקשורתי ואפשר לי להעריך נכונה סיכון מול סיכוי ולקבל החלטה מושכלת. מאחלת לך ולכל עם ישראל שנה טובה ומתוקה והמון בריאות.
    תגידי, אולי את מומחית גם במיגור רודנים סוריים עם חיבה לריאקציה כימית של כל מיני חומרים עם בני אדם? 🙂

  135. מאת קרולינה‏:

    שלום, הכתבה הזו עזרה לי מאוד וענתה לי על רוב השאלות. אך, נותרה לי שאלה נוספת, אני צטטת את מה שכתבת:
    "החיסון המומת (IPV) מצוין ליצירת נוגדנים אצל האדם המחוסן. 95% מהילדים מפתחים רמת נוגדנים גבוהה אחרי זריקה אחת, ו-99% מפתחים רמת נוגדנים גבוהה עם השלמת סדרת החיסונים. החיסון החי-מוחלש, לעומת זאת, יוצר רמת נוגדנים מאד טובה במעי, אבל רק אחרי ארבע מנות. הוא גם חיסון חי, מה שאומר שתיאורטית הוא יכול לעבור מוטאציה ולהפוך לוירוס תוקפני מאד. כמו כן, בשיעור של אחד למליון או אחד ל-2.5 מליון (תלוי בסוג החיסון) הוא עלול לגרום לשיתוק של פוליו."
    אם צריך 4 מנות מהחיסון החי המוחלש כדי להגיע לרמת נוגדנים נאותה, מדוע מסתפקים כרגע רק במנה אחת, שעלולה להשאיר את רוב האוכלוסיה לא מחוסנת כלל או לא מחוסנת "מספיק"?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הכוונה היא שצריך 4 מנות על מנת ליצור חסינות טובה בדם. זה ניסוח לא מספיק ברור שלי, אני מתנצלת.
      כמו כן, המטרה כרגע היא לא מניעת מחלה אלא מניעת התפשטות, ולצורך מניעת התפשטות מספיקה מנה אחת של החיסון המוחלש, כפי שהודגם באינספור התפרצויות ברחבי העולם.

  136. מאת ענת בילר אדווארדס‏:

    קרן שלום
    מבקשת לשאול את דעתך בנוגע לחיסון פוליו לבני בן ה9 שנולד עם חוסר נוגדן IGA זה בא לידי ביטוי בנטייה שלו לחלות במחלות זיהומיות ומערכת חיסונית המממ.. לא הכי טובה שיש..(בגיל 3 שבועות אבעבועות רוח, דזינטריה בגיל 8 חודשים כל חורף בערך דלקת ראות) האם לחסן אותו? אנא, דעתך ?
    תודה מראש! ושנה טובה 🙂

  137. פינגבאק: משהו רציני למוצאי החג | סוף העולם – מבט מהיציע

  138. מאת אורית‏:

    שלום,
    רציתי לברר האם יש בעיה לחסן פעוט בן שנתיים אם אימו בהריון .
    ושנית במידה ואין בעיה עם חיסון הפעוט ובכל זאת הוריו החליטו לא לחסנו בחיסון המוחלש האם מהווה סיכון לתינוקות קטנים הנמצאים בסביבתו שרק נולדו וטרם חוסנו כלל (של הורים אחרים שמחסנים.. האם עלי לדאוג לתינוק שלי בסביבת אותו פעוט שהוריו החליטו לא לחסנו?).

    תודה

  139. מאת איליה‏:

    קרן שלום!
    כל הכבוד על הפוסט!
    כמו כן יש לי שאלה : מה הייתה שיגרת החיסונים בברה"מ? אני בן 28 ומעניין אותי לדעת האם אני חוסנתי (בוצעה כל שיגרת החיסונים) ומה הסיכוי שעדיין יש לי את הנוגדנים הנדרשים בגופי.
    במידה ומפאת הגיל יעילות החיסון מוטלת בספק האם ניתן לבקש מרופא המשפחה לקבל את החיסון?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      השאלה הראשונה היא מתי נולדת ובאיזה גיל עלית לארץ.
      על פי הסקר של משרד הבריאות – עולים מחוסנים היטב כמו ילידי הארץ, ובאותם שיעורים. זאת כיוון שהמאמץ להכחיד את הפוליו הוא כלל עולמי ועולים חוסנו במדינות המקור שלהם באותו לוח חיסונים, פחות או יותר, כמו בארץ.
      בהנחה שהוריך לא סירבו לחיסונים – סיכוי מעולה שאתה עדיין מחוסן ואין צורך בחיסונים נוספים.
      כמובן שראוי להתייעץ בנשוא גם עם רופא המשפחה שלך שמכיר אותך טוב בהרבה ממני 🙂

      • מאת איליה‏:

        קרן,תודה רבה על התשובה!

        נולדתי ב 85' ,עליתי בגיל 8. כל החיסונים בוצעו( עפ"י טענת ההורים ,לא מצאתי תיקים רפואיים 🙂 )
        כנראה שאין לי מה לדאוג אם מדובר באותם השיעורים ( היו סרבני חיסון בברה"מ ? )
        האם ניתן לבדוק נוכחות נוגדני פוליו בבדיקת דם שגרתית ?
        בכל מקרה תודה רבה לך על התשובה,הפוסט המרתק והסבלנות האינסופית בניסיונך להלחם כנגד אגדות אורבאניות ….

        • מאת קרן לנדסמן‏:

          הו, תודה רבה על המחמאות 🙂

          אם חוסנת כרגיל – אתה מחוסן נגד פוליו. כפי שאמר אחד הרופאים החביבים עלי במיוחד, אחד הדברים הכי טובים ברוסיה הסובייטית היתה תוכנית החיסונים שלהם. אפשר לבדוק רמת נוגדנים בדם, אבל אין צורך. במקרה הזה מספיקה הידיעה שחוסנת בעבר.

  140. מאת אורי‏:

    ראשית, אצטרף למחמיאים ואומר שאכן מדובר בכתבה נפלאה ומיידעת.
    שנית, אשמח לדעת כיצד תבוא לידי ביטוי הידבקות במוחלש אצל אדם עם מערכת חיסונית מדוכאת (במידה וכן נחשף לילד מחוסן)?

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      אדם בעל ירידה במערכת החיסון נמצא בסיכון לחלות בשיתוק הפוליו אם הוא נחשף לחיסון המוחלש. א-ב-ל המידע הזה מבוסס על אנשים בעלי ירידה במערכת החיסון שחוסנו בעצמם, לא כאלה שנחשפו "מיד שניה" לוירוס. אין לי מספרים על האפשרות הזו.
      עם זאת, מדובר בסיכון תיאורטי בלבד – במשך 15 שנה שחיסנו כך בארץ (מומת ולאחריו מוחלש) לא היה ולו מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון בקרב מדוכאי מערכת החיסון או בכלל.

  141. מאת גלית‏:

    היי יש לי שתיי שאלות מאוד מטרידות
    א. אתמול הילד שלי שהוא בן שש וחצי קיבל חיסון דרך הפה בטיפת חלב לאחר 4 שעות מזמן החיסון הוא בא במגע אם ילד שחולה בברונכית ובשעות הערב התחיל אם נזלת ונהייה חלש האם אני צריכה לדאוג מזה ?
    ב. האם יש סיכויי שהילד שלי יכול להדביק אותי במשהו מאחר ואני אם שלשולים מאתמול אשמח מאוד אם תרשמי איזה נהלים יש לפחות בימים הראשונים

  142. מאת דנית‏:

    קרן שלום,
    אני מאוד נהנית לקרוא את הדברים שאת כותבת ומלאת הערכה על הסבלנות הרבה שלך.
    אני לא יודעת אם את עדיין עונה כאן על שאלות, אבל אנסה בכל זאת:
    אני אמורה ללדת בעוד כשלושה חודשים. יש לי אחיינית בת 9. היא נולדה ב-2004, בשנה שבה להבנתי הפסיקו עם החיסון המוחלש. ידוע לי שהיא הספיקה לקבל בשנה הראשונה את החיסון המומת וגם את המוחלש, אבל אני לא יודעת כמה פעמים קיבלה את המוחלש. בהנחה שהיא קיבלה רק מנת מוחלש אחת, האם אפשר לסמוך על כך שהיא מחוסנת? אמא שלה אינה מתכוונת לחסן אותה עכשיו שוב. אני יודעת שעם תינוק חדש שיגיע צריך להזהר עם מגע של מי שאינו מחוסן עד קבלת שתי מנות מומת ואני קצת דואגת בגלל זה.
    ועוד שאלה- עד שהחליטו להפסיק עם המוחלש, כמה מנות כאלה קיבלו בשנה הראושנה? אחת? שתיים?

    תודה מראש,
    דנית

  143. מאת דנית‏:

    קרן שלום,
    שאלתי כאן שאלה לפני מספר ימים ומשום מה היא לא עלתה, אז סליחה מראש על הכפילות.

    אני עומדת ללדת בעוד כחודשיים שלושה. יש לי אחיינית בת 9 שנולדה ב-2004. לטענת הוריה, היא קיבלה בינקות את המומת ואת המוחלש (כנראה לפני שהוציאו את המוחלש מתכנית החיסונים). כיום הם לא מתכוונים לחסן אותה שוב במוחלש.
    שאלתי-
    1. לפני שהוציאו את המוחלש מתכנית החיסונים, כמה מנות היה נהוג לתת ממנו?
    2. בהנחה שהיא קיבלה בינקות רק מנת מוחלש אחת, האם זה מספיק כדי שכיום היא לא תפיץ את נגיף הפרא אם במקרה תיתקל בו? כלומר, האם עלי להתייחס אליה כאל מחוסנת או כאל לא מחוסנת לאחר הלידה ?
    3. במידה והיא נחשבת כלא מחוסנת, האם עלי לבקש שלא תחבק ותנשק את התינוק?

    תודה רבה!
    (מאוד נהניתי לקרוא את הדברים שכתבת).

    • מאת קרן לנדסמן‏:

      הי דנית,

      אני מתנצלת, לא הגעתי למחשב בימים האחרונים על מנת לאשר את תגובתך (יש בעיה עם תגובות ספאם בשבועות האחרונים שחייבה אותי להפעיל ניטור תגובות קפדני).
      מספר המנות שאחייניתך קיבלה כתינוקת תלוי בחודש בו היא נולדה בשנת 2004. חלק מהילדים קיבלו את התוכנית המלאה וחלק לא קיבלו כלל. אם אחייניתך קיבלה בילדותה לפחות מנה אחת של החיסון המוחלש אין צורך לחסן אותה כעת (עד שלינוי ההנחיות של משרד הבריאות). היא נחשבת כמחוסנת ואין צורך לדאוג להפרדה בינה לבין התינוקת.
      אני מקווה שזה עונה על כל שלוש השאלות 🙂

      לידה קלה!

  144. פינגבאק: מגפת ההכחשה | סוף העולם – מבט מהיציע

  145. פינגבאק: Oral Polio Vaccine -- A Real Risk?

  146. פינגבאק: הכלכלה הלא אמיתית - דעת מיעוט - הבלוג של אורי כץ

  147. מאת גלי‏:

    הי קרן,
    תודה רבה על כתבה ממצא מעניינת חשובה זו!

    לאחר קריאת הכתבה נותרתי עם שאלה אחת:
    אם אכן נבדק כי ילדים שראשית קיבלו את החיסון המומת ולאחר מכן את החי לא נפגעו מתופעות הלוואי, האם ניתן להסיק מכך שעדיף להמתין ולסיים את כלל החיסונים של המומת ורק לאחר מכן לתת את החי המוחלש?

    אני שואלת מפני שלפני מספר חודשים השתנו הנחיות מסשרד הבריאות והחיסון החי מוחלש ניתן החל מגיל חצי שנה ואני מתלבטת באם לחסן בשלב זה…

    תודה!

  148. פינגבאק: טרחנות כפייתית או חשיפת טעויות?

  149. פינגבאק: פוליו: התשובות לשאלות שמטרידות כל הורה – חורים ברשת

  150. מאת אלעד‏:

    שלום רב,

    נתנו לבת שלנו את החיסון החי מוחלש בגיל חצי שנה ואנחנו לא רוצים לתת לה את המנה השניה של גיל שנה וחצי… רציתי לשאול האם זה בסדר? או שעקב נתינה של המנה הראשונה חייבים לתת גם את המנה השניה על מנת שזה יהיה אפקטיבי?. כלומר האם זה כמו אנטיביוטיקה שאסור להפסיק את נטילתה באמצע כיוון שאז הנגיף מפתח חסינות לתרופה..
    תודה רבה .

  151. מאת ספיר‏:

    היי , הבת שלי קיבלה את הטיפות פוליו , הסבירו לי בטיפת חלב שבמשך 6 שבועות הטיפות יהיו לה ברוק ובקקי, ויש לשמור על הגיינה וכו'…, בנוסף האחות אמרה לי שמי שלוקח סטרואידים זה מסוכן לו להידבק
    האם זה נכון?

להגיב על דפנה לבטל